לוגו
לְשַׁוֵּעַ, לְהַצִּיל, לְהִלָּחֵם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

במועצת ההסתדרות מ"ט


שלושה חדשים וחצי עברו מן המועצה הקודמת. כבדו עלינו הימים. כל שבוע הביא – ועודנו מביא והולך – עדות נוספת לוַדאוּת ההשמדה, לדרכי התופת שלה ולמידותיה המופלגות. אין אנחנו מתעלמים מן המלחמה ומערכותיה, מן הגבורה העצומה, מן הקרבנות הכבירים. לבנו הולם עם כל אלה. בשורות כל עמי העולם עומדים בנינו. אך נגדנו ערוכה מלחמה מקבילה – מלחמת השמד. כל המושגים על אנושיות – גם זו שהיא טרף לבצע ולמלחמה – הם כבר מאחורינו מזמן. ובעוד אשר נמחק צלם האדם מן האויב השליט בחצי העולם, לא הופיע עדיין בחצי העולם השני, על כל חלקיו הגדולים, כל מעשה של ממש להצלה. ועדיין אין לפנינו אלא שלוש דרכים: לשווע, להתאזר למאמצי הצלה ככל אשר תשיג יכלתנו אנו הצנועה, ולהתגייס למלחמה בהיטלר במלוא המידה.

בימים האחרונים באה העצרת הגדולה של היהדות האמריקאית, במדיסוֹן סקביר גארדן, והעלתה נאמנה – בלי אשר נשמע בה כל נאום – את שוועת יהודי אמריקה: היקיץ העולם להצלת אמת?

הגיעונו ידיעות בודדות. אשר הן אך ורק אותות מעטים מן המידות הנעלות וחירוף הנפש:

שושו, חבר מרכז החלוץ ההולנדי, עמד בראש התנועה בשנים קשות אלה, חירף נפשו, היה מגיע עד לגבולות שוייץ והולך וחוזר והולך להציל חברים. בהתחלת שנה זאת, בעת ביקורו השלישי בהולנד, נתפס ונרצח.

זילביגר, הרוח החיה של החלוץ הגרמני בשנים אלו, האיש הפעיל והדואג לכולם, ולא רק בשטח תנועתנו אנו, אלא גם בשטחה היהודי הכללי, גורש לפני ארבעה חדשים בערך, עם עוד מספר חברים, למחנה הריכוז אשר בטרזינשטאט. הגיסטפּוֹ דרשה ממנו רשימה של אנשים שיש לגרש אותם. סירב ונרצח עם עוד שבעה. הנימוק הרשמי, בתור עונש באשר אחד נמלט.

ההסתדרות עוררה בימים אלה את עצמה ואת הישוב לפעולה דחופה. מי יתן ונוכל להעלותה למדרגתה.

לא ימי־זכרון הם לנו. ימי־חרדות הם. אך עוד ביתר שאת נעריך את אחדות שארית ישראל, לכל פזוריה, ואת אחדות פועלי ישראל והמוניו באשר הם, להיות משען עז לעמידתנו על נפשנו, לתביעת הצלתנו ולריב על גאולתנו.


אדר ב' תש"ג.