בכינוס פועלי ארץ־ישראל
זו הפעם הראשונה מכנסת ההסתדרות מעמד גדול זה, שליחי ועדי העובדים מכל הארץ, שליחי המשק החקלאי העובד, שליחי הקואופרציה הפועלית, שליחי ההסתדרויות הארציות, תנועת הפועלות, תנועות הנוער ההסתדרותי, באי־כוח מועצות הפועלים בערים ובמושבות, שליחי המוסדות המשקיים. אנו עומדים מקץ שנת השמדה – ועדיין אין מעשה של ממש להצלה, אין מעשה של כלום. מה אנחנו רוצים מעצמנו?
אנו כיוצרי החיים והמשק העברי בארץ מודיעים על נכונותנו, הפשוטה, הנאמנה, לקבל בזרועות החיים והמשק והאוֹר את אחינו ואחיותינו הניצולים. לא יאונה רע לשום איש בארץ הזאת מן הקליטה הזו. רק טוב, רק ברכה.
ומה אנחנו רוצים מעמי העולם ומתנועת הפועלים בעמיהם הנלחמים לחירותם, נושאי חזון עולם מוקם מדם ובנוי על עבודת בני־חוֹרין, על שויון ועל צדק, לחזקים ולחלשים גם יחד?
אנו מכריזים: יש מקלט בארץ הזאת לנדונים למות. הוא בנוי בחלוציות, באהבה לחירוּת, בעבודה, במסירות־נפש, בשאיפה לגאולה, ברגש נאמן לאחוַת פועלים ולשלום עמים. אל תתעלמו מקולנו! אל תעיזו להתעלם עוד. לעומת מרחב המות אשר היטלר מעניק לנו ביד רחבה, אל תמנעו מאתנו את הזכות הלאומית והאנושית לחירות ולגאולה.
ואתה, העם העברי: גם בידך הדבר. הרבה מאד. אל תחריש, ארץ להצלחה וארץ הגאולה – ארץ אחת היא: ארץ־ישראל.
ובשם חיילי ישראל הנלחמים בכל מערכות העולם והעומדים כתף אל כתף עם חיילי הארצות הנלחמות לחירות ומקריבים נפשם על שדה הקטל, ובשם אלפי חיילינו וחיילותינו העברים הארץ־ישראליים הננו משביעים אתכם: הצילו! גאלו! אַל תהי מלחמתנו אנו שונה ממלחמת כל העמים.
אייר תש"ג.