סליחה – וידוי על חטאים ותביעה לריב את ריב העם המעונה. סימן: א״ב.

אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי, כִּי רוּחִי הֱצִיקַתְנִי

עַל מְרִירוּת נַפְשִׁי וְעַל כֹּבֶד שִׁעְבּוּדִי!

בֵּין כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן אֲנִי לְבַד נוֹקַשְׁתִּי,

לֶכֶת מִיּוֹם לְיוֹם לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים;

גָּמַרְתָּ אֹמֶר לְדוֹר וָדוֹר עָלַי,

בְּלִי לְגַלְגֵּל רַחֲמִים לְהוֹצִיאִי לְחֵרוּת;

דָּחֹה דְחִיתַנִי כְּבִשְׁתֵּי יָדָיִם,

וְלֹא כְדוֹחֶה בִשְׂמֹאל וּמְקָרֵב בְּיָמִין!

הָכְנַעְתִּי בְשֵׁשַׁךְ וְהָשְׁפַּלְתִּי בְמָדָי,

הָטְבַּעְתִּי בְּיָוָן וְעַתָּה בְּיַד זֵדֵי רִשְׁעָה –

וְאִם כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי, אִם בְּשָׂרִי נָחוּשׁ,

לִשָּׂא וְלִסְבֹּל כָל אֵלּוּ הַצָּרוֹת?

זֶה לִּי כַּמָּה שָׁנִים חֲרֵבָה וְשׁוֹמֵמָה,

אֶלֶף וְעוֹד שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה,

חֲבוּשָׁה בְּבָתֵי כְלָאִים, חֲרוּשָׁה כַשָּׂדֶה,

חֲפוּרָה כַגַּנָּב, חֲפוּיַת רֹאשׁ כָּאָבֵל;

טִמְּאוּ מִקְדָּשַׁי וְחִלְּלוּ קְדוֹשָׁי,

נִאֲצוּ וּפִגְּלוּ נִיחוֹחֵי אִשָּׁי –

יֹקֶשׁ חֲטָאַי וְעֹצֶם פְּשָׁעַי

וַעֲווֹן עֲקֵבַי הֵם גָּרְמוּ לִי!

כַּבִּיר כֹּחַ, הֲלֹא גָלוּי לָךְ

כִּי לָקִיתִי בְּכֶפֶל עַל כָּל סְאָה סָאתָיִם,

לְחָצוּנִי, רְעָצוּנִי כָּל יוֹצֵא וּבָא,

אֲכָלוּנִי בְּכָל פֶּה עַד כִּלּוּ כֹּחִי –

מַהֵר חוּשָׁה לְאַנְקַת בָּנֶיךָ

הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים וְהַנֶּעֱלָבִים!

נִלְאֵיתִי נְשֹׂא גָּלוּת וְשִׁבְיָה,

מִרְפַּשׂ רַגְלַי גוֹי נָבָל וְלֹא עָם,

שׂוֹחֲחִים: ״אֵי מַלְכְּכֶם וְצוּר מָעֻזְּכֶם?

יֶחֱשֹׂף זְרוֹעוֹ וְיָגֵן עֲלֵיכֶם!

עִתֵּי גְאֻלָּה מְנִיתֶם וְנִגְמָרוּ,

וְתִקְוַת הַתְּשׁוּעָה פָּסְקָה וְהָלְכָה לָּהּ!״

פַּרְצוּף פָּנַי כָּבוּשׁ בַּקַּרְקַע,

בְּשָׁמְעִי נִאוּצָם וְנִבּוּל חֶרְפָּתָם. –

צֶדֶק דִּינֶיךָ וְיֹשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ

מַצְדִּיק אֲנִי עַל כָּל הַבָּא עָלַי;

קוּמָה אֱלֹהִים, רִיבָה רִיבִי,

וְהוֹצֵא לְאוֹר מִשְׁפָּטִי וְדִינִי!

רְאֵה שׁוֹמֲמוֹתַי וְשׁוֹמֲמוֹת הֵיכָלֶךָ,

אִם לֹא לְמַעֲנִי עֲשֵׂב לְמַעֲנֶךָ;

שְׁבוּעַת הוֹרִים וּכְרִיתוּת בְּרִיתָם

אַל תָּפֵר, כִּי אֵל נֶאֱמָן אַתָּה!

תִּזְכֹּר אַהֲבָתָם וּתְחַיֶּה זַרְעָם,

טֶרֶם יֹאבְדוּ בְּיַד מַעֲבִידֵיהֶם;

בָּנֶיךָ הֵם, מַטַָּע נָעֳמֶךָ,

יִכָּמְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל שְׁאֵרִיתָם!