עַל־פִּי דְּרִישֶׁת חֲלוֹם
הַבֹּקֶר הַזֶּה מַנְשִׁים אֲנָשִׁים
שֶׁשׁוֹרְקִים מֵהָאַף כְּשֶׁהֵם מִתְנַשְּׁמִים
וּמִתְעַרְפְּלִים בִּנְקֻדָּה אַחַת בַּהֹוֶה
הַמִּתְמַשֵּׁךְ הַסַּמְבַּטְיוֹנִי מִסָּבִיב.
וְלִי קַל לִתְסֹס.
כְּמוֹ בְּתוֹךְ פַּחִית
מִן הַסּוּג שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּלֶּה בְּקַלּוּת.
אֲנִי זוֹחֶלֶת בַּלַּהַט הַזֶּה שֶׁל הַכְּבִישׁ
כְּמוֹ נָחָשׁ שֶׁדָּבַק בּוֹ הַנֶּשֶׁל
וּמְסָרֵב לְהִנָּתֵק.