לדוד כהן

אֵיכָה יֵרֹעַ וִירוֹצֵץ מִבְצַר הַמָּחֳרָתָיִם

וּפָרֹכֶת אֲרוֹן־לִבֵּנוּ אֵיכָה שׁוֹתֶתֶת דָּם;

אַךְ אֲנִי הַגֶּבֶר, הַיּוֹקֵד אִתְּכֶם בְּמוֹקְדַת־תָּמִיד,

אֲנִי מַאֲמִין בֵּאלֹהִים, שֶׁיָּרַד מִשְׁמֵי־שָׁמַיִּם

וְהַשּׁוֹאֵג מִתּוֹךְ גְּרוֹנְכֶם בַּיָּפֶה שֶׁבְּשִׁירֵי־אָדָם:

בְּשִׁיר אֶנְקַת־אֵם יוֹלֶדֶת.

אֲנִי מַאֲמִין בְּלִבְּכֶם הַנָּם, הַמָּר וְהַצּוֹרֵעַ

וּבִתְפִלַּתְכֶם הָאִלֶּמֶת, הַמַּדְמַעַת כָּל אִישׁוֹן;

אֲנִי יוֹדֵעַ, חִדְלֵי־תְמוֹל, אַתֶּם פֹּה אַנְשֵׁי־בְּרֵאשִׁית:

כָּל נַעֲרָה קְרוּעַת־לֵב – אֵם כָּל חַי הִנֶּהָ,

וְכָל בָּחוּר מְזֵה־חֲלוֹם – אָדָם הָרִאשׁוֹן,

אֲבִי כָּל גּוֹאֵל וּמָשִׁיחַ.

יוֹדֵעַ אֲנִי: אֲחֵיכֶם־שְׁאֵרֵיכֶם מִשֵּׁבֶט־קַיִן,

הַנּוֹחֲרִים נַחֲרַת־נִצָּחוֹן מֵעַל חוֹמַת סְדוֹם,

עֲבָדִים הֵם כֻּלָּם, עַבְדֵי־מָוֶת לְפֶתַח חַטָּאת,

אֲשֶׁר בְּסֵתֶר אָפְלָם יִשְּׂאוּ אֲלֵיכֶם עָיִן

וּלְמַחֲזֵה שַׁחַר־אָדְמְכֶם נֶאֱלָמִים הֵם דֹּם

וּמִסְתַּמְּאִים לְרֶגַע.

עֲבָדִים הֵם כֻּלָּם; עַבְדֵי הָאֶתְמוֹל וְהַשֶּׁבֶר,

הַמַּאֲזִינִים נְדוּדֵי־שְׁנָת לְקוֹל־שִׁירֵיכֶם הָאָיֹם;

הָעוֹרְכִים לַמָּוֶת שֻׁלְחָן וְזוֹנִים עַל אֱלֹהִים,

הַיּוֹצְאִים בְּמָחוֹל אַחֲרוֹן עַל עֶבְרֵי פִּי־קֶבֶר –

וְאֹוי לָהֶם, אִם שִׁירְכֶם הָאִלֵּם יְבוֹאֵמוֹ פִּתְאֹם,

בַּעֲלוֹת פֹּה שַׁחַר כָּל־שָׁחַר.

אוֹי לָהֶם, אִם אוּד־גּוּפֵנוּ, הֶעָקוּד וּלְחוּךְ־הַלַּהַב

יֵרֵד מֵעַל מוֹקְדָתוֹ בְּהִשָּׂרֵף כְּבָלָיו לְאַט –

וְכָל צִבְאוֹת הַמֹּלֶךְ, הַסְּמוּאִים קִסְמֵי־שָׁוְא,

שֶׁרָקְדוּ סְבִיב מוֹקְדֵנוּ – יִתְלַכְּדוּ אִתָּנוּ בְּזַעַף,

לָצֵאת בְּעַמּוּד־הָאֵשׁ, לִשְׂרֹף כָּל טֻמְאָה וָסַד

בְּעוֹלָם זֶה הַמִּתְיַפֵּחַ.

יוֹדְעִים הֵם כֻּלָּם: אֱלֹהֵיהֶם אֱלֹהֵי־תְּמוֹל הוּא,

זָקֵן זוֹנֶה יָאוּשׁ, הַזּוֹלֵל זְלוֹל וַחֲטוֹף –

יוֹדְעִים הֵם: נְסִיכֵי מָחָר בִּרְחוֹבוֹת פֹּה יְהַלֵּכוּן,

אֲשֶׁר לְשֶׁמֶשׁ־מַבָּטָם כָּל פִּרְחֵי־שָׁוְא יִבּוֹלוּ

וּלְבָבָם הָרָן, הַמַּאֲמִין – כּוּר צוֹרֵף כָּל־טוֹב:

מִזְבֵּחַ הוּא, מִזְבֵּחַ.

מִזְבְּחֵנוּ הוּא זֶה, מוֹקֵד שָׁמִיר וָשָׁיִת,

מִזְבַּח הָאָדָם הוּא זֶה לַעֲקוּדֵי כָּל הָעַמִּים;

מִזְבַּח חוֹלְמֵי כָּל־יֹפִי וְכָל נוֹהֵי אֶל־עָל: –

מִזְבְּחֵנוּ, שֶׁעִם הַחֻרְבָּן עָזַב אֶת הַר־הַבַּיִת

לִנְדוֹד אִתָּנוּ יַחַד עַד בּוֹא קֵץ־הַיָּמִים

לְאוֹר אֲבִיב־הַשֶּׁמֶשׁ.

לְאוֹר יֶרַח־זִיוֵנוּ, חַג כָּל חַגֵּי־הַקֹּדֶשׁ,

חַג קוֹוֵי־הָאֹשֶׁר, חַג עוֹבְדֵי הָאֵשׁ;

חַג עַבְדֵי כָּל פַּרְעֹה, חַג כָּל סָר וְכָל מַר־לֵב.

רֹאשׁ הֶחֳדָשִׁים יְהִי לָנוּ זֶה הַחֹדֶשׁ,

הַפּוֹקֵחַ עֵינֵי־אוֹר לְצַוּוֹת עַל כָּל יֵשׁ

בְּשַׁרְבִיט־פַּטִּישׁ מַגִּיהַּ.

יֵרֹעַ וִירוֹצַץ הַפַּעַם מִבְצַר הַמָּחֳרָתַיִם

וּמִפָּרֹכֶת אֲרוֹן־לִבֵּנוּ יָשֹׁת, יָשֹׁת הַדָּם –

הַכֶּבֶל הוֹלֵךְ וְנִשְׂרָף עַל מוֹקְדֵנוּ הַלּוֹהֵט,

וְדָמֵנוּ, לְשַׁד־פִּלְאֵנוּ, יַפְרֶה לְכָל אַפְסָיִם.

עַל מִזְבֵּחַ זֶה הָרָן שִׁמְרוּ־נָא שׁוֹמְרֵי הָאָדָם,

שִׁמְרוּ־נָא עַל הַמִּזְבֵּחַ.

שִׁמְרוּ עָלָיו, שְׁמֹרוּ; יִרְעַשׁ כַּדּוּר הָאָרֶץ,

הַרְרֵי שֶׁלֶג יַגְלִישׁוּ לַבַּת נִיר־עָתִיד;

מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הַטּוֹבָה, מִשְּׁתֵי פִּסְגוֹת־הָאוֹר:

נְקַם־שִׁלֵּם, בְּשׂוֹרַת־חֶסֶד, גְּאֻלָּה וָקֶרֶץ –

וְהַמּוֹקֵד הָרָן יַבְלִיחַ הִמְנוֹן שִׁיר־בְּרֵאשִׁית:

כִּי אָדָם יֻלָּד לָנוּ.