מַה לָּךְ כִּי:

קוּם תַּשְׁכִּימִי

וּלְפִתְחִי תְּשַׁחֲרִי.

הֵן עוֹד הַלַּיְלָה רַב,

וּבַשְּׁבִיל אֵין מְהַלֵּךְ,

רַק אֵימִים יְהַלֵּךְ.

הֵן שׁוֹמְרֵי לַיְלָה

לַטֶּרֶף יְשַׁחֵרוּ

וְיָדָם לַקֶּסֶם יוֹשִׁיטוּ.

יִשְׁנִי שְׁנָתֵךְ בִּמְנוּחָה,

וְלַבֹּקֶר רִנָּה,

אָז לְדַרְכֵּךְ תֵּצֵאִי!

יָהֵל הַשֶּׁמֶשׁ לִימִינֵךְ,

יַכְתִּיר הַיָּרֵחַ לרֹֹאשֵׁךְ

וַעֲנַק כּוֹכָבִים לְצַוָּארֵךְ.

טַבְּעוֹת חֵן לְאֶצְבְּעוֹתַיִךְ,

צְמִידֵי בָּרָק לְיָדַיִךְ,

וַעֲגִילֵי יַהֲלוֹם לְאָזְנַיִךְ.

צְנִיפֵךְ פִּרְחֵי וְרָדִים,

רֵיחוֹתָם נוֹדְפִים לַמֶּרְחַקִּים,

וְעַד מְעוֹנִי הַדַּל מַגִּיעִים!

בִּמְעוֹנִי, חֲלוֹם אֶחֱלֹמָה,

חֲלוֹמִי, בִּדְמוּתֵךְ יֶהְגֶּה,

וְלַשָּׁמַיִם רוּחִי תַּעֲלֶה!

אָנָּא, בִּבוֹאֵךְ אֵלַי,

עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלַיִךְ תֵּלֵכִי,

מְנוּחָתִי אַל תַּפְרִיעִי!

עַד יִתַּם חֲלוֹמִי,

הַחֲלוֹם בּוֹ אָחוּשָׁה,

זֶמֶר נַגֵּן לְאַהֲבָתִי!

יָדֵךְ הָעֲנֻגָּה, הוֹשִׁיטִי

אֶל עִנְבַּל דַּלְתֵי בֵּיתִי,

לְעוֹרְרֵנִי מִשְּׁנָתִי וּלְהַעִירֵנִי.

לְעוֹרֵר הֶמְיַת לִבִּי,

לְהָעִיר מַעְיְנוֹת חֶשְׁקִי,

לִפְקֹחַ מַבּוּעַ אַהֲבָתִי!

הָבִיאִי יָדֵךְ לְיָדִי

וְחָזֵךְ לְחָזִי, וְחֵיקֵךְ לְחֵיקִי,

וְהָיִינוּ לְבָשָׂר אֶחָד!..