לוגו
הקדמה ל“המזל שחק לי” / ג’וזף קונרד / מ' בן-אליעזר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

נולד בשנת 1857 באוקראינה, בן למשפחה פולנית ששמה קורזֶ’ניובסקי. אביו היה סופר. את נעוריו בִלה קונרד בלמודים בבירה הפולנית קרקוב. למד צרפתית על בוריה. קרא תרגומים מאנגלית והושפע מהם. ביחוד עשה עליו רושם הספר “הפִּילוׂט” של קוּפֶּר. בהיותו בן תשע-עשרה בא למרסיל. שתי שנים עבד באניות צרפתיות בים התיכון ולחופי אמריקה הדרומית. משנת 1878 התחיל נוסע כמַלָח באניות אנגליות.

בתקופת מחלה (תוצאה של קדחת שדבקה בו בקונגו) כתב את ספורו הראשון Almayer’s Folly ופרסמו בשנת 1895. ספר זה היה חדוש בספרות האנגלית. סגולה אחרת, רכה, אנושית, הוכנסה לתוך ספור-המאורעות. אחר פרסם בזה אחר זה את ספוריו ורומניו, שקנו לו שם ומעמד בספרות האנגלית: “לורד גִ’ים”, “נעורים”, “טַיְפוּן”, “נצחון”, “חץ הזהב”, “ספורים של אי-מנוחה”, “המזל שחק לי”, “הנודד” ועוד רבים.

בשנת 1924 מת באנגליה, ואחרי מותו נתפרסם ספר מַסוׂת שלו, שבו הוא מרצה את השקפותיו על היצירה והספרות.

קונרד הוא מסַפֵּר מאורעות. בתכונתו זו הוא מצטרף לסופרים האנגלים הגדולים סְמוׂלֶט, דניאל די פוא, סטיבנסון וקיפלינג. אך שונה הוא מכולם ביסוד הפסיכולוגי-הלירי שבו. גבוריו בעצם לא נוצרו לשם הרפתקאות ומלחמות אכזריות. הם רק נתעו בגזירת הגורל אל המצבים השונים והמשונים בלב ימים ובאיים רחוקים, והם עומדים על נפשם. גבוריו הם, רובם ככולם, אנשים תלושי-מכורה, חולמים וחולי-מצפון והם רק משחקים את משחק החיים והמות מתוך עין יפה ואהבת העולם ובריותיו. גם האכזרים והמשחתים שבהם נעשים אנושיים וקרובים ע"י חולשותיהם: פחדנות (לורד ג’ים), מוסר-כליות ומצבי-נפש סתומים. יש להניח, שאלה הם היסודות הסלַויים שביצירתו.

בכל ספריו מתרחק הוא מכל כונות של מוסר. לדעתו, תכליתה של האמנות היא רק ההסתכלות במעשי האדם וברגשותיו. הסתכלות נאמנה זו גופה מוסרית היא. ההומור שבהרצאתו הספורית הוא עדין, תרבותי, מלא טקט. לשונו מלוטשה וחיונית.

בשני הספורים הנתנים בספר זה מתגלה קונרד משני צדדיו האופיים: בראשון כצַיַר הנפש, ליריקן, נוח, פקח, ותרן לחיים ולאנשים; בשני כציַר הטבע והגורל, אוהב החיים הסוערים והעולם הפראי ונכון לתת את נפשו עליהם.

א.ב.