אֲהַבְתַּנִי לָמָּה וּמַדּוּעַ,

בַּמֶּה נִמְשַׁכְתָּ אֵלַי,

וְלֹא לִשְׁכֶנְתִּי!

בָּחַרְתָּ בִּי וְלֹא בַּחֲבֶרְתִּי.

מַדּוּעַ בְּסַעַר נָשַׁקְתָּ לִי,

וְלֹא בַּיָּפָה שֶׁיָּשְׁבָה לְיָדִי,

זִמַּנְתַּנִי לָצֵאת אִתְּךָ,

וְדָחִיתָ בַּקָּשַׁת לֵאָה שֶׁרָצְתָה בְּךָ.

חֶפְצִי אֵדְעָה סוֹד אַהֲבָתְךָ לִי,

מַה מָּצָאתָ בִּי שֶׁאֵין בַּחֲבֶרְתִּי?

אָבִי אֶבְיוֹן וְעָנִי,

אֲבִי רָחֵל, עָשִׁיר וְנָשִׂיא!..

מָנוֹח לֹא אֶתֶּנְךָ,

עַד תַּגִּיד לִי סוֹדְךָ,

הַסּוֹד הַכָּמוּס בְּקִרְבְּךָ,

בּוֹ תְּלוּיָה אַהֲבָתְךָ.

הֵן אֲנִי לֹא הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,

לֹא הַנָּאוָה בַּבָּנוֹת,

לֹא הַמַּקְסִימָה בַּבְּתוּלוֹת!

וְלֹא הַחֲכָמָה וְהַצְּעִירָה בַּנְּעָרוֹת.

תַּמָּתִי! סוֹד זֶה גַם אֲנִי לֹא אֵדַע,

בִּין לֹא אָבִינָה מַדּוּעַ, כִּי זֶה לֹא מַדָּע!..

אָכֵן, אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ דַּוְקָא!..

אַךְ, אֵין בְּפִי מַעֲנֶה לָמָּה!..

לְמַעֲנֵךְ זֹאת אַגִּידָה!

אַהֲבָה, זֹאת דְּחִיפָה,

לְלֹא מַעְצוֹר וּמַחֲשָׁבָה,

בְּאֵין הִגָּיוֹן וּתְמוּרָה!

עֲצָתִי לָךְ, אִם חֶפְצֵךְ לָדַעַת!

שַׁאֲלִי יוֹצֵר הָאַהֲבָה וְהַדַּעַת,

אִם תֵּדְעִי, רְאִי הִשְׁבַּעְתִּיךְ!..

לְהַגִּיד לִי, סוֹד אַהֲבָתִי רַק לָךְ!..