נַגְּנִי לִי נֶגֶן, עַלְמָה,

שִׁירִי לִי שִׁיר, חֶמְדָּה,

זַמְּרִי לִי זֶמֶר, נִפְלָא.

כִּי בָּאוּ יָמִים, מַר וְעָצוּב לִי,

הָעֱנוּת, דָּרָה בְּלִבִּי,

הַצַּעַר, מְנָת חֶלְקִי.

דַּי שֶׁבֶת בַּחֲשֵׁכָה,

שְׁמֹעַ בְּכִי וַאֲנָחָה,

קוֹל זְעָקָה וַאֲנָקָה.

חֶפְצִי לִשְׁמֹעַ קוֹל מֵיתָרֵךְ,

שִׂמְחָה שֶׁבְּקוֹלֵךְ,

חֶדְוָה שֶׁבְּרִנָּתֵךְ.

חֶשְׁקִי רְאוֹת פָּנַיִךְ,

שַׁלְוָה שֶׁבְּעֵינַיִךְ,

חִיּוּךְ שֶׁבִּשְׂפָתַיִךְ.

בָּהֶם נֹחַם אֶמְצָא,

שִׁקוּי לְשֵׂיבָה,

מַרְפֵּא לְזִקְנָה.

מֵאָז זָקַנְתִּי,

יְדִידַי זְנָחוּנִי,

גַּם נְוַת בֵּיתִי עֲזָבַתְנִי.

“בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי”,

עֲזָבוּנִי בּוֹדֵד בְּבֵיתִי,

אֶשְׁכְּנָה יְחִידִי בִּמְעוֹנִי.

עַלְמָתִי, הַקְשִיבִי לְתַחֲנוּנִי,

בִּצְלִיל קוֹלֵךְ תְּחַיִּינִי,

וְלַמֶּרְחָב תּוֹצִיאִינִי.

גַּם הָעַלְמָה חֶמְדָּה!

לַסָּב לֹא הִקְשִׁיבָה!..

אָזְנָהּ וְלִבָּהּ אָטְמָה.

נוֹתַרְתִּי לְלֹא עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ,

לְלֹא מִתְעַנְיֵן וּלְלֹא תּוֹמֵךְ,

נוֹתַר אִתִּי מַקְלִי בּוֹ אֶתָּמֵךְ.

אֶחְתְּמָה שִׁירִי,

הַשֶׁבַח לְךָ אֵלִי,

נוֹתַרְתָּ אַתָּה לִי,

הַתִּקְוָה הַיְחִידָה שֶׁבְּלִבִּי!..