פָּתְחוּ בְּמִשְׂחָק הַצְּעִירִים,

הַזְּקֵנִים בְּרֹאשָׁם נִעְנְעוּ בְּלִי הֶרֶף:

מָה אֵרַע לַיְלָדִים הָאֵלֶּה,

כִּי דַעְתָּם עֲלֵיהֶם נִטְרֶפֶת?

בּוֹעֲטִים כִּילָדִים,

וְהַכַּדּוּר מִתְעוֹפֵף עַד לְהַבְעִית –

מַפְסִידִים אַחְרוֹנֵי דְמֵי הַכִּיס

בַּתַּחֲרוּת הָאוֹסְטְרִית-הוּנְגַרִית.

וְאַחַר (רַק לְמַעַן יַלְדֵיהֶם)

חָזוּ בְּמִשְׂחָק רַב עִנְיָן וּמֶתַח,

יָשְׁבוּ מַזְעִיפֵי-פָּנִים חֲמוּרִים,

וְהִבִּיטוּ בְּעַיִן שׁוֹטֶפֶת.

אַךְ בּעוּף הַכַּדּוּר חִישׁ-קַל בָּאַוִיר,

וּבְהָרִיעַ הַקָּהָל בְּצָהֳלָה

עָמַד הָאָב עַל מוֹשַׁב הַכִּסֵּא

וְקוֹלוֹ עַל קוֹל הַבֵּן עָלָה.

ספטמבר, 1933