א.

מוּסְטָפָה וּפַטְמָה, בְּנוֹ יְחִידוֹ וּבִתּוֹ יְחִידָתוֹ שֶׁל הַקַּדִי מֵעַקְרַא, הָיוּ כִמְעַט בְּנֵי גִיל אֶחָד; לְכָל הַיּוֹתֵר הָיָה מוּסְטָפָה גָדוֹל מֵאֲחוֹתוֹ שְׁנָתַיִם, הֵם אָהֲבוּ מְאֹד זֶה אֶת זֶה וּשְׁנֵיהֶם עָזְרוּ כְּכָל אֲשֶׁר יָכְלוּ, לְהָקֵל מֵעַל אֲבִיהֶם אֶת מַשָּׂא הַחַיִּים לְעֵת זִקְנָתוֹ. בְּיוֹם מְלֹאת לְפַטְמָה שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עָשָׂה אָחִיהָ מִשְׁתֶּה. הוּא שָׁלַח לִקְרֹא לְכָל חַבְרוֹתֶיהָ וַיְּבִיאֵן אֶל גַּן אָבִיו וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶן מַעֲדַנִּים וּמִגְדָּנוֹת, וּבְהַגִּיעַ עֵת הָעֶרֶב הִזְמִינָן לָרֶדֶת לְתוֹךְ הַבּוּצִית, אֲשֶׁר שָׂכַר וְקִשֵּׁט בְּרוֹב פְּאֵר וּלְטַיֵּל עִמּוֹ קְצָת בַּיָּם. פַטְמָה וְרֵעוֹתֶיהָ נֵאוֹתוּ לְהַזְמָנָתוֹ בְשִׂמְחָה; כִּי הָעֶרֶב הָיָה בָהִיר וּמַרְאֵה הָעִיר, בְּיִחוּד כְּשֶׁהִבִּיטוּ אֵלֶיהָ מֵעֵבֶר הַיָּם, הָיָה טוֹב וְיָפֶה. וַתִּישֵׁר הַנְּסִיעָה בַבּוּצִית בְּעֵינֵי הָעֲלָמוֹת עַד מְאֹד וַתְּבַקֵּשְׁנָה אֶת מוּסְטָפָה, כִּי יַרְחִיק לָשׁוּט יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אַךְ הוּא מִלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתָן שֶׁלֹּא בְרָצוֹן, כִּי לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים נִרְאָה שׁוֹדֵד בַּיָּם. לֹא הַרְחֵק מִן הָעִיר מִזְדַּקֵּר כֵּף-הָרִים וְקוֹפֵץ לְתוֹךְ הַיָּם. אֶל הַכֵּף הַזֶּה חָפְצוּ הָעֲלָמוֹת לַעֲלוֹת, בִּכְדֵי לָזוּן אֶת עֵינֵיהֶם מִמַּרְאֵה הַשֶּׁמֶשׁ כְּשֶׁהִיא שׁוֹקַעַת בַּיָּם. וַיְהִי בְשׁוּט הַבּוּצִית מִסָּבִיב לַכֵּף, וַיִּשְׂאוּ הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ בְמֶרְחָק לֹא-רַב מֵהֶם בּוּצִית אַחֶרֶת מְלֵאָה אֲנָשִׁים מְזֻיָּנִים. וַיִּירָא מוּסְטָפָה לְנַפְשׁוֹ וּלְנֶפֶשׁ הָעֲלָמוֹת אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ, וַיְצַו לַשַּׁיָּטִים לַהְפֹּךְ אֶת אֳנִיָּתוֹ וְלָשׁוּב אֶל הַחוֹף. וְגַם פַּחְדּוֹ לֹא הָיָה פַחַד שָׁוְא, כִּי הַבּוּצִית הַלֵּזוֹ מִהֲרָה לָגֶשֶׁת אֶל זוֹ שֶׁל מוּסְטָפָה, וּבִהְיוֹת שַׁיָּטֶיהָ רַבִּים, עוֹד עָבְרָה אוֹתָהּ וְאָחֲזָה אֶת דַּרְכָּהּ תָּמִיד בֵּין הַיַּבָּשָׁה וּבוּצִיתוֹ שֶׁל מוּסְטָפָה. וְהָעֲלָמוֹת, בִּרְאוֹתָן אֶת הַסַכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לָהֶן, קָפְצוּ מִמְקוֹמוֹתֵיהֶן וַתִּשֶּׂאנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה; אַךְ שָׁוְא הִתְאַמֵּץ מוּסְטָפָה לְהַרְגִּיעַ אֶת רוּחָן, אַךְ לַשָּׁוְא הִתְחַנֵּן אֲלֵיהֶן לְהִשָּׁאֵר עַל מְקוֹמָן, כִּי עַל-יְדֵי רִיצָתָן הֵנָּה וָהֵנָּה תְבִיאֶנָה אֶת הַבּוּצִית בְּסַכָּנָה שֶׁתֵּהָפֵךְ עַל פִּיהָ, כָּל עֲמָלוֹ הָיָה לָרִיק, וְכַאֲשֶׁר בָאַחֲרוֹנָה, כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַבּוּצִית הָאֲחֶרֶת הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה אֲלֵיהֶן, נִרְתְּעוּ כֻּלָּן אֶל יַרְכְּתֵי הַבּוּצִית, לֹא יָכְלָה הַבּוּצִית לָשֵׂאת אֶת הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד וַתֵּהָפֵךְ. בֵּין כֹּה וָכֹה וּמִן הַיַּבָּשָׁה הִתְבּוֹנְנוּ אֶל תְּנוּעוֹתֶיהָ שֶׁל הַבּוּצִית הַזָרָה, וּלְפִי שֶׁלִּפְנֵי אֵיזֶה זְמָן נָפְלָה הֲבָרָה בָעִיר, כִּי נִרְאוּ שׁוֹדְדִים בַּיָּם, הֵעִירָה הַבּוּצִית הַזֹּאת חֲשָׁד בְּלִבּוֹת הָרוֹאִים, וַתְּמַהֵרְנָה בוּצִיּוֹת אֲחָדוֹת לְהַפְלִיג מִן הַחוֹף, בִּכְדֵי לָבֹא לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל מוּסְטָפָה וּלְחַלֵּץ מִצָּרָה אֶת הָעֲלָמוֹת שֶׁנָּפְלוּ אֶל הַיָּם. אַךְ הֵן הִסְפִּיקוּ רַק לְהַצִּיל אֶת הַטּוֹבְעוֹת וְלַהֲבִיאָן אֲלֵיהֶן.

בְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה וְהַמְּבוּכָה עָלְתָה בִידֵי הַשּׁוֹדְדִים לְהִמָּלֵט, וְעַל שְׁתֵּי הַבּוּצִיּוֹת, שֶׁהַנִּצּוֹלִים הוּבָאוּ אֲלֵיהֶן, לֹא יָדְעוּ אֶל נָכוֹן, אִם הִצִּילוּ אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת. רַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר קָרְבוּ זוֹ אֶל זוֹ נוֹדַע הַדָּבָר לְדַאֲבוֹן לֵב מוּסְטָפָה, כִּי אֲחוֹתוֹ וְאַחַת מֵחַבְרוֹתֶיהָ נֶעְדָּרוּ, יַחַד עִם זֶה מָצְאוּ בְאַחַת הַבּוּצִיּוֹת אָדָם אֶחָד, שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם מִקּוֹדֶם וְאִישׁ לֹא יְדָעוֹ. נִפְחֵד מֵאִיֻּמָּיו שֶׁל מוּסְטָפָה, הוֹדָה הָאִישׁ, שֶׁהוּא אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַבּוּצִית הַנִּמְלָטָה, הַיּוֹשֶׁבֶת עַל עֻגְנָהּ בְּמֶרְחַק שְׁנֵי מִילִין קֵדְמָה וְשֶׁחֲבֵרָיו עֲזָבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ, בְּנוּסָם מִפְּנֵי רוֹדְפֵיהֶם בְּרֶגַע שֶׁחָפֵץ לַעֲזֹר לָהֶם לַחֲטֹף אֶת הָעֲלָמוֹת; נוֹסָף לָזֶה הוֹדִיעַ הָאִישׁ, כִּי רָאָה שְׁתַּיִם מִן הָעֲלָמוֹת, שֶׁנִּמְשְׁכוּ אֶל הַבּוּצִית.

לְצַעֲרוֹ שֶׁל הָאָב הַזָּקֵן לֹא הָיָה קֵץ וּגְבוּל, אֲבָל גַּם מוּסְטָפָה הִתְעַצֵּב עַד מָוֶת; כִּי לֹא לְבַד שֶׁאֲחוֹתוֹ הָאֲהוּבָה אָבְדָה מִמֶּנּוּ וְשֶׁהוּא הֶאֱשִׁים אֶת עַצְמוֹ, כִּי הוּא הֵסֵב בַּאֲסוֹנָהּ – גַּם הָעַלְמָה שֶׁנִּשְׁבְּתָה יַחַד עִם אֲחוֹתוֹ, דָּבְקָה נַפְשׁוֹ בָהּ לְאַהֲבָה, אוֹתָה וְהוֹרֶיהָ כְבָר הִסְכִּימוּ לְתִתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה, רַק הוּא לֹא עָרַב עוֹד אֶת לִבּוֹ לְגַלּוֹת אֶת דְּבַר אַהֲבָתוֹ לְאָבִיו, כִּי הוֹרֵי הָעַלְמָה הָיוּ עֲנִיִּים וּבְנֵי מִשְׁפָּחוֹת בִּלְתִּי מְיֻחָסוֹת, וְאָבִיו שֶׁל מוּסְטָפָה הָיָה עַז-נֶפֶשׁ. אַחֲרֵי אֲשֶׁר פָּג צַעֲרוֹ קְצָת, שָׁלַח לִקְרֹא לְמוּסְטָפָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אִוַּלְתְּךָ שָׁלֲלָה מִמֶּנִּי אֶת נֶחֱמָתִי לְעֵת זִקְנָה, אֶת מַחֲמַל נַפְשִׁי וּמַחֲמַד עֵינָי; לֵךְ מִמֶּנִּי וְאַל תּוֹסֶף עוֹד רְאוֹת פָּנַי; אָרוּר תִּהְיֶה אַתָּה וְכָל צֶאֱצָאֶיךָ, רַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר תָּשִׁיב לִי אֶת פַטְמָה בִתִּי, תָּסוּר מֵעַל רֹאשְׁךָ קִלְלַת אָבִיךָ".

דְּבָרִים כָּאֵלֶּה לֹא פִלֵל מוּסְטָפָה לִשְׁמֹעַ. עוֹד לִפְנֵי זֶה גָמַר בְּלִבּוֹ, לָלֶכֶת לְבַקֵּשׁ אֶת אֲחוֹתוֹ וְאֶת רְעוּתָהּ, וְטֶרֶם צֵאתוֹ חָפֵץ לָקַחַת מֵאָבִיו בְּרָכָה עַל דַּרְכּוֹ, וְעַתָּה גֵרְשׁוֹ אָבִיו בְחֶרְפָּה מֵעַל פָּנָיו וְעוֹד הִרְבִּיץ עָלָיו קְלָלָה תַחַת בְּרָכָה. אוּלָם, אִם יְגוֹנוֹ הָרִאשׁוֹן הֵשַׁח לֶעָפָר נַפְשׁוֹ, הִנֵּה יְסוּרָיו הַחֲדָשִׁים שֶׁבָּאוּ עָלָיו שֶׁלֹּא בְצֶדֶק הֵפִיחוּ בְּקִרְבּוֹ רוּחַ גְּבוּרָה.

וַיִּשָּׂא מוּסְטָפָה אֶת רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אֶל הַשּׁוֹדֵד הַשָּׁבוּי וַיִּשְׁאָלֵהוּ, אָנָה הָלְכוּ אָז חֲבֵרָיו הַשּׁוֹדְדִים בָּאֳנִיָּתָם, וַיַּעֲנֵהוּ הַשּׁוֹדֵד, כִּי הֵם עוֹסְקִים בְּצֵיד-עֲבָדִים וּמְבִיאִים אוֹתָם עַל הָרוֹב לְבַלְסוֹרָה לְמָכְרָם שָׁם בַּשּׁוּק. בֵּין כֹּה וָכֹה וַחֲמַת אָבִיו שָׁכְכָה קְצָת, וּבְשׁוּב מוּסְטָפָה אֶל בֵּיתוֹ לְהִכּוֹן לִקְרַאת הַנְּסִיעָה הַגְּדוֹלָה, מָצָא בְּחֶדְרוֹ כִיס מָלֵא זָהָב אֲשֶׁר שָׁלַח לוֹ אָבִיו לִהְיוֹת לוֹ לְעֶזְרָה בְּדַרְכּוֹ. וַיֵּלֶךְ מוּסְטָפָה אֶל הוֹרֵי צוֹרָאִידָה, כֵּן קָרְאוּ לָעַלְמָה אֲשֶׁר אָהַב, וַיִּקַּח מֵהֶם מִתּוֹךְ דְּמָעוֹת אֶת בִּרְכַּת-הַפְּרִידָה וַיֵּצֵא מִשָּׁם לַדֶּרֶךְ לָבֹא בַּלְסוֹרָתָה.

ב.

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָצָא בְעִיר מְגּוּרוֹ הַקְּטַנָּה אָנִיָּה הַהוֹלֶכֶת לְבַלְסוֹרָה, עָשָׂה מוּסְטָפָה אֶת דַּרְכּוֹ בַיַּבָּשָׁה. הוּא הָיָה אָנוּס אֵיפוֹא לְהָחִישׁ בְּמַסָעוֹ כְּפִי הָאֶפְשֶׁר, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְאַחֵר לָבֹא זְמַן רַב אַחֲרֵי בִיאַת הַשּׁוֹדְדִים שָׁמָּה. אֶפֶס מִפְּנֵי שֶׁסּוּסוֹ הָיָה מְמַהֵר לָרוּץ וְגַם לֹא הָיָה לוֹ כָל מִטְעָן, יָכֹל הָיָה לְקַוֹּת, שֶׁיַּגִּיעַ לְבַלְסוֹרָה אַחֲרֵי עֲבוֹר שִׁשָּׁה יָמִים. אוּלָם בְּעֶרֶב הַיּוֹם הָרְבִיעִי, כְּשֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל סוּסוֹ לְבַדּוֹ, הִתְנַפְּלוּ עָלָיו פִּתְאֹם שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים. כִּרְאוֹת מוּסְטָפָה כִּי מְזֻיָּנִים הֵם מִכַּף רַגְלָם וְעַד קָדְקֳדָם, וּבְהַכִּירוֹ, כִּי מִתְכַּוְּנִים הֵם לָקַחַת לֹא אֶת כַּסְפּוֹ וְאֶת סוּסוֹ, כִּי אִם אֶת נַפְשׁוֹ, עָמַד וַיִּקְרָא אֲלֵיהֶם מֵרָחוֹק, כִּי הוּא מוֹסֵר אֶת עַצְמוֹ בְיָדָם. וַיֵּרְדוּ הָאֲנָשִׁים מֵעַל סוּסֵיהֶם וַיַּאַסְרוּ אֶת רַגְלָיו זוֹ אֶל זוֹ מִתַּחַת בֶּטֶן סוּסוֹ וַיָּשִׂימוּ אוֹתוֹ בֵינֵיהֶם בַּתָּוֶךְ, וְאַחֲרֵי

אֲשֶׁר אֶחָד מֵהֶם אָחַז בְּרֶסֶן סוּסוֹ, מִהֲרוּ לִרְכֹּב הָלְאָה מִבְּלִי דַבֵּר דָּבָר.

לִבּוֹ שֶׁל מוּסְטָפָה נִתְמַלֵּא יֵאוּשׁ; דוֹמֶה הָיָה לוֹ, כִּי קִלְלַת אָבִיו כְּבָר הִתְרַגְּשָׁה לָבֹא עָלָיו. וְאֵיךְ אֵיפוֹא יָכֹל לְקַוֹּת עוֹד לְהַצִּיל אֶת אֲחוֹתוֹ וְאֶת צוֹרָאִידָה מִידֵי שׁוֹבֵיהֶם, אִם אֵין לוֹ כֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְהַצָּלָתָן מִלְּבַד נַפְשׁוֹ הָעַרְטִילָאִית. כְּשָׁעָה קַלָּה רָכְבוּ, הוּא וּשְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱלָמִים, עַד אֲשֶׁר נָטוּ הַצִּדָּה אֶל בִּקְעָה אַחַת קְטַנָּה. הַבִּקְעָה הָיְתָה מֻקֶּפֶת עֵצִים גְּבֹהִים; דֶּשֶׁא רַךְ יְרַקְרַק-כֵּהֶה, יוּבַל מַיִם שֶׁעָבַר בְּתוֹכוֹ בִּמְהִירוֹת רַבָּה קָרָא לָשֶׁבֶת וְלָנוּחַ. וּבֶאֱמֶת הָיוּ נְטוּעִים שָׁם מֵחֲמִשָּׁה-עָשָׂר עַד עֶשְׂרִים אֹהֶל; אֶל בַּדֵּי הָאֳהָלִים הָיוּ קְשׁוּרִים גְּמַלִּים וְסוּסִים יָפִים. מִתּוֹךְ אַחַד הָאֳהָלִים נִשְׁמַע קוֹל כִּנּוֹר יַחַד עִם קוֹלוֹת שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְזַמְּרִים אֵיזֶה זֶמֶר בָּדוּחַ. לְמוּסְטָפָה נִדְמָה, שֶׁאֲנָשִׁים, שֶׁאִוּוּ לָהֶם לְמִשְׁכָּנָם מְקוֹם-מְנוּחָה כֹה נָעִים, אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ חוֹרְשִׁים רָעָה עַל אֵיזֶה אָדָם, וּכְשֶׁהִתִּירוּ הָאֲנָשִׁים אֶת אֲגוּדוֹתָיו וְרָמְזוּ לוֹ לָרֶדֶת מֵעַל סוּסוֹ, נִדְרַשׁ לִקְרִיאָתָם, לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, בְּלִי פָחַד. וַיָּבִיאוּ הָאֲנָשִׁים אֶת מוּסְטָפָה אֶל אֹהֶל אֶחָד, שֶׁהָיָה גָדוֹל מֵחֲבֵרָיו וְהִצְטַיֵּן מֵהֶם גַּם בְּהִדּוּר פְּנִימִי, מֵרְבַדִּים מְהֻדָּרִים, מְרֻקָּמִים זָהָב, טַפִּיטָאוֹת מַעֲשֵׂה רוֹקֵם לְכַסּוֹת אֶת הָרִצְפָּה, מַחֲבוֹת-גִּמּוּר מָזְהָבוֹת – כָּל זֶה, הָיָה מֵעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר עַל עֹשֶׁר וְחַיֵּי תַּעֲנוּגִים, פֹּה הָיָה רַק בָּז וּמְשִׁסָּה. עַל אַחַת הַכְּסָתוֹת יָשַׁב אִישׁ זָקֵן קְטַן-קוֹמָה; פָּנָיו הָיוּ כְעוּרִים, עוֹרוֹ שָׁחוּם וּמַבְרִיק וְקַו מְגֹעַל עוֹבֵר בֵּין הָעֵינַיִם וְהַפֶּה, וּמֵפִיק תּוֹךְ וּמִרְמָה, עָשָׂה אֶת מַרְאֵהוּ שָׂנוּא לַבְּרִיוֹת. אַף-כִּי הִתְאַמֵּץ הָאִישׁ לָתֵת-לוֹ מַרְאֵה אָדָם חָשׁוּב, הִכִּיר מוּסְטָפָה מִיָּד, שֶׁלֹּא בִשְׁבִילוֹ הָיָה הָאֹהֶל כֹּה מְקֻשָּׁט, וְדִבְרֵי הָאֲנָשִׁים, שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ שָׁמָה, אִשְּׁרוּ, כְּנִרְאֶה, אֶת הַדָּבָר. “אַיֵּה הֶחָזָק?” שָׁאֲלוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַקָּטָן. “הוּא הָלַךְ לָצוּד צַיִד, עָנָה הַלָּה, אֲבָל הוּא צִוַּנִי לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ”. – "לֹא מֵחָכְמָה עָשָׂה זֹאת, עָנָה אַחַד הַשּׁוֹדְדִים, כִּי עַתָּה נָחוּץ לַחֲרֹץ, אִם יוּמַת הַכֶּלֶב הַזֶּה אוֹ יְשַׁלֵּם כֹּפֶר נַפְשׁוֹ, וְזֹאת יוֹדֵעַ הֶחָזָק יוֹתֵר טוֹב מִמֶּךָּ.

הָאִישׁ הַקָּטָן קָם מִמְּקוֹמוֹ כְּיוֹדֵעַ וּמַכִּיר אֶת עֶרְכּוֹ, הִשְׁתַּרְבֵּב מְלֹא אָרְכּוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ רֹאשׁ יָדוֹ אֶל אֹזֶן מִתְנַגְּדוֹ, בְּחֶפְצוֹ, כְּנִרְאֶה, לְהִנָּקֵם מִמֶּנּוּ עַל-יְדֵי מַכַּת-לֶחִי. אוּלָם אַחֲרֵי רוֹאוֹ, שֶׁכָּל עֲמָלוֹ הָיָה לָרִיק, הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף אֶת חֲבֵרָיו הַשּׁוֹדְדִים. וְהַלָּלוּ הֵשִׁיבוּ לוֹ פִּי שְׁנַיִם אֶל חֵיקוֹ, עַד כִּי נָעוּ בַדֵּי הָאֹהֶל לְקוֹלָם. עוֹד הֵם נִצִּים, וְהִנֵּה הֻרַם פִּתְאֹם מָסַךְ הָאֹהֶל וְאִישׁ אֶחָד נִכְנַס, חָסוֹן וּגְבַהּ-קוֹמָה, רַךְ וְיָפֶה כְּמֶלֶךְ הַפַּרְסִים; בְּגָדָיו וּכְלֵי-נִשְׁקוֹ הָיוּ דַלִּים וּפְשׁוּטִים, מִלְּבַד חֶרֶב מְמֻלָּאָה אֲבָנִים יְקָרוֹת וְסַיִף נוֹצֵץ, אֲבָל עֵינָיו הֵפִיקוּ גָאוֹן וְכֻלּוֹ הָיָה אוֹמֵר כָּבוֹד, מִבְּלִי לְהַפִּיל אֵימָה עַל סְבִיבָיו.

“מִי מִכֶּם עָרַב אֶת לִבּוֹ לְהַתְחִיל בְּרִיב בְּתוֹךְ אָהֳלֵי?” קָרָא אֶל הַמִּתְקוֹטְטִים שֶׁנִּרְתְּעוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם. זְמָן רַב שָׂרְרָה בַּחֶדֶר דֻּמִיָּה עֲמֻקָּה, לְסוֹף סִפֵּר אֶחָד מֵהַשְּׁלשָׁה, שֶׁהֵבִיאוּ אֶת מוּסְטָפָה אֶל הָאֹהֶל, אֶת כָּל פְּרָטֵי הַמְּאֹרָע. וַיְהִי כִשְׁמוֹעַ “הֶחָזָק”, כְּפִי שֶׁקָּרְאוּ לוֹ הַשְּׁלשָׁה, אֶת דִּבְרֵי הָאִישׁ, וַיִּתְמַלֵּא חֵמָה וּפָנָיו הִתְכַּרְכְּמוּ מֵרוֹב כָּעַס, “מָתַי מִלֵּאתִי אֶת יָדְךָ, הַסַּן, לִהְיוֹת תַּחְתָּי”? הִרְעִים בְּקוֹל נוֹרָא עַל הַקָּטָן, הַסַּן הִתְכַּוֵּץ כֻּלּוֹ מִפַּחַד, עַד כִּי נִרְאָה עוֹד יוֹתֵר קָטָן מִכְּפִי שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת, וַיִּתְגַּנֵּב אֶל פֶּתַח הָאֹהֶל.

בְּעִיטַת-רֶגֶל גַּסָּה מִצַּד הֶחָזָק פָּעֲלָה, שֶׁהוּא יָצָא בִּקְפִיצָה גְּדוֹלָה וּמְשֻׁנָּה אַחַת, מִפֶּתַח הָאֹהֶל הַחוּצָה.

אַחֲרֵי צֵאת הַקָּטָן הִצִּיגוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים אֶת מוּסְטָפָה לִפְנֵי אֲדוֹן הָאֹהֶל, שֶׁכְּבָר הִסְפִּיק לָשֶׁבֶת עַל גַּבֵּי הַכְּסָתוֹת. “הִנֵּה הֵבֵאנוּ לְךָ אֶת הָאִישׁ, אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ לָצוּד אוֹתוֹ”, אָמַר הַגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם. וַיַּהֲפֹךְ הָאִישׁ אֶת פָּנָיו אֶל הַשָּׁבוּי וַיִּסְתַּכֵּל בּוֹ זְמָן רַב, וְאַחֲרֵי-כֵן קָרָא: “הַבַּסָּה מִסּוּלְיֵיקָה! לִבְּךָ יַגִּיד לְךָ, מִפְּנֵי מָה אַתָּה עוֹמֵד עַתָּה לִפְנֵי אַרְבַּסָּן.” לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִבְהַל מוּסְטָפָה, וַיְּמַהֵר וַיִּפֹּל אַרְצָה לִפְנֵי הָאִישׁ וַיֹּאמֶר: אֵינְךָ אֲדוֹנִי, אֶלָּא טוֹעֶה, כִּי רַק עָנִי אֻמְלָל אָנֹכִי, אַךְ לֹא הַבַּסָּה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ!" כָל הָאֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ בָאֹהֶל, בְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי מוּסְטָפָה, תָּמְהוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַאֲדוֹן הָאֹהֶל אָמַר: “רַב לְךָ לְהִתְחַפֵּשׂ וְהִיא לֹא תִצְלָח. אִם תַּעֲמֹד בְּעָרְמָתְךָ, אֲצַוֶּה לְהַצִּיג לְפָנֶיךָ אֲנָשִׁים הַיּוֹדְעִים אוֹתְךָ הֵיטֵב”. וַיְצַו הֶחָזָק וַיַּבְהִילוּ לְהָבִיא אֶת סוּלֵיקָה, אִשָּׁה זְקֵנָה אֶל הָאֹהֶל, וּכְשֶׁנִּשְׁאֲלָה הָאִשָּׁה מִמֶּנּוּ, הַמַּכִּירָה הִיא בְּמוּסְטָפָה אֶת הַבַּסָּה מִסּוּלְיֵיקָה, עָנְתָה: כֵּן! וְנִשְׁבַּעַת אֲנִי בְּקִבְרוֹ שֶׁל הַנָּבִיא, כִּי הוּא הַבַּסָּה, הוּא וְלֹא אַחֵר.

“הֲרוֹאֶה אַתָּה, אֻמְלָל, כִּי הָיְתָה עָרְמָתְךָ לְאַל? פָּתַח הֶחָזָק מֵחָדָשׁ בָּחֳרִי-אָף. נִקְלֶה אַתָּה בְּעֵינַי וּבִלְתִּי רָאוּי, שֶׁאֲגָאֵל בְּדָמְךָ אֶת חַרְבִּי הַיְקָרָה, אֲבָל אֶל זְנַב סוּסִי אֲצַוֶּה לִקְשֹׁר אוֹתְךָ מָחָר עִם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ וְרַצְתִּי עִמְּךָ דֶּרֶךְ הַיְּעָרִים, עַד אֲשֶׁר תִּשְׁקַע מֵאַחֲרֵי גִבְעוֹת סוּלְיֵיקָה!” אָז חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל מוּסְטָפָה. “אֵין זֹאת, אֶלָּא קִלְלַת אָבִי רוֹבֶצֶת עָלַי, אֲשֶׁר אֵרַר אוֹתִי לָמוּת מוֹת נָבָל”, קָרָא מִתּוֹךְ בֶּכִי, וְגַם אַתְּ, אֲחוֹתִי הַנְּעִימָה, וְאַתְּ, צוֹרָאִידָה, שְׁתֵּיכֶן אֲבַדְתֶּן, אֲבַדְתֶּן! – הִתְחַפְּשׂוּתְךָ הִיא לְלֹא תֹעֶלֶת, אָמַר אַחַד הַשּׁוֹדְדִים, אַחֲרֵי אֲשֶׁר אָסַר לוֹ אֶת יָדָיו עַל גַּבּוֹ, טוּל וְצֵא מִן הָאֹהֶל, כִּי הֶחָזָק נוֹשֵׁךְ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּשִׁנָּיו וּמֵעִיף עֵינָיו בְּחַרְבּוֹ, אִם חָפֵץ אַתָּה לִחְיוֹת עוֹד לַיְלָה אֶחָד, בֹּא עִמִּי".

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָפְצוּ הַשּׁוֹדְדִים לָצֵאת עִם מוּסְטָפָה מִן הָאֹהֶל, וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲחֵרִים נִרְאוּ בַפֶּתַח, שֶׁהוֹלִיכוּ לִפְנֵיהֶם עוֹד שָׁבוּי אֶחָד. הֵם נִכְנְסוּ עִמּוֹ אֶל הָאֹהֶל פְּנִימָה וַיִּקְרְבוּ עַד לִפְנֵי מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הֶחָזָק וַיֹּאמְרוּ: הִנֵּה הַבַּסָּה, אֲשֶׁר צִוִּיתָ לַהֲבִיאוֹ לְךָ". עַתָּה מָצָא לוֹ מוּסְטָפָה רֶגַע מֻכְשָׁר לְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו שֶׁל הַשָּׁבוּי וַיִּתְפַּלֵּא לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הָאִישׁ, כִּי דוֹמִים הֵם בַּכֹּל אֶל פָּנָיו הוּא, רַק הָיוּ כֵהִים יוֹתֵר וּזְקָנוֹ הָיָה יוֹתֵר שָׁחוֹר. הֶחָזָק הִשְׁתּוֹמֵם, מְאֹד, כְּנִרְאֶה, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַשָּׁבוּי הַשֵּׁנִי עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ. “מִי מִכֶּם הוּא הַבַּסָּה הָאֲמִתִּי?” אָמַר בְּהַבִּיטוֹ חֲלִיפוֹת פַּעַם אֶל מוּסְטָפָה וּפַעַם אֶל הָאִישׁ הַשֵּׁנִי. – “אִם מִתְכַּוֵּן אַתָּה אֶל הַבַּסָּה מִסּוּלְיֵיקָה, הֵשִׁיב הַשָּׁבוּי הֶחָדָשׁ בְּגָאוֹן, אֲנִי הוּא!”

הֶחָזָק הִתְבּוֹנֵן אֶל הַדּוֹבֵר בְּמַבָּטוֹ הַקָּשֶׁה וְהַנּוֹרָא זְמָן רָב, אַחֲרֵי-כֵן רָמַז אֶל הַשּׁוֹדְדִים לְהוֹצִיאוֹ מִן הָאֹהֶל. אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָזְבוּ הַשּׁוֹדְדִים אֶת הָאֹהֶל יַחַד עִם הַשָּׁבוּי, נִגַּשׁ הֶחָזָק אֶל מוּסְטָפָה וַיַּחְתֹּך אֶת אֱסוּרָיו בַּסַּיִף אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּרְמֹז לוֹ לָלֶכֶת אַחֲרָיו וְלָשֶׁבֶת אִתּוֹ יַחַד עַל הַכְּסָתוֹת. צַר לִי, בֶּן-נֵכָר, אָמַר אֵלָיו, כִּי חֲשַׁבְתִּיךָ לָרָשָׁע הֶעָרִיץ הַזֶּה; אוּלָם מֵאֵת ד' הָיְתָה זֹאת לְךָ, כִּי נָפַלְתָּ בִּידֵי אַחַי בָּהּ בְּשָׁעָה, שֶׁיָּעַדְתִּי לָשִׂים קֵץ לְחַיָּיו שֶׁל הַנָּבָל הַהוּא". מוּסְטָפָה שָׁאַל מִמֶּנּוּ רַק לְהַרְשׁוֹת לוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכּוֹ הָלְאָה, כִּי כָל עִכּוּב קָטָן יָכֹל לְהָבִיא עָלָיו רָעָה גְדוֹלָה. אָז הִתְוַדַּע הֶחָזָק עַל-דְּבַר עֲסָקָיו הַדּוֹרְשִׁים חִפָּזוֹן כֹּה גָדוֹל, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר סִפֵּר לוֹ מוּסְטָפָה אֶת הַכֹּל, פִּתָּה אוֹתוֹ הֶחָזָק לְהִשָּׁאֵר הַלַּיְלָה בְאָהֳלוֹ, כִּי כָמוֹהוּ כֵּן גַּם סוּסוֹ צְרִיכִים לְהִנָּפֵשׁ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ, אֲבָל בְּיוֹם הַמָּחֳרָת יוֹרֶה לוֹ דֶרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁבְּלֶכְתּוֹ בָהּ, יַגִּיעַ לְבַלְסוֹרָה אַחֲרֵי עֲבוֹר יוֹם וָחֵצִי, וַיֵּעָתֵר לוֹ מוּסְטָפָה לָשֶׁבֶת אִתּוֹ כָל הַלַּיְלָה, וַיִּתֵּן לוֹ הָאִישׁ יַיִן וּמִגְדָּנוֹת וּמָקוֹם לָלוּן וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיִּקַּץ מוּסְטָפָה מִשְּׁנָתוֹ וַיַּרְא, וְהִנֵּה אֵין אִישׁ אִתּוֹ בָאֹהֶל, אֲבָל אָזְנוֹ לָקְחָה קוֹלוֹת אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה וַיַּכֵּר בַּקּוֹלוֹת אֶת אֲדוֹן הָאֹהֶל וְאֶת הָאִישׁ הַשָּׁחוּם הַקָּטָן. וַיַּקְשֵׁב מוּסְטָפָה וַיִּשְׁמַע לְחֶרְדָתוֹ, שֶׁהַקָּטָן דָּרַשׁ מֵהַשֵּׁנִי בְמַפְגִּיעַ לְהָמִית אוֹתוֹ, כִּי אִם יְשֻׁלַּח חָפְשִׁי וּמָעַל בָּהֶם מַעַל.

מוּסְטָפָה הִכִּיר מִיָּד, כִּי לֵב הַקָּטָן עָלָיו, עַל-כִּי הוּא הֵסֵב בַּדָּבָר, שֶׁאֲדוֹן הָאֹהֶל הִתְאַנַּף בּוֹ אֶתְמוֹל; הֶחָזָק הִשְׁתַּקַּע, כְּנִרְאֶה, רְגָעִים אֲחָדִים בְּמַחֲשָׁבוֹת. “לֹא, אָמַר, הוּא בָא כְאוֹרֵחַ לְבֵית מְלוֹנִי, וּמִצְוַת הַכְנָסַת-אוֹרְחִים קְדוֹשָׁה לִי. גַּם הַכָּרַת פָּנָיו לֹא תַּעֲנֶה בוֹ, כִּי מִתְכַּוֵּן הוּא לִבְגֹּד בָּנוּ”.

וּכְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּרֶם אֶת הַמָּסָךְ וַיִּכָּנֵס וַיֹּאמַר: “שָׁלוֹם לְךָ מוּסְטָפָה! בֹּא וְנִשְׁתֶּה יֵין-שַׁחֲרִית וְאַחַר תֵּצֵא לְדַרְכֶּךָ”. וַיִּתֵּן הָאִישׁ עַל כַּף אוֹרְחוֹ כּוֹס יַיִן-חָמָר, וַיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתָם מִתְגּוּ אֶת הַסּוּסִים וַיַּעֲלוּ עֲלֵיהֶם, וּמוּסְטָפָה עָזַב אֶת הַמָּקוֹם בְּלֵב שָׁקֵט יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁבָּא אֵלָיו, לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהָאֳהָלִים נִשְׁאֲרוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְאָז נָטוּ הַצִּדָּה אֶל מִשְׁעוֹל רָחָב, שֶׁהוֹבִיל אֶל הַיָּעַר. שָׁם סִפֵּר הֶחָזָק לְמוּסְטָפָה, שֶׁהַבַּסָּה, אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶתְמוֹל בַּשִּׁבְיָה, הִבְטִיחָם לְתִתָּם לָשֶׁבֶת בְּאַרְצוֹ, מִבְּלִי

לִנְגֹּעַ בָּהֶם לְרָעָה. אוּלָם לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים צִוָּה לָצוּד אַחַד מֵאֲנָשָׁיו, רֹאשׁ הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לוֹ, לְעַנּוֹת אוֹתוֹ בְעִנּוּיִים קָשִׁים וְלִתְלוֹתוֹ אַחֲרֵי-כֵן עַל עֵץ. מִן הַיּוֹם הַהוּא אָרְבוּ לוֹ חֲבֵרָיו עַל-פִּי פְקֻדָּתוֹ וְעוֹד הַיּוֹם מוֹת יוּמָת. מוּסְטָפָה לֹא הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְעַרְעֵר עַל זֶה, כִּי דַי הָיָה לוֹ, שֶׁהוּא עַצְמוֹ יָצָא בְשָׁלוֹם מִמְּקוֹם הַסַּכָּנָה.

בְּשׁוּלֵי הַיַּעַר עָצַר הֶחָזָק בְּעַד סוּסוֹ, הוֹרָה לְמוּסְטָפָה אֶת הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ, וַיִּתֵּן לוֹ אֶת יָדוֹ וַיֹאמֶר אֵלָיו: “מוּסְטָפָה, מִקְרֶה זָר הֱבִיאֲךָ אֶל אֹהֶל הַשּׁוֹדֵד אָרְבַּסַּן. אֵינִי דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, שֶׁלֹּא תְגַלֶּה לְאִישׁ אֶת אֲשֶׁר רָאִיתָ וְשָׁמַעְתָּ, פַּחַד מָוֶת הָיָה לְנֶגֶד עֵינֶיךָ עַל לֹא עָוֶל עָשִׂיתָ, וְעָלַי לִגְמָלְךָ טוֹבָה תַּחַת זֹאת; קַבֵּל מִמֶּנִּי אֶת הַחֶרֶב הַזֹּאת לְאוֹת זִכָּרוֹן, וּבְכָל פַּעַם שֶׁתְּהֵא צָרִיךְ עֶזְרָה בְצָרָה, שְׁלַח אֶת הַחֶרֶב אֵלַי וַאֲמַהֵר לָבֹא. וְגַם אֶת הַכִּיס הַזֶּה תִּקַּח מִיָּדִי, אוּלַי תִּמְצָא בוֹ חֵפֶץ בְּדַרְכְּךָ, אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ”. וַיוֹדֶה מוּסְטָפָה לַשּׁוֹדֵד עַל חַסְדּוֹ וַיִּקַּח אֶת הַחֶרֶב מִיָּדוֹ וְאֶת הַכִּיס הֵשִׁיב לוֹ. אוּלָם אָרְבַּסַּן לָחַץ לוֹ שֵׁנִית אֶת כַּפוֹ וַיַּפֵּל אֶת הַכִּיס אַרְצָה וַיְמַהֵר לָשׁוּב אֶל הַיַּעַר, כְּאִלּוּ הָיָה נִשָּׂא עַל כַּנְפֵי רוּחַ. כִּרְאוֹת מוּסְטָפָה, כִּי לֹא יוּכַל עוֹד לְהַשִּׂיגוֹ, וַיֵּרֶד מֵעַל סוּסוֹ לְהָרִים אֶת הַכִּיס וַיִבָּהֵל, בִּרְאוֹתוֹ, עַד כַּמָּה גָבַר חֶסֶד הַשּׁוֹדֵד עָלָיו. כִּי הַכִּיס הָיָה מָלֵא זָהָב עַל כָּל גְּדוֹתָיו. וַיּוֹדֶה מוּסְטָפָה לְאַלַּאה עַל הַצָּלָתוֹ וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו בְּעַד הַשּׁוֹדֵד, לְהָשִׁיב לוֹ כִגְמוּלוֹ עָלָיו, וַיַּעַשֹ אֶת דַּרְכּוֹ הָלְאָה לְבַלְסוֹרָה, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

ג.

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בַּצָּהֳרַיִם בָּא מוּסְטָפָה בְשַׁעֲרֵי הָעִיר בַּלְסוֹרָה. מִיָּד אַחֲרֵי סוּרוֹ לְפֻנְדָּק שָׁאַל אֶת אַנְשֵׁי הַפֻּנְדָּק, מָתַי יִהְיֶה יוֹם הַשּׁוּק לַעֲבָדִים אֲשֶׁר יִפָּתַח בְּבַלְסוֹרָה מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וּמַה גָּדַל צַעֲרוֹ, בְּשָׁמְעוֹ מִפִּיהֶם, כִּי כְּבָר אֵחַר הַמּוֹעֵד, יַעַן זֶה יוֹמַיִם שֶׁהַשּׁוּק נִגְמָר. כָּל הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ בַּפֻּנְדָּק, נָדוּ לוֹ בִגְלַל אִחוּרוֹ, שֶׁגָּרַם לוֹ לְפִי דִבְרֵיהֶם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה, כִּי עוֹד בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן הוּבְאוּ אֶל הַשּׁוּק שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת, שֶׁהָיוּ כֹה יָפוֹת, עַד שֶׁמָּשְׁכוּ עֲלֵיהֶן אֶת עֵינֵי כָל הַקּוֹנִים, וְגַם הַרְבֵּה קוֹפְצִים הָיוּ עֲלֵיהֶן. וְכָל אֶחָד הוֹסִיף עַל מְחִיר חֲבֵרוֹ, וְאַף גַּם נִמְכְּרוּ הַשְּׁפָחוֹת בִּמְחִיר כֹּה גָדוֹל, שֶׁרַק הָאִישׁ שֶׁקָּנָה אוֹתָן יָכֹל לַעֲמֹד בּוֹ. מוּסְטָפָה חָקַר וְדָרַשׁ הֵיטֵב אַחֲרֵי שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת הָאֵלֶּה, וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ כָל סָפֵק, שֶׁהֵן הַנְּעָרוֹת הָאֻמְלָלוֹת, שֶׁאוֹתָן הוּא מְבַקֵּשׁ. כְּמוֹ כֵן נוֹדַע לוֹ, שֶׁהָאִישׁ, אֲשֶׁר קָנָה אֶת הַשְּׁפָחוֹת הַשְּׁתַּיִם, דָּר מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים שָׁעָה מִבַּלְסוֹרָה וּשְׁמוֹ תְּיוּלִי-קוֹס, אִישׁ נִכְבָּד וְעָשִׁיר, אֲבָל כְּבָר בָּא בַיָּמִים, שֶׁמִּקּוֹדֶם לָכֵן, הָיָה קַפַּדּוּן-בַּסָּה אֵצֶל הַשֻּׂלְטָן, אַךְ עַתָּה, אַחֲרֵי צָבְרוֹ הוֹן לְמַכְבִּיר, נִתְפַּטֵּר מִמִּשְׁמַרְתּוֹ זוֹ וְהוּא יוֹשֵׁב בָּטֵל.

מִתְּחִלָּה חָפֵץ מוּסְטָפָה לַחֲזֹר וְלַעֲלוֹת עַל סוּסוֹ, וְלִרְדֹּף אַחֲרֵי תְּיוּלִי-קוֹס, שֶׁלְּכָל הַיּוֹתֵר הִרְחִיק לָלֶכֶת מִמֶּנּוּ מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד. אוּלָם אַחֲרֵי שׂוּמוֹ אֶל לִבּוֹ, שֶׁבִּהְיוֹתוֹ רַק יָחִיד לֹא יוּכַל לַעֲמֹד נֶגֶד הָאִישׁ הַתַּקִּיף מִמֶּנּוּ, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְיָדוֹ לְהוֹצִיא אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו, חָשַׁב וּמָצָא דֶרֶךְ אַחֶרֶת: הַדָּבָר שֶׁהַשּׁוֹדְדִים הֶחֱלִיפוּ אוֹתוֹ בַּבַּסָּה מִסּוּלְיֵיקָה, שֶׁכִּמְעַט הָיָה בְּכָל רָע בִּשְׁבִילוֹ, הֶעֱלָה עַל לִבּוֹ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה לְהִתְחַפֵּשׂ כַּבַּסָּה הַזֶּה, לְהִכָּנֵס תַּחַת מַסְוֶה זֶה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל תְּיוּלִי-קוֹס וּלְנַסּוֹת בְּאֹפֶן כָּזֶה לְהַצִּיל אֶת שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת. וַיֵּלֶךְ מוּסְטָפָה וַיִּשְׂכֹּר לוֹ בַּכֶּסֶף, אֲשֶׁר נָתַן לוֹ אָרְבַּסַּן, סוּסִים וַעֲבָדִים אֲחָדִים, וְגַם בְּגָדִים נָאִים קָנָה בַעֲדוֹ וּבְעַד הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיֵצֵא, הוּא וַעֲבָדָיו, לָלֶכֶת אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל תְּיוּלִי-קוֹס. אַחֲרֵי עֲבוֹר חֲמִשָּׁה יָמִים כְּבָר רָאָה אֶת הָאַרְמוֹן מֵרָחוֹק, הוּא הָיָה נִמְצָא בְּבִקְעָה יָפָה, מֻקָּף מִכָּל עֲבָרָיו חוּמוֹת גְבֹהוֹת, שֶׁמֵּאֲחוֹרֵיהֶן לֹא בָלְטוּ הַרְבֵּה בִנְיָנִים. וַיְשַׁנֶּה מוּסְטָפָה מְעַט אֶת טַעֲמוֹ וַיַּשְׁחֵר אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ, וְאֶת פָּנָיו מָשַׁח בְּמִיץ צָמַח אֶחָד, עַד שֶׁקָּלְטוּ צֶבַע שָׁחוּם, מַמָּשׁ כְּצֶבַע פָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ הַבַּסָּה, וְאַחֲרֵי-כֵּן שָׁלַח אֶחָד מֵעֲבָדָיו אֶל הָאַרְמוֹן לְבַקֵּשׁ בְּשֵׁם הַבַּסָּה מִסּוּלְיֵיקָה מָקוֹם לָלוּן, אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים שָׁב הָעֶבֶד וְעִמּוֹ עוֹד אַרְבָּעָה עֲבָדִים מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים נָאִים, וַיֹאחֲזוּ בְרֶסֶן סוּסוֹ שֶׁל מוּסְטָפָה וַיּוֹבִילוּהוּ אֶל חֲצַר הָאַרְמוֹן. שָׁם עָזְרוּ לוֹ לָרֶדֶת מֵעַל סוּסוֹ וְאַרְבָּעָה עֲבָדִים אֲחֵרִים הֶעֱלוּהוּ בְמַעֲלוֹת שַׁיִשׁ אֶל חֲדַר תְּיוּלִי.

תְּיוּלִי, אִישׁ זָקֵן וְעַלִּיז, קִבֵּל אֶת מוּסְטָפָה בְיִרְאַת-הַכָּבוֹד, וַיְצַו לְהַעֲלוֹת עַל שֻׁלְחָנוֹ אֶת הַמַּטְעַמִּים הַיּוֹתֵר טוֹבִים, שֶׁטַּבָּחוֹ רַק יָכֹל לַעֲשׂוֹת. אַחֲרֵי אָכְלָם הִשִּׂיא מוּסְטָפָה לְאַט-לְאַט אֶת הַשִּׂיחָה לִדְבַר הַשְּׁפָחוֹת הַחֲדָשׁוֹת, וּתְיוּלִי הִלֵּל אֶת יָפְיָן, וְרַק הִתְאוֹנֵן עַל שֶׁהֵן עֲצוּבוֹת-רוּחַ כָּל-כַּךְ, אֶלָּא שֶׁהוּא מְקַוֶּה, שֶׁאַחֲרֵי עֲבוֹר זְמַן-מָה יָפוּג עָצְבָּן. וַיִּחַד מוּסְטָפָה מְאֹד עַל קַבָּלַת-פָּנִים זֹאת וַיִּשְׁכַּב לָנוּחַ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ מְלֵא תִקְוֹת טוֹבוֹת.

הוּא יָשֵׁן כְּשָׁעָה קַלָּה, וְהִנֵּה אוֹר פָּנָס גָּדוֹל, אֲשֶׁר נָפַל עַל עֵינָיו, הֵעִירוֹ פִתְאֹם מִשְּׁנָתוֹ. כְּשֶׁהִזְדַּקֵּף עַל מִטָּתוֹ, חָשַׁב, שֶׁעֲדַיִן הוּא חוֹלֵם, כִּי לְפָנָיו עָמַד אוֹתוֹ הָאִישׁ הַקָּטָן וְהַשָּׁחוּם מֵאָהֳלוֹ שֶׁל אָרְבַּסַּן, אוֹחֵז פַּנָס בְּיָדוֹ וּמְעַקֵּם אֶת שְׂפָתָיו בְּבַת-צְחוֹק מַבְחִילָה. מוּסְטָפָה צָבַת אֶת זְרוֹעוֹ, צָרַם אֶת חָטְמוֹ, בִּכְדֵי לְהִוָּכֵחַ, אִם יָשֵׁן הוּא אוֹ עֵר, אַךְ הַמַּרְאֶה נִשְׁאַר כְּשֶׁהָיָה. “מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי”? שָׁאַל מוּסְטָפָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְעוֹדֵד קְצָת. “אַל נָא תִּבָּהֵל בְּרוּחֲךָ, אֲדוֹנִי, אָמַר הַקָּטָן, מָצָאתִי אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר הֱבִיאֲךָ הֵנָּה, גַּם פָּנֶיךָ נִשְׁאֲרוּ בְזִכְרוֹנִי, וְלוּלֵא עָזַרְתִּי לִתְלוֹת אֶת הַבַּסָּה בְיָדַי מַמָּשׁ, אָז אֶפְשָׁר שֶׁרִמִּיתַנִי גַם אוֹתִי. אוּלָם, עַתָּה בָאתִי לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה”.

“קוֹדֶם כֹּל אֱמֹר, אֵיךְ בָּאתָ הֵנָּה”, הֵשִׁיב לוֹ מוּסְטָפָה מְלֵא חֵמָה עַל שֶׁנִּתְגַּלָּה סוֹדוֹ.

זֹאת אַגִּיד לְךָ, עָנָה הַקָּטָן, לֹא יָכֹלְתִּי יוֹתֵר לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם הֶחָזָק וָאֶבְרַח, אֲבָל אַתָּה, מוּסְטָפָה, הָיִיתָ סִבַּת רִיבֵנוּ, וְעַל-כֵּן עָלֶיךָ לָתֵת-לִי אֶת אֲחוֹתְךָ לְאִשָּׁה, וַאֲנִי אֶעֱזֹר לָכֶם לִבְרֹחַ; אִם תְּמָאֵן לְתִתָּהּ לִי, אֵלֵךְ אֶל אֲדוֹנִי הֶחָדָשׁ וְסִפַּרְתִּי לוֹ דְבַר-מַה עַל-אֹדוֹת הַבַּסָּה הֶחָדָשׁ".

מֵרוֹב פַּחַד וְחֵמָה לֹא יָדַע מוּסְטָפָה נַפְשׁוֹ; עַתָּה, כַּאֲשֶׁר כְּבָר חָשַׁב לִהְיוֹת קָרוֹב אֶל הַמַּטָּרָה, שֶׁאֵלֶיהָ נָשָׂא אֶת נַפְשׁוֹ זֶה זְמַן רַב, בָּא הַמְּנֻוָּל הַזֶּה לְהָפֵר אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו; רַק עַל-יְדֵי דָבָר אֶחָד יָכֹל הָיָה לְהַצִּיל אֶת עֲצָתוֹ, אֲשֶׁר יָעַץ לְטוֹבַת הַשְּׁבוּיוֹת וְהוּא – לַהֲרֹג אֶת הַנָּבָל הַזֶּה. בִּקְפִיצָה אַחַת יָרֵד מוּסְטָפָה מֵעַל מִטָּתוֹ וַיִּשְׂתָּעֵר עַל הַקָּטָן. אַךְ זֶה, כְּאִלּוּ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ, כִּי כֵן יִהְיֶה, הִפִּיל מִיָּדוֹ אֶת הַפַּנָס, עַד כִּי כָבָה, וַיָּנָס בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה, בְּקָרְאוֹ בְּקוֹל גָּדוֹל לְעֶזְרָה.

הַשָּׁעָה הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד; הוּא הָיָה אָנוּס לַעֲזֹב עֲדֵי רֶגַע אֶת דְּבַר הַנְּעָרוֹת וְלִדְאֹג רַק לְנַפְשׁוֹ, וַיְמַהֵר מוּסְטָפָה וַיִּקְרַב אֶל הַחַלּוֹן, לִרְאוֹת, אִם לֹא יוּכַל לִקְפֹּץ בַּעֲדוֹ וּלְהִמָּלֵט. הַמֶּרְחָק עַד הַקַּרְקָע הָיָה רַב, וּמֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי עָמְדָה חוֹמָה גְבֹהָה, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לַעֲלוֹת עָלֶיהָ. עוֹד הוּא עוֹמֵד אֵצֶל הַחַלּוֹן שָׁקוּעַ בַּמַּחֲשָׁבוֹת, וְהִנֵּה לָקְחָה אָזְנוֹ קוֹל צַעֲדֵי אֲנָשִׁים רַבִּים הַהוֹלְכִים וּקְרֵבִים אֶל חֶדְרוֹ; וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ, כִּי הֵם כְּבָר עוֹמְדִים לֹא-הַרְחֵק מִן הַדֶּלֶת, וַיְמַהֵר וַיֶאֱסֹף מְלֵא-יֵאוּשׁ אֶת חַרְבּוֹ וְאֶת בְּגָדָיו וַיְטַפֵּס וַיַּעַל עַל הַחַלּוֹן. נְפִילָתוֹ הָיְתָה קָשָׁה, אַךְ הוּא הִרְגִּישׁ, כִּי אַף אֶחָד מֵאֲבָרָיו לֹא נִשְׁבָּר; וַיָּקֶם וַיָּרָץ אֶל הַחוֹמָה, שֶׁהִקִּיפָה אֶת הֶחָצֵר, וַיַּעַל עָלֶיהָ לְתִמְהוֹן רוֹדְפָיו, וּבְרֶגַע אֶחָד כְּבָר עָמְדוּ רַגְלָיו בַּמֶּרְחָב. אַךְ הוּא לֹא חָדַל לָרוּץ, עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל יַעַר קָטָן, וְשָׁם נָפַל עַל הָאָרֶץ בְּאֵין-אוֹנִים. עַתָּה הִתְחִיל מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, מַה-לוֹ לַעֲשׂוֹת? אֶת סוּסָיו וַעֲבָדָיו צָרִיךְ הָיָה לַעֲזֹב לְנַפְשָׁם, רַק אֶת כַּסְפּוֹ, שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּאַבְנֵטוֹ, הִצִּיל.

אוּלָם מֹחוֹ, הֶעָשִׁיר בְּתַחְבֻּלּוֹת, הֶרְאָה לוֹ מִיָּד דֶּרֶךְ אֲחֶרֶת לְהַצָּלָתוֹ. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ הָלְאָה בַיַּעַר, עַד אֲשֶׁר בָּא אֶל כְּפָר אֶחָד, וַיִּקֶן לוֹ שָׁם סוּס בִּמְחִיר לֹא רַב וַיַּעַל עָלָיו וַיִּרְכַּב אֶל הָעִיר הַקְּרוֹבָה, שָׁם חָקַר וְדָרַשׁ אַחֲרֵי רוֹפֵא מֻמְחֶה, וְאַנְשֵׁי הָעִיר יָעֲצוּ לוֹ לִפְנוֹת אֶל אִישׁ אֶחָד בָּקִי בִּרְפוּאוֹת וּבַעַל-נִסָּיוֹן, הָאִישׁ הַזֶּה נֶעְתַּר לְבַקָּשָׁתוֹ לָתֵת לוֹ בִמְחִיר שִׁקְלֵי-זָהָב אֲחָדִים שְׁנֵי סַמֵּי-תְרוּפָה, אֶחָד לְהַפִּיל תַּרְדֵּמָה הַדּוֹמָה לַמָּוֶת, וְאֶחָד לְהָעִיר אֶת הַיָּשֵׁן בְּרֶגַע אֶחָד, מִשְּׁנַת-הַמָּוֶת. אַחֲרֵי אֲשֶׁר קִבֵּל מִיַּד הָרוֹפֵא אֶת הַסַּמִים הָאֵלֶּה, הָלַךְ וְקָנָה לוֹ זָקָן אָרֹךְ, מְעִיל שָׁחוֹר וּבַקְבּוּקִים וְצִנְצֶנוֹת שׁוֹנִים, עַד כִּי הָיָה יָכֹל בְּנָקֵל לְהֵרָאוֹת כְּרוֹפֵא נוֹסֵעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וַיַּעֲמֹס אֶת כָּל חֲפָצָיו עַל חֲמוֹר וַיָשָׁב אֶל אַרְמוֹן תְּיוּלִי. הוּא הָיָה יָכֹל לִהְיוֹת בָּטוּחַ, כִּי בַפַּעַם הַזֹּאת לֹא יַכִּירוֹ אִישׁ, כִּי הַזָּקָן עִבֵּר אֶת צוּרָתוֹ כָל-כַּךְ, שֶׁכִּמְעַט לֹא הִכִּיר אֶת עַצְמוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל תְּיוּלִי, שָׁלַח לְהַגִּיד לוֹ, כִּי הָרוֹפֵא תַּקַּמַּנְקַבּוּדִיבַּבַּא בָּא, וְכַאֲשֶׁר חָשַׁב כֵּן הָיָה: הַשֵּׁם הַנָּאֶה בְיוֹתֵר יָשַׁר כָּל-כַּךְ בְּעֵינֵי הַשּׁוֹטֶה הַזָּקֵן, עַד כִּי קָרָא לוֹ מִיָּד לֶאֱכֹל אִתּוֹ לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנוֹ, וַיָּבֹא תַּקַּמַּנְקַבּוּדִיבַּבַּא לִפְנֵי תְּיוּלִי, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת, הֶחֱלִיט הַזָּקֵן לָתֵת אֶת הָרוֹפֵא הֶחָכָם לְרַפֵּא אֶת כָּל שִׁפְחוֹתָיו. בְּעָמָל רַב עָלְתָה בְיַד מוּסְטָפָה לְהַסְתִּיר אֶת שִׂמְחָתוֹ, עַל כִּי יוּכַל עַתָּה לְהִתְרָאוֹת עִם אֲחוֹתוֹ הָאֲהוּבָה, וּבְלֵב דּוֹפֵק הָלַךְ אַחֲרֵי תְּיוּלִי אֶל בֵּית-הַנָּשִׁים. וַיָּבֵא תְּיוּלִי אֶת מוּסְטָפָה אֶל חֶדֶר אֶחָד, שֶׁהָיָה מְקֻשָּׁט יָפֶה-יָפֶה, אַךְ לֹא הָיָה בוֹ אִישׁ. “חַמַּבַּבָּא, אוֹ אֵיךְ שֶׁיִּקָּרֵא שִׁמְךָ, רוֹפֵא חָבִיב, אָמַר תְּיוּלִי-קוֹס, שָׂא עֵינֶיךָ וּרְאֵה אֶת הַחוֹר אֲשֶׁר שָׁמַּה בַּקִּיר. כָּל אַחַת מִשִּׁפְחוֹתַי תִּשְׁלַח אֶת יָדָהּ בְּעַד הַחוֹר הַזֶּה, וְאַתָּה תִבְדֹק אֶת דָּפְקָהּ, הַחוֹלָה הִיא אִם בְּרִיאָה”. מוּסְטָפָה הִתְנַגֵּד לְהַצָּעָה זוֹ בְכָל כֹּחוֹ, אַךְ יוֹתֵר לֹא נְתָנוֹ הַזָּקֵן לִרְאוֹת וְרַק לָזֶה נֵאוֹת לוֹ, שֶׁהוּא יַגִּיד לוֹ בְּכָל פַּעַם, מַה-מַּצַּב בְּרִיאוּתָן שֶׁל הַנָּשִׁים בִּכְלָל. וַיּוֹצֵא תְּיוּלִי

מִתַּחַת אַבְנֵטוֹ רְשִׁימָה גְדוֹלָה וַיָּחֶל לִקְרֹא בְקוֹל גָּדוֹל כָּל אַחַת מִשִּׁפְחוֹתָיו בִּשְׁמָהּ, וּבְכָל פַּעַם רָאָה הָרוֹפֵא יָד שְׁלוּחָה אֵלָיו בְּעַד הַחוֹר, וַיְמַשֵּׁשׁ אֶת דָּפְקָהּ. שֵׁשׁ שְׁפָחוֹת כְּבָר נִקְּבוּ בִשְׁמוֹתָן וְכֻלָּן נִמְצְאוּ בְרִיאוֹת. אָז קָרָא תְּיוּלִי אֶת הַשֵּׁם “פַטְמָה” וּמִיָּד יָצְאָה דֶּרֶךְ הַחוֹר פִּסַּת יָד קְטַנָּה וּלְבָנָה. רוֹעֵד כֻּלּוֹ מֵרוֹב שִׂמְחָה, אָחַז מוּסְטָפָה בַּיָּד הַזֹּאת וַיַּעֲמֵד פָּנִים עֲגוּמוֹת וַיֹּאמֶר, כִּי חוֹלָה הִיא בַּעֲלַת הַיָּד הַזֹּאת מַחֲלָה קָשָׁה. כִּשְׁמֹעַ תְּיוּלִי אֶת דִּבְרֵי הָרוֹפֵא, הִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וַיְצַוֵּהוּ לְמַהֵר לְהָכִין בִּשְׁבִילָהּ סַם-תְּרוּפָה. וַיֵּצֵא הָרוֹפֵא וַיִּכְתֹּב עַל פִּתְקָה קְטַנָּה: “פַטְמָה, יֵשׁ לְאֵל יָדִי לְהַצִּילֵךְ, אִם תֹּאבִי לִשְׁתּוֹת סַם מַרְפֵּא אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָךְ כְּמֵתָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי יָמִים. אַחֲרֵי-כֵן אֲשִׁיבֵךְ לְחַיִּים כְּבָרִאשׁוֹנָה, כִּי יֶשׁ-לִי גַּם סַם שֶׁל תְּחִיָּה. אִם תַּסְכִּימִי וְאָמַרְתְּ רַק: הַשִּׁקּוּי הַזֶּה לֹא הוֹעִיל מְאוּמָה, וְאָז אֵדַע, כִּי חֲפֵצָה אָתְּ”.

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וּמוּסְטָפָה שָׁב אֶל הַחֶדֶר, שֶׁשָּׁם חִכָּה לוֹ תְּיוּלִי, הוּא הֵבִיא אִתּוֹ שִׁקּוּי, אֲשֶׁר לֹא יֵיטִיב וְלֹא יָרֵעַ, וַיְמַשֵּׁשׁ לְפַטְמָה הַחוֹלָה אֶת דָּפְקָהּ שֵׁנִית, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה שָׂם לָהּ אֶת הַפִּתְקָה מִתַּחַת לָאֶצְעָדָה, וְאֶת הַשִּׁקּוּי הוֹשִׁיט לָהּ בְּעַד הַחוֹר אֲשֶׁר בַּקִּיר. תְּיוּלִי כְּנִרְאֶה, הָיָה דּוֹאֵג לְפַטְמָה מְאֹד-מְאֹד, כִּי אֶת בְּדִיקַת שְׁאָר הַחוֹלוֹת, הִשְׁאִיר לְעֵת אַחֶרֶת יוֹתֵר רְצוּיָה. אַחֲרֵי צֵאתוֹ מִן הַחֶדֶר יַחַד עִם מוּסְטָפָה, אָמַר בְּקוֹל עָצוּב: חַדִּיבַּבָּה, דַּבֵּר נְכֹחָה, מַה דַּעְתְּךָ עַל-דְּבַר מַחֲלָתָהּ שֶׁל פַטְמָה? וַיַּעַן חַקַּמַּנְקַבּוּדִיבַּבָּה בַּאֲנָחָה הַשּׁוֹבֶרֶת אֶת הַלֵּב, וַיֹּאמַר: “הָה, אֲדוֹנִי, יְשַׁלֵּם ד' לְךָ נִחוּמִים, לָהּ קַדַּחַת זַחֲלָנִית, שֶׁסּוֹף-סוֹף תָּמוּת בָּהּ”.

כִּשְׁמֹעַ תְּיוּלִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, חָרָה אַפּוֹ עַד מְאֹד וַיִּקְרָא: מָה אַתָּה אוֹמֵר, כֶּלֶב אָרוּר? פַטְמָה, שֶׁבִּמְחִירָה שִׁלַּמְתִּי אַלְפַּיִם שִׁקְלֵי-זָהָב, תֵּלֵךְ לְמִיתָה כְּפָרָה? אִם אַתָּה לֹא תְחַלֵּץ נַפְשָׁהּ מִמָּוֶת, אֲצַוֶּה לְהַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ!" וַיָּבֶן מוּסְטָפָה, כִּי הִסְכִּיל לַעֲשׂוֹת, וַיְמַהֵר לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוֵּת, וַיֹּאמֶר, כִּי עוֹד לֹא נוֹאַשׁ מִתִּקְוָה. עוֹד הֵם עוֹמְדִים וּמְדַבְּרִים, וְעֶבֶד אֶחָד בָּא לְהַגִּיד לָרוֹפֵא, שֶׁהַשִּׁקּוּי לֹא פָּעַל עַל הַחוֹלָה לְטוֹבָה. “עֲשֵׂה כָל מַה שֶׁבִּיכָלְתְּךָ, חַקַּמַּנְדִּבְּלַבָּה, אוֹ אֵיךְ שֶׁיִּקְרְאוּ לְךָ, וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ כְּכָל אֲשֶׁר תִּדְרֹשׁ” – צָרַח תְּיוּלִי-קוֹס וְיִבֵּב כִּמְעָט, מֵרוֹב צַעַר עַל הַקְרִיבוֹ זָהָב הַרְבֵּה כָּל-כַּךְ קָרְבָּן לַמָּוֶת. “אֲנִי אֶתֵּן לָהּ עָסִיס אֶחָד, אֲשֶׁר יָסִיר מִמֶּנָּה כָּל מַחֲלָה”, עָנָה הָרוֹפֵא. “כֵּן, כֵּן, תַּן לָהּ עָסִיס”, גָּעָה הַזָּקֵן תְּיוּלִי בִּבְכִיָּה. בְּלֵב שָׂמֵחַ הָלַךְ מוּסְטָפָה לְהָבִיא אֶת סַם-הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר מְסָרוֹ לָעֶבֶד, בְּהַרְאוֹתוֹ לוֹ, כַּמָּה צָרִיךְ לָקַחַת מִמֶּנּוּ בְּפַעַם אֶחָת, שָׁב אֶל תְּיוּלִי וַיַגֵּד לוֹ, שֶׁצָּרִיךְ הוּא לְהָבִיא לוֹ עוֹד סַמֵּי-מַרְפֵּא אֲחָדִים מֵעַל שְׂפַת הַיְּאוֹר; עוֹד הַדְּבָרִים בְּפִיו, וּכְבָר יָצָא דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר. הַיְאוֹר, הָיָה נִמְצָא בְמֶרְחָק לֹא-רַב מֵהָאַרְמוֹן, שָׁם פָּשַׁט מוּסְטָפָה אֶת בִּגְדֵי הָרוֹפֵא וַיַּשְׁלִיכֵם הַמַּיְמָה, לְמַעַן, אֲשֶׁר יָצוּפוּ עַל פְּנֵיהֶם, וַיֵּלֶךְ וַיִּתְחַבֵּא בַסּוּף וַיִּשְׁכַּב שָׁם עַד בֹּא הַלַּיְלָה, וְאַחֲרֵי-כֵן הִתְגַנֵּב חֶרֶשׁ אֶל חֲצַר-הַקְּבָרוֹת אֲשֶׁר לְיַד הָאַרְמוֹן.

ד.

עוֹד לֹא עָבְרָה כְשָׁעָה תְמִימָה מֵאָז עָזַב מוּסְטָפָה אֶת הָאַרְמוֹן, וְהִנֵּה הֻגֵד לִתְיוּלִי, כִּי שִׁפְחָתוֹ פַטְמָה קְרוֹבָה לָמוּת. וַיֵּצֶר לִתְיוּלִי מְאֹד, וַיִּשְׁלַח אֶת אֲנָשָׁיו אֶל הַיְאוֹר לְהָשִׁיב אֶת מוּסְטָפָה, אַךְ אַחֲרֵי עֲבוֹר אֵיזֶה זְמָן שָׁבוּ הָאֲנָשִׁים לְבַדָּם וַיְסַפְּרוּ לוֹ, כִּי הָרוֹפֵא הַמִּסְכֵּן נָפַל הַיְאוֹרָה וַיִּטְבַּע בּוֹ; מְעִילוֹ הַשָּׁחוֹר צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְגַם זְקָנוֹ הָאָרֹךְ נִשְׁקָף פֹּה וָשָׁם מִתּוֹךְ הַגַּלִּים. כִּרְאוֹת תְּיוּלִי, כִּי אֶבְדֶה כָּל תִּקְוָה לְהַצִּיל אֶת שִׁפְחָתוֹ מֵרֶדֶת שַׁחַת, וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ, וְגַם אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חֵרַף וְגִדֵּף, וְאֶת זְקָנוֹ מָרַט, וְאֶת רֹאשׁוֹ הִכָּה בְקִיר הַחוֹמָה. אוּלָם כָּל זֶה הָיָה לְלֹא-תֹעֶלֶת, כִּי פַטְמָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ בִּזְרוֹעוֹת שְׁאָר הַנָּשִׁים אֲשֶׁר בַּבָּיִת. וּמִיָּד אַחֲרֵי שֶׁנּוֹדַע לִתְיוּלִי דְבַר מוֹת הַשִׁפְחָה, צִוָּה לַעֲשׂוֹת לָהּ אָרוֹן וּלְהוֹצִיאָהּ מִן הַבָּיִת, כִּי לֹא יָכֹל לִרְאוֹת אֶת מֵתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו. וַיְמַהֲרוּ הָעֲבָדִים וַיָּבִיאוּ אֶת הָאָרוֹן בֵּיתָה הַקְּבָרוֹת וַיַּנִּיחוּהוּ שָׁם וַיָּנוּסוּ, כִּי שָׁמְעוּ כְקוֹל בְּכִי וַאֲנָחָה עוֹלֶה אֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ שְׁאָר הָאֲרוֹנוֹת.

ומוּסְטָפָה, שֶׁהִתְחַבֵּא בֵין הָאֲרוֹנוֹת וּמִשָּׁם הִבְרִיחַ אֶת נוֹשְׂאֵי-הַמִּטָּה עַל-יְדֵי יִלְלָתוֹ, יָצָא עַתָּה מִמַּחְבּוֹאוֹ וַיַּדְלֵק אֶת הַמְּנוֹרָה, אֲשֶׁר הֵבִיא אִתּוֹ

לְמַטָּרָה זוֹ. אַחֲרֵי-כֵן הוֹצִיא מִצַּלַּחַת בִּגְדוֹ אֶת הַבַּקְבּוּק, שֶׁבּוֹ הָיָה סַם-הַחַיִּים, וַיָּסַר מֵעַל אֲרוֹן פַטְמָה אֶת מִכְסֵהוּ. אוּלָם מַה גָּדְלָה חֶרְדָּתוֹ, בִּרְאוֹתוֹ בָאָרוֹן פְּנֵי אִשָּׁה זָרָה לוֹ! לֹא אֲחוֹתוֹ וְאַף גַּם לֹא צוֹרָאִידָה, כִּי אִם אִשָּׁה אֲחֶרֶת הָיְתָה בָאָרוֹן. זְמָן רַב עָבַר, עַד אֲשֶׁר עָלְתָה לוֹ לְהִתְעוֹדֵד מִן הַמַּכָּה הַחֲדָשָׁה, אֲשֶׁר הֻכָּה מֵאֵת מַזָלוֹ הָרָע; לְסוֹף גָּבְרָה אֶצְלוֹ מִדַּת הָרַחֲמִים עַל מִדַּת הַכַּעַס, וַיִּפְתַּח אֶת הַצִּנְצֶנֶת וַיִּצַּק אֶת מֵי-הָרִפְאוּת לְתוֹךְ פִּיהָ. וַתִּשְׁאַף הַמֵּתָה רוּחַ וַתִּפְקַח עֵינֶיהָ וּכְנִרְאֶה, הִרְבְּתָה לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת, לִזְכֹּר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלֶיהָ; אַחֲרֵי זְמַן-מָה נִזְכְּרָה בְּכָל אֲשֶׁר קָרָה אוֹתָהּ, וַתָּקָם וַתֵּצֵא מִן הָאָרוֹן וַתִּפֹּל לְרַגְלֵי מוּסְטָפָה וַתִּקְרָא: “בַּמֶּה אוֹדֶה לְךָ, אִישׁ טוֹב, עַל אֲשֶׁר הוֹצֵאתַנִּי מִבֵּית הָעֲבָדִים הַזֶּה! אוּלָם מוּסְטָפָה הִפְסִיקָהּ בְּאֶמְצַע דְּבָרֶיהָ וַיִּשְׁאָלֶנָּה, בְּאֵיזֶה אוֹפֶן נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר, שֶׁהִיא וְלֹא פַטְמָה אֲחוֹתוֹ נִפְדְּתָה? וַתִּשְׁתּוֹמֵם הַנַּעֲרָה לְמִשְׁמַע אָזְנֶיהָ, וְאַחֲרֵי כֵן אָמְרָה; רַק עַתָּה אֲנִי מַתְחִילָה לְהָבִין אֶת דְּבַר הַצָּלָתִי, שֶׁלִפְנֵי זֶה הָיָה בִּלְתִּי מוּבָן לִי. דַּע, כִּי בָאַרְמוֹן הַלָּז קָרְאוּ לִי פַטְמָה, לִי מָסַרְתָּ אֶת הַפִּתְקָה וְאוֹתִי הִשְׁקִיתָ אֶת סַף-הַהַצָּלָה”. וַיְבַקֵּשׁ מוּסְטָפָה אֶת הַמֻצָּלָה לְסַפֵּר לוֹ עַל-דְּבַר אֲחוֹתוֹ וְצוֹרָאִידָה. וַתְּסַפֵּר הַנַּעֲרָה לוֹ, כִּי הֵן נִמְצָאוֹת בָּאַרְמוֹן, רַק תְּיוּלִי שִׁנָּה אֶת שְׁמוֹתֵיהֶן עַל-פִּי דַּרְכּוֹ לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמוֹת שִׁפְחוֹתָיו; הֵן נִקְרָאוֹת עַתָּה מִרְצָה וְנוֹרְמַהַל.

וַיְהִי כִרְאוֹת פַטְמָה, הַשִּׁפְחָה הַמֻּצָּלָה, כִּי לֵב מוּסְטָפָה נָפַל עָלָיו עַל הַמִּשְׁגֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה, וַתְּדַבֵּר עַל לִבּוֹ לְנַחֲמוֹ, וַתַּבְטִיחֵהוּ לִמְצֹא דֶרֶךְ אַחֶרֶת לְהַצִּיל אֶת שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת. הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת נָתְנָה תִקְוָה חֲדָשָׁה בְלִבּוֹ, וַיְבַקֵּשׁ מוּסְטָפָה אֶת הַנַּעֲרָה, לְהוֹדִיעוֹ אֶת הָאֶמְצָעִי הַזֶּה, וְהַנַּעֲרָה אָמְרָה! "הֵן אָמְנָם רַק חֲמִשָּׁה יְרָחִים עָבְרוּ מֵאָז בָּאתִי אֶל אַרְמוֹן תְּיוּלִי, בְּכָל זֹאת בִּקַּשְׁתִּי מֵהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וָהָלְאָה תַחְבֻּלוֹת לְהַצִּיל אֶת נַפְשִׁי, אֲבָל מִמֶּנִּי כָבֵד הָיָה הַדָּבָר מְאֹד וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹתוֹ לְבַדִּי, בְּלִי עֵזֶר מִן הַצָּד. בֶּחָצֵר הַפְּנִימִית שֶׁל הָאַרְמוֹן יֶשְׁנָהּ בְּאֵר אַחַת, הַמְּקִירָה אֶת מֵימֶיהָ מִתּוֹךְ עֲשָׂרָה צִנּוֹרוֹת, הַבְּאֵר הַזֹּאת הֵעִירָה אֶת תְּשׂוּמֶת-לִבִּי. נִזְכַּרְתִּי שֶׁבְּבֵית אָבִי הָיְתָה בְאֵר כָּזֹאת, שֶׁמֵּימֶיהָ הָיוּ מְפַכִּים דֶּרֶךְ תְּעָלָה רַחֲבַת יָדַיִם, וּבִכְדֵי לְהִתְוַדֵּעַ, אִם גַם הַבְּאֵר הַזֹּאת נֶעֶשְׂתָה בִדְמוּתָהּ וּבְצַלְמָהּ שֶׁל הַבְּאֵר אֲשֶׁר לְאָבִי, הִלַּלְתִּי פַעַם אַחַת בְּאָזְנֵי תְּיוּלִי אֶת יָפְיָהּ וָאֶשְׁאַל אוֹתוֹ עַל-דְּבַר הָאִישׁ, אֲשֶׁר חֲצָבָהּ. אֲנִי בְעַצְמִי חָצַבְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת, עָנָנִי, וְכָל אֲשֶׁר אַתְּ רוֹאָה הוּא רַק מִקְצָת מִן הַמִּקְצָת מִמֶּנָּה: אַמַת-הַמַיִם בָּאָה מִן הַנַּחַל הָרָחוֹק מִמֶּנָּה כְאֶלֶף אַמָּה וְעוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ צִנּוֹרוֹת קְרוּיִים בְּגֹבַהּ אָדָם לְפָחוֹת, וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל-פִּי הוֹרָאוֹתַי. – מִיּוֹם שֶׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת, שָׁאַלְתִּי לִי לְעִתִּים קְרוֹבוֹת כֹּחַ גֶּבֶר לְרֶגַע אֶחָד, בִּכְדֵי שֶׁאוּכַל לְהַסִּיעַ אֶבֶן אַחַת מִיַּרְכְּתֵי הַבְּאֵר, וְאָז יָכֹלְתִּי לִבְרֹחַ אֶל כָּל אֲשֶׁר הָיָה רוּחִי. אֶת אַמַּת-הַמַּיִם הַזֹּאת אֲנִי חֲפֵצָה לְהַרְאוֹת לְךָ; דַּרְכָּהּ אַתָּה יָכֹל לַחֲדֹר בַּלַּיְלָה אֶל הָאַרְמוֹן וּלְהוֹצִיא אֶת הַנְּעָרוֹת לַחָפְשִׁי.

אוּלָם עָלֶיךָ לְבַקֵּשׁ לְךָ עוֹד אֲנָשִׁים שְׁנַיִם, שֶׁיַּעַזְרוּךָ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַסָּרִיסִים הַשּׁוֹמְרִים בַּלַּיְלָה עַל בֵּית-הַנָּשִׁים".

כֹּה דִבְּרָה הַנַּעֲרָה; וּמוּסְטָפָה, אַף שֶׁזֶּה פַעֲמַיִם נִכְזְבָה תוֹחַלְתּוֹ, הוֹסִיף עוֹד פַּעַם אֹמֶץ וַיְקַו, כִּי הַפַּעַם יַעֲלֶה בְיָדוֹ בְעֵזֶר אַלַּאה לְהוֹצִיא אֶת דְּבַר הַהַצָּלָה אֶל הַפּוֹעַל. וַיַבְטַח מוּסְטָפָה אֶת הַנַּעֲרָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל בֵּית אָבִיהָ, אִם תִּהְיֶה לוֹ לְעֵזֶר לְהִכָּנֵס אֶל הָאַרְמוֹן. רַק דְּאָגָה אַחַת הֶעֱכִירָה עוֹד אֶת רוּחוֹ, וְהִיא, מֵאַיִן יִקַּח לוֹ עַתָּה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה עוֹזְרִים נֶאֱמָנִים. פִּתְאֹם, נִזְכֵּר בְּחַרְבּוֹ שֶׁל אָרְבַּסַּן וּבְהַבְטָחָתוֹ לְהָחִישׁ לְעֶזְרָתוֹ בְּכָל פַּעַם אֲשֶׁר יִדְרֹשׁ. וַיְמַהֵר מוּסְטָפָה לַעֲזֹב אֶת בֵּית-הַקְּבָרוֹת וַיֵּלֶךְ בְּלִוְיַת פַטְמָה לְבַקֵּשׁ אֶת הַשּׁוֹדֵד.

בְּאוֹתָהּ הָעִיר, שֶׁבָּהּ הִתְחַפֵּשׂ לְרוֹפֵא, קָנָה לוֹ עַתָּה מוּסְטָפָה בִשְׁאֵרִית כַּסְפוֹ סוּס, וְאֶת פַטְמָה הֵבִיא אֶל בֵּית אִשָּׁה אַחַת בְּפַרְבַּר הֵעִיר, לָשֶׁבֶת שָׁם עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב, וַיַעֲזֹב אֶת הָעִיר וַיָּשֶׂם אֶת פְּעָמָיו אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר שָׁם מָצָא אֶת אָרְבַּסַּן בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. אַחֲרֵי עֲבוֹר שְׁלשָׁה יָמִים בָּא שָׁמָּה. הוּא מָצָא עַל נְקַלָּה אֶת אָהֳלֵי הַשּׁוֹדְדִים וַיִּכָּנֵס פִּתְאֹם אֶל אֹהֶל אָרְבַּסַּן, אֲשֶׁר קִבְּלוֹ בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וַיְסַפֵּר מוּסְטָפָה לְאָרְבַּסַּן אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֶת נִסְיוֹנוֹתָיו אֲשֶׁר עָלוּ בַתֹּהוּ.

וְאָרְבַּסַּן לֹא יָכֹל פְּעָמִים אֲחָדוֹת לְהִתְאַפֵּק מִשְּׂחוֹק וּבְיִחוּד נִמְלָא פִיו שְׂחוֹק, בְּהַצִּיגוֹ לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת מוּסְטָפָה, כְּשֶׁהוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּצוּרַת הָרוֹפֵא חַקַּמַּנְקַבּוּדִיבַּבַּא; אוּלָם בַּקָּטָן הַבּוֹגֵד חָרָה אַפּוֹ עַד

מְאֹד וַיִּשָׁבַע, כִּי יִתְלֶה אוֹתוֹ עַל עֵץ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִמְצָאֶנּוּ. וּלְמוּסְטָפָה הִבְטִיחַ אָרְבַּסַּן לִהְיוֹת נָכוֹן לְעֶזְרָתוֹ בְלִי אִחוּר, אַחֲרֵי אֲשֶׁר רַק יִנָּפֵשׁ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ. מוּסְטָפָה נִשְׁאַר אֵיפוֹא כָל הַלַּיְלָה בְאָהֳלוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד, וּלְמָחֳרָת, בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר, קָמוּ הוּא וְאָרְבַּסַּן וּשְׁלשֶׁת רָאשֵׁי גִבּוֹרָיו, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, וַיַעֲלוּ עַל סוּסֵיהֶם וַיֵּצְאוּ כֻלָּם לַדֶּרֶךְ. הֵם מִהֲרוּ לִרְכֹּב וְאַחֲרֵי עֲבוֹר שְׁנֵי יָמִים בָּאוּ אֶל הָעִיר הַקְּטַנָּה, מְקוֹם שָׁם הִשְׁאִיר מוּסְטָפָה אֶת הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר הִצִּיל. מִשָּׁם נָסְעוּ כֻלָּם יַחַד עִם הַנַּעֲרָה הָלְאָה עַד הַיַּעַר הַקָּטָן, שֶׁמִּמֶּנּוּ יָכְלוּ לְהַשְׁקִיף עַל אַרְמוֹן תְּיוּלִי מִמֶּרְחָק לֹא-רַב; שָׁם שָׁכְבוּ עַל הָאָרֶץ לְחַכּוֹת עַד בֹּא הָעֶרֶב. וַיְהִי כַאֲשֶׁר רָפָה הַיּוֹם לַעֲרֹב, וַיִּתְגַּנְּבוּ כֻלָּם, וּפַטְמָה בְּרֹאשָׁם לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ, אֶל הַנַּחַל, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיְתָה אַמַּת-הַמַּיִם יוֹצֵאת, וַיָּבוֹאוּ אֵלָיו. שָׁמָּה הִשְׁאִירוּ עֶבֶד אֶחָד לִשְׁמֹר אֶת הַסּוּסִים וְהֵם הִתְכּוֹנְנוּ לָרֶדֶת אֶל הַתְּעָלָה. אוּלָם טֶרֶם רִדְתָּם שִׁנְּנָה לָהֶם הַנַּעֲרָה אֶת הַכֹּל בְּדִיּוּק גָּדוֹל, הַיְנוּ: שֶׁדֶּרֶךְ הַבְּאֵר יַגִּיעוּ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שֶׁל הָאַרְמוֹן; שָׁמָּה יִמְצְאוּ שְׁנֵי מִגְדָּלִים, אֶחָד מִימִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל; הַדֶּלֶת הַשִּׁשִּׁית, הָחֵל מִן הַמִּגְדָּל הַיְמָנִי, מוֹבִילָה אֶל הַחֶדֶר, שֶׁבּוֹ נִמְצָאוֹת שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת, פַטְמָה וְצוֹרָאִידָה, וּשְׁנֵי סָרִיסִים שְׁחוֹרִים שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶן. מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי-

נֶשֶׁק וּמְרִיצוֹת, יָרְדוּ מוּסְטָפָה, אָרְבַּסַּן וּשְׁנַיִם מֵאֲנָשָׁיו אֶל הַתְּעָלָה; הֵם טָבְעוּ אָמְנָם עַד מָתְנֵיהֶם בַּמַּיִם, אַךְ לֹא שָׂמוּ לֵב לָזֶה וַיּוֹסִיפוּ לָלֶכֶת הָלְאָה. כַּעֲבוֹר עֶרֶךְ חֲצִי שָׁעָה, הִגִּיעוּ אֶל עֶצֶם הַבְּאֵר.

וַיִּגְּשׁוּ מִיָּד אֶל הָעֲבוֹדָה בִּמְרִיצוֹת, הַחוֹמָה הָיְתָה עָבָה וּבְצוּרָה, אֲבָל בִּפְנֵי כֹּחוֹתֵיהֶם הַמְּשֻׁתָּפִים שֶׁל אַרְבַּעַת הָאֲנָשִׁים, לֹא יָכְלָה עֲמֹד זְמָן רָב; לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים עַד שֶׁעָשׂוּ בָהּ פֶּרֶץ רָחָב, דֵּי הַצֹּרֶךְ, שֶׁיְּהֵא אָדָם יָכֹל לַעֲבֹר בּוֹ בְּרֶוַח. אַרְבַּסַּן עָבַר רִאשׁוֹנָה וְעָזַר לָאֲחֵרִים לַעֲבֹר, וּכְשֶׁכְּבָר הָיוּ כֻלָּם בֶּחָצֵר, הִתְבּוֹנְנוּ הֵיטֵב אֶל עֵבֶר הָאַרְמוֹן, שֶׁהָיָה מֻנָּח לִפְנֵיהֶם, בִּכְדֵי לִמְצֹא אֶת הַדֶּלֶת הַדְּרוּשָׁה לָהֶם. אוּלָם הֵם לֹא יָכְלוּ לָבֹא לִכְלַל דֵּעָה אַחַת, כִּי כְּשֶׁמָּנוּ מִן הַמִּגְדָּל הַיְמָנִי אֶל הַשְּׂמָאלִי, מָצְאוּ דֶּלֶת אַחַת סְתוּמָה, וְלֹא יָדְעוּ, אִם כָּלְלָה הַנַּעֲרָה אוֹתָהּ בְּמִסְפַּר הַשֵּׁשׁ אוֹ עָבְרָה עָלֶיהָ. אַךְ אַרְבַּסַּן לֹא הִרְבָּה מַחֲשָׁבוֹת. “חַרְבִּי הַמְּרוּטָה תִפְתַּח לְפָנַי כָּל דָּלֶת!” קָרָא וַיִּקְרַב אֶל הַדֶּלֶת הַשִּׁשִּׁית, וְהָאֲחֵרִים הָלְכוּ אַחֲרָיו. כְּשֶׁפָּתְחוּ אוֹתָהּ, מָצְאוּ שִׁשָּׁה עֲבָדִים שְׁחוֹרִים יְשֵׁנִים עַל הָאָרֶץ; וַיְהִי כַאֲשֶׁר כְּבָר חָפְצוּ לַחֲזֹר בַּלָּאט לַאֲחוֹרֵיהֶם, בְּחָשְׁבָם, כִּי לֹא מָצְאוּ אֶת הַדֶּלֶת הַנְּכוֹנָה, וְהִנֵּה תְמוּנַת אִישׁ אֶחָד הִזְדַּקְּפָה בְאַחַת הַפִּנּוֹת, וְהִתְחִילָה קוֹרְאָה לְעֶזְרָה בְקוֹל גָּדוֹל, הֵם הִכִּירוּ מִיָּד אֶת קוֹל הַקָּטָן מִמַּעְגָּלוֹ שֶׁל אָרְבַּסַּן.

אוּלָם, עוֹד בְּטֶרֶם יָדְעוּ הַשְּׁחוֹרִים, מֶה הָיָה לָהֶם, הִתְנַפֵּל אָרְבַּסַּן עַל הַקָּטָן וַיִּקְרַע אֶת אֵזוֹרוֹ לִשְׁנַיִם וַיִּסְתֹּם בּוֹ אֶת פִּיו, וְאֶת יָדָיו אָסַר לוֹ מִתַּחַת לְגַבּוֹ; אַחֲרֵי-כֵן פָּנָה אֶל הָעֲבָדִים, שֶׁאֲחָדִים מֵהֶם כְּבָר הָיוּ אֲסוּרִים לְמֶחֱצָה בִידֵי מוּסְטָפָה וּשְׁנֵי אֲנָשָׁיו, וַיַּעֲזֹר לָהֶם לִנְצֹחַ אוֹתָם כָּלָה, וַיָּשִׂימוּ אָרְבַּסַּן וַחֲבֵרָיו אֶת חַרְבּוֹתָם עַל חֲזוֹתֵיהֶם שֶׁל הַסָּרִיסִים וַיִּשְׁאָלוּם: אֵיפֹה הֵן נוֹרְמַהַל וּמִרְצָה! וַיּוֹדוּ הַסָּרִיסִים, כִּי הֵן שׁוֹכְבוֹת בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ. אָז מִהֵר מוּסְטָפָה אֶל הַחֶדֶר הַזֶּה וַיִּמְצָא אֶת פַטְמָה וְאֶת צוֹרָאִידָה, שֶׁכְּבָר נֵעוֹרוּ לְקוֹל הַשָּׁאוֹן. וַתְּמַהֵרְנָה הַנְּעָרוֹת לֶאֱסֹף אֶת בִּגְדֵיהֶן וְאֶת עֶדְיָן וַתֵּלַכְנָה אַחַר מוּסְטָפָה; בֵּין כֹּה וָכֹה, וְהַשּׁוֹדְדִים הַשְּׁנַיִם בִּקְּשׁוּ אֶת אָרְבַּסַּן לְהַרְשׁוֹת לָהֶם לִשְׁלֹל שָׁלָל, אַךְ הוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת זֹאת, בְּאָמְרוֹ: אֵינִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ הַבְּרִיּוֹת מְרַנְּנִים אַחֲרֵי אָרְבַּסַּן, שֶׁהוּא מִתְגַנֵּב בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה לְבָתֵּיהֶם, לִגְזֹל אֶת כַּסְפָּם וּזְהָבָם. וּמוּסְטָפָה וְהַנְּעָרוֹת, אֲשֶׁר הִצִּיל, מִהֲרוּ לָשׁוּב וְלָרֶדֶת אֶל הַתְּעָלָה, מִבְּלִי לְחַכּוֹת לאָרְבַּסַּן וַחֲבֵרָיו, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עוֹד בֶּחֶדֶר, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נֶעֱלַם מוּסְטָפָה עִם הַנְּעָרוֹת, קָם אָרְבַּסַּן וְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו וַיִּקְחוּ אֶת הַקָּטָן וַיּוֹצִיאוּהוּ מִן הַחֶדֶר אֶל הֶחָצֵר; שָׁמָּה קָשְׁרוּ לוֹ חֶבֶל מֶשִׁי, שֶׁהֵבִיאוּ אִתָּם מִן הַמַּעְגָּל, מִסָּבִיב לְצַוָּארוֹ וַיִּתְלוּ אוֹתוֹ עַל קֶרֶן הַבְּאֵר הַיּוֹתֵר גְּבֹהָה. לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל הַבּוֹגֵד אֶת עָנְשׁוֹ כְדֵי רִשְׁעָתוֹ, יָרְדוּ גַם אָרְבַּסַּן וַאֲנָשָׁיו אֶל הַתְּעָלָה, וַיָּבוֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר חִכָּה לָהֶם מוּסְטָפָה. בִּדְמָעוֹת עַל עֵינֵיהֶן הוֹדוּ הַנְּעָרוֹת לְאָרְבַּסַּן עַל הַצָּלָתָן, אַךְ הוּא הֵאִיץ בָּהֶן לְמַהֵר וְלָנוּס עַל נַפְשָׁן, כִּי נָקֵל הָיָה לְשַׁעֵר, שֶׁתְּיוּלִי-קוֹס יְצַוֶּה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶן לְכָל עֵבֶר. מִמָּחֳרָת הַיּוֹם הַהוּא נִפְרְדוּ מוּסְטָפָה וְהַנְּעָרוֹת הַנִּצּוֹלוֹת מֵאֵת אַרְבַּסַּן בַּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה, וּפַטְמָה הַנַּעֲרָה הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁהִצִּיל מוּסְטָפָה, עָזְבָה אוֹתָם לָלֶכֶת בַּלְסוֹרָתָה, לִמְצֹא אֳנִיָּה, אֲשֶׁר תָּבִיא אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה אֶל בֵּית הוֹרֶיהָ.

אַחֲרֵי נְסִיעָה קְצָרָה וּנְעִימָה, בָּאוּ מוּסְטָפָה וַאֲחוֹתוֹ וְצוֹרָאִידָה אֲהוּבָתוֹ אֶל עִיר אֲבוֹתָם. שִׂמְחַת הָאָב הַזָּקֵן גָּדְלָה עַד כְּדֵי יְצִיאַת נֶפֶשׁ; מִמָּחֳרַת יוֹם שׁוּבָם עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל לְכָל אַנְשֵׁי עִירוֹ, וַיְסַפֵּר מוּסְטָפָה בְּאָזְנֵי רֵעָיו וּקְרוֹבָיו וְכָל הַנֶּאֱסָפִים אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ וְכֻלָּם מִלְּאוּ פִיהֶם תְּהִלָּתוֹ וּתְהִלַּת הַשּׁוֹדֵד אָרְבַּסַּן.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּמַר מוּסְטָפָה אֶת סִפּוּרוֹ, וַיָּקָם אָבִיו וַיֹּאחֵז בְיַד צוֹרָאִידָה וַיְבִיאֶנָּה אֶל בְּנוֹ, וַיֹּאמֶר בְּקוֹל חֲגִיגִי: “עַתָּה אֲנִי מֵסִיר אֶת הַקְּלָלָה מֵעַל רֹאשֶׁךָ, קַח אֶת הַנַּעֲרָה הַזֹּאת בִּשְׂכַר טִרְחָתְךָ, אֲשֶׁר טָרַחְתָּ בְּלִי לֵאוּת וּבְחֵרֶף נֶפֶשׁ, וְהַלְוָאי שֶׁיִּרְבּוּ בְעִירֵנוּ אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יִדְמוּ לְךָ בְּאַהֲבַת-אָח, בְּשֵׂכֶל טוֹב וּבְרוּחַ גְּבוּרָה”.