קינות למצבת אביו של אברהם אמיננטח

אַנְשֵׁי אֱמוּנָה וֶאֱמֶת אָבָדוּ

בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשִׂים עֵת קֶרֶץ

דּוֹחִים גְּזֵרוֹת, עוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ

חוֹמוֹת וְחֵיל הַדּוֹר בְּיוֹם מָרָדוּ.

הָיוּ לְצוּר מַחְסֶה בְּעֵת בָּגָדוּ

אַף זָעֲכוּ אַף אֵל אֱלֹהֵי עֶרֶץ

הֵם עָצְרוּ חֵמָה בְּאִמְרֵי מֶרֶץ

נֶעְנוּ בְּטֶרֶם לַעֲתֹר עָמָדוּ.

מִי יַעֲמֹד עוֹד, מִי, לְמָגִנֵּנוּ?

הָהּ, כִּי תְמוּרָתָם בְּדוֹר זֶה אַיִן

כָּבָה מְאוֹרָם, חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ!

הָהּ, כִּי שְׁכוּר עֶבְרָה וְלֹא מִיָּיִן

הַמָּוְתָה עָלָה בְּחַלּוֹנֵנוּ

וַיַּהֲרֹג כָּל מַחֲמַדֵּי עָיִן.

למצבה של ר׳ שמואל מדינא

אִם יִשְׁאַל שׁוֹאֵל עַל זֶה מַה טִּיבוֹ

אִם חָכָם אוֹ גָדוֹל אוֹ תָם נִקְרָא

יָשִׁיבוּ לוֹ: הָאִישׁ הַלָּז יָבֹא

מִבֵּית מֶדִינָא, מִשְׁפָּחָה בָּרָה.

אָז יֵדַע, כִּי הָיוּ כָּל אֵלֶּה בּוֹ –

אִם בֹּר לֵבָב, אִם יַחַשׂ, אִם תּוֹרָה

שַׂר זֶה אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּר

כִּי הוּא פֶּרַח נָאֶה מֵעֵץ הָדָר.