בכרך שלפנינו ובכרך הבא העומד להופיע לאחריו מקוּבצים מחקריו של גדליהו אלון ז“ל. כל המאמרים שהתפרסמו בעתונות ובקבצים מדעיים וכמה דברים שנשארו בכתב־יד ואשר ניתן היה להכשירם לדפוס. נושאי המחקרים מרוּבים ומגוּוָנים, אך רוּבּם ככולם מכוּוָנים להעלות את עולמה הפנימי של האומה בדורות האחרונים לימי הבית ובתקופה שלאחריה על מאבקיה התרבותיים־חברתיים והמדיניים־לאומיים. אף־על־פי שהמאמרים דנים בנושאים שונים ונכתבו בפרקי־זמן רבים הרי הם מצטרפים להעלות את משנתו ההיסטורית של המחבר על היקפה ועמקותה. רבים מהמאמרים מפרטים ומרחיבים את העיוּן בבעיות שהמחבר דן או רמז עליהן בלבד בשני החלקים של הספר “תולדות היהודים בארץ־ישראל בתקופת המשנה והתלמוד”, אשר נתפרסמו קודם־לכן בהוצאה זו. ברם, כמה מאמרים, במיוחד אלה הדנים בתקופת בית שני, פותחים ומלבּנים בעיות־יסוד ונקודות־מפנה בתקופה גדולה זו בתולדותיה של האומה. לאחר המאמרים נסדרו מאמרי־הביקורת על ספרים העוסקים בנושאים מתחומי עיוּנו של גדליהו אלון ז”ל. אף מאמרי־ביקורת אלה מצטרפים למשנתו ויש בהם, כשם שיש במאמריו, לא למדנוּת ומחשבה בלבד אלא אף התויית דרך לעיוּן בהיסטוריה הישראלית. המחקרים ומאמרי־הביקורת באים לפי סדר כרונולוגי של הנושאים. מתוך מאמרי־הביקורת לא נכללו בספר אותם המאמרים אשר אין בהם אלא הערות לספר המבוּקר ולא משום עיוּן והעלאת שיטה בנושא כשלעצמו. בראש הספר ניתנה המַסה על ישיבות ליטא מחמת היסודות האוטוביאוגרפיים המרוּבים המשוקעים בה.

במאמרים לא הוכנסו אלא השינויים ההכרחיים, בבואנו למסור במקובץ מאמרים אשר נתפרסמוּ בבמות שונות ובתקופת־זמן ארוכה, כגון איחוד הכתיב, שיטה אחידה של ציטוּט מקורות, צירופן והכנסתן למקומן של כל ההערות אשר פירסם המחבר לנושא. במקומות מעטים הוספתי הערות על־פי דברים אשר שמעתי בזמנו בעל־פה מפּי המחַבּר. ברוּבּם הנם דברים אשר בשעתם לא היו נהירים למחבּר והניחם בצריך עיוּן ורק בהמשך הזמן נתלבּנוּ לו הדברים וזכיתי לשמעם מפיו. הערות אלו צוּינוּ במפורש. בכמה מקומות באות הערות החתומות בשם “אפ'” והן הערותיו של הפרופ' י. נ. אֶפּשטיין ז"ל, עורכו של הרבעון “תרביץ” בשעתו.

כדי להקל על קריאתו של הספר נתנו כל הקטעים הלועזיים והארמיים, אשר לא ניתרגמו בידי המחבר, בתרגום עברי מלא. כן צוּינוּ כל המקורות והביבליוגרפיה בצורה אשר תקל על הקורא המעיין את מציאוּתם.

בתרגום הקטעים הלועזיים עזר לי חברי מנחם שטרן, אשר אף הגיה את כל הלועזית שבספר. מנחם שטרן ואני השתדלנו לעמוד על כל שגיאות־הדפוס אשר נפלו במאמרים, במיוחד בקטעים מתוך המקורות הלועזיים השונים.

שמואל ספראי

ירושלים, אדר א' תשי"ז