מוֹתִי בָּא לִי פֶּתַע.
כְּאַחַד הָאָדָם יָדַעְתִּי כִּי קָרֵב,
וְשֶׁבַע חָיִיתִי,
בְּתֹם, בְּעֹז וּבְתִפְאֶרֶת.
בְּכָחֹל, בְּיָרֹק,
וּבְטַעַם הַמִּסְתּוֹרִין וְהַדְּבַשׁ שֶׁל הַיָּפָה.
מוֹתִי בָּא לִי פֶּתַעוְאֵינִי זוֹכֵר אִם בְּרַעַם הָאֵשׁ
אוֹ בֵּין קִירוֹת הַפַּח הַזּוֹעֲקִים,
אוֹ שֶׁמָּא בַּלָּבָן – לָבָן הַדּוֹמֵם לְבַסּוֹף.
עַכְשָׁואֲנִי
אֵינִי זוֹכֵר.
6.2.72