נכתב ב-1019. סימן: גרשם, א״ב, גרשם ב״ר יהודה חזק ואמץ.
גְרוֹנִי נִחָר זוֹעֵק חָמָס
רְאוֹתִי רָשָׁע נוֹתֵן קֹדֶשׁ לְמִרְמָס.
שִׁוַּעְתִּי הוֹשִׁיעָה. וְיוֹם נָקָם נִכְמָס,
מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.
אָדוֹן, אֶרֶץ קִדַּשְׁתָּ בְּעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת
בְּתוֹכָהּ שָׁכַנְתָּ לְכַפָּרַת נְפָשׁוֹת
גְּאוֹן עֻזְּךָ כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת
דָּשׁוּ בּוֹ שֻׁעָלִים וְנֶחֱרַשׁ בְּמַחֲרֵשׁוֹת
מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.
הָעִיר כְּלִילַת יֹפִי קִרְיָה נֶאֱמָנָה
וּמָקוֹם בּוֹ מִתְכַּפְּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה
זָעַמְתָּ בּוֹ יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנָה
חֲרוֹן אַפְּךָ שָׁפַכְתָּ וְלֹא רִחַמְתָּ לְחֶנְנָהּ
מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.
טַבּוּר הָאָרֶץ בָּקַקְתָּ בָּלַקְתָּ
יַעַר הַלְּבָנוֹן הִסַּקְתָּ הִדְלַקְתָּ.
כַּבִּירִים יוֹשְׁבִים הוֹרַדְתָּ סִלַּקְתָּ
לְקוּחֶיךָ בְּיוֹם אַף טָבַחְתָּ וּמָלַקְתָּ
מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.
מֵאֶרֶץ חֶמְדָּה יָצְאוּ רְחוּמֶיךָ
נוֹדְדִים בַּגּוֹיִם וּמִתְהַלֲלִים בִּשְׁמֶךָ
שׂוֹנְאִים בְּלַעְגָּם לְהוֹנוֹת עַמֶּךָ.
עַם יְיָ אַתָּה וְגוֹלֶה מִמְּקוֹמֶךָ.
מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.
פָּתֹחַ נִפְתַּח פִּינוּ וְדִינְךָ נַצְדִּיק.
צוּר עַל-כָּל-הַבָּא עָלֵינוּ אַתָּה צַדִּיק
קָדוֹשׁ הַדִּין עִמְּךָ לְמָסְרֵנוּ בְּיַד מַדִּיק,
רוֹפֵשׁ בְּרֶגֶל, בְּשֵׁן אוֹכֵל וּמַדִּיק
מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.
שִׁחֲתוּ דַרְכָּם אָבוֹת עֲווֹנָם סְבֹל נִתְפַּשְׂנוּ
תַחַת כִּי מַעֲשֵׂימוֹ בְּיָדֵינוּ תָפַשְׂנוּ
גְּעָרָה מָלֵאנוּ נִגְעַלְנוּ וְנִמְאָסְנוּ
רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת לְהִמָּצֵא נִקְנַסְנוּ
מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.
שׁוּב עָדֶיךָ אָדוֹן נִמְלַכְנוּ וְנִסְכַּמְנוּ
מְאֹד אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ נֶחֱרַטְנוּ וְנִחָמְנוּ
בְּרַחֲמֶיךָ חָנֵּנוּ כִּי כָלִינוּ תָמְנוּ
יְרִיבֵינוּ אַל יִשְׂמְחוּ כִּי נָפַלְנוּ קַמְנוּ
וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח.
הָשֵׁב שְׁבוּת זְרוּיִים בְּאַשְׁמָה רַבָּה
וְקַבְּצֵם מִן הַגּוֹיִם בִּיתֵרָה חִבָּה
דְּבָרְךָ יֵאָמֵן שְׁלוּחֲךָ נִבָּא,
הָקֵם סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת וַחֲרֵבָה
וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח.
חֶסֶד נְעוּרִים זָכְרָה וּבְרִית רִאשׁוֹנִים
זְכוּת אָבוֹת תִּזְכֹּר וְאַל יֹאבְדוּ בָנִים
קוֹמֲמִיּוּת יֵלְכוּ בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים
מִצָּפוֹן וּמִיָּם וּמֵאֶרֶץ סְוֵנִים
וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח.
וְעַתָּה בַּצַּר פְּקַדְנוּךָ בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים
אוֹמְרִים ׳חָטָאנוּ׳ ׳סְלַח לָנוּ׳ נוֹאֲמִים,
מִדַּת הַדִּין הֲפֹךְ נָא לְמִדַּת רַחֲמִים
צִדְקָתֵנוּ הוֹצֵא כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים
וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח.