בּוֹנֶה בֵּיתְךָ

בָּאוֹר הַלָּבָן שֶׁל הָעֲצָמוֹת. יוֹשְׁבִים

לֵדָה לִפְנִים לֵדָה קְרוֹבֵי לִבְּךָ, וְזֹהַר יֵינִי פָּרוּשׂ

עַל הַשֻּׁלְחָן. קָמִים אָב וְאֵם בְּבִרְכַּת מְחַיֵּה-הַמֵּתִים

וְאַתָּה סָר אֶל הַחַלּוֹן;

צָפִים מַרְאוֹת יַלְדוּתְךָ עַל גִּבְעוֹת הַחוֹל:

עֲצֵי-הַשִּׁטָּה מִשְׁתַּחֲוִים וְצִפֳּרִי יָדְךָ צְחוֹרוֹת-הַקֶּרַח

מְנַגְּנוֹת עַל קַרְנֵי הַחַמָּה בֵּין כִּפּוֹת וּמִסְגָּדִים.

קָרֵב יֶלֶד-שֶׁל-נִים וְעוֹמֵד לְיַד פֶּרַח לִימוֹן

הַמַּלְבִּין יָפְיוֹ מוּל חַלּוֹן בֵּיתְךָ, לִבְסוֹף יוֹשֵׁב בְּצִלּוֹ

וְחוֹבֵשׁ וּמַתִּיר פְּצָעִים בְּאִסְפְּלָנִית שֶׁל עָלֶה,

כְּמִסְפַּר שְׁנוֹתֶיךָ יָשֵׁן. זָע הַיָּרֵחַ וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ.

שׁוֹלֶפֶת הָאֵם מִסִּנָּרָהּ פְּרִי נוֹתֵן רֵיחַ קַיִץ רַךְ

בְּעוֹד יְדֵי הָאָב חוֹרְתוֹת עַל הַשַּׁעַר אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם: “כָּאן שְהֵה!”

הַיֶּלֶד מֵסֵב לְאִטּוֹ אֶל הַסְּעוּדָה וּפוֹקֵחַ עֵינַיִם.

וְאַתָּה בַּחַלּוֹן עוֹמֵד, שֶׁל בֵּיתְךָ, בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, וְעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

אוֹר וַעֲצָמוֹת.

*

לַיְלָה

הִלְּכָה הָרוּחַ

עַל בֵּית הַחַיִּים.

רַעְיָה

גָּהֲרַה עַל נְשִׁימָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל עוֹלָם

וְלִבָּהּ כַּעֲרִיסָה נָע.

לַיְלָה

הִטִּיל הָאִילָן עַל בֵּיתֵנוּ

אֶת צֵל אָבִי הַמֵּת.

עֵר

שָׁכַבְתִּי – שׁוֹמֵר

הַיָּד הַחוֹצָה

בַּשָּׁמַיִם.

*

פָּנִים

שְׁבוּרוֹת בְּנִטְפֵי הַמַּיִם –

מֵאָז לָבַשְׁתָּ אֶת תְּכוּנַת הַצּוֹפִים-לִתְחִיָּה

עַל בֵּיתִי

צִלְּךָ נִצָּב,

בִּרְמִיזַת קִרְבָתְךָ –

אַךְ לֹא יוֹתֵר

מִבֹּהַק יוֹנָה בְּלַחוּת הָעֵץ,

וְרַק בְּנִטְפֵי הַנְּפִילָה,

עַד עוֹלָם –

בְּלַהַט אַחַר-צָהֳרַיִם לָעֵת חֹרֶף.