לֹא בְּבֵית־הַסֵּפֶר לָמַדְתִּי זֹאת לָדַעַת,

בְּבֵית־אֻמָּן שָׁמַעְתִּי וַאֲנִי יוֹדֵעַ:

זֶה כַּדּוּר־הָאָרֶץ כְּנַדְנֵדָה יִנּוֹעַ

וּבַחֲלַל הָעוֹלָם סוֹבֵב כְּמִשְׁתַּגֵּעַ.

סוֹבֵב כֹּה בְּלִי הֶרֶף סָבִיב, סְבִיב הַשֶּׁמֶשׁ,

נַדְנֵדַת־הַשֶּׁגַע בְּתוֹךְ חֲלַל הָאֶתֶר;

שְׁלשִׁים קִילוֹמֶטֶר דּוֹהֵר בְּכָל סֶקוּנְדָה,

וּבְשָׁנָה – אֶלֶף מִילְיוֹן קִילוֹמֶטֶר.

בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה נִזְכָּר אֲנִי לְפֶתַע:

עַל גַּבֵּי כַּדּוּר זֶה – הֵן נִמְצָא גַם אָנִי!

יָדִי וּפַטִּישִׁי נוֹפְלִים לִי עַל הָעֶלִי,

אֲנִי מַרְגִישׁ נִדְהָם: הַפַּחַד עֲבָרָנִי.

הַכַּדּוּר סוֹבֵב, סוֹבֵב בַּחֲלַל הָאֶפֶס.

וְהוּא קָשׁוּר בַּשֶּׁמֶשׁ בִּרְצוּעָה נֶעְלֶמֶת.

וְכַדּוּר הַשֶּׁמֶשׁ – פְּקַעַת־אֵשׁ לוֹהֶטֶת,

גֵּיהִנֹּם אָיֹם, תֹּפֶת־חֹם שׁוֹמֶמֶת.

שְׁלֹשִׁים קִילוֹמֶטֶר! – אוֹי! – בְּכָל סֶקוּנְדָה.

סוֹבֵב, דּוֹהֵר וָעָף, סוֹעֵר וּמִתְנוֹעֵעַ. –

וְכַאֲשֶׁר יִגְמוֹר אֶת עִגּוּלָיו וְתַמּוּ,

יָבֹא אָז קֵץ לַכֹּל, לָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ.

בַּחֲלוֹם שָׁמַעְתִּי דֹם מַלְאָךְ סָח לְרֵעֵהוּ:

"עוֹד סִבּוּב אֶחָד – וַחֲסָל. אַתָּה יוֹדֵעַ?

כַּדֹּרֶת־טִיט זֹאת שָׁם בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה גוֹמֶרֶת,

אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָשְׂתָה אֶת מִסְפַּר סִבּוּבֶיהָ". –

עַתָּה סוֹבֵב עֲדַיִן – וְעַל גַּבּוֹ אָנֹכִי.

דָּבוּק אֵלָיו. אֲנִי. יְצוּר קָטָן. תּוֹלַעַת.

וּבְכָל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה אֲנִי נִזְכָּר בְּלַחַשׁ,

בְּכָל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה אֲנִי עוֹמֵד בְּרַעַד:

וּמַה יִּהְיֶה אִתָּנוּ, אִם הַזְּמַן הִגִּיעַ?

אִם פִּתְאֹם יָרוּץ יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ?

כָּל הַיּוֹם אֶתְמוֹל הִרְהַרְתִּי וְהִרְהַרְתִּי –

וּבְבוֹא הָעֶרֶב – נוֹרָא הָיָה לִי אֶמֶשׁ.

הֲלֹא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, לָמָּה הִיא סוֹבֶבֶת,

הָאֲדָמָה הַזֹּאת, בְּרִיק אֵין־סוֹף, בָּאָיִן?

וְאֵין אִישׁ פֹּה דוֹאֵג, שֶׁמָּא נִפּוֹל מִמֶּנָּה,

אֵין אַף אֶחָד חוֹשֵׁשׁ, אֵין אִישׁ עוֹצֵם עֵינָיִם.

כֻּלָּם חַיִּים. לֹא כְּלוּם. עוֹשִׂים, רָצִים סְתָם כָּכָה

כֻּלָּם מְמַהֲרִים, כְּמוֹ נְמָלִים, לַטֶּרֶף,

אֵין אִישׁ מֵהֶם חוֹשֵׁב: מִי יְסוֹבְבֵנוּ?

כֻּלָּם קָמִים בַּבֹּקֶר, הוֹלְכִים לִישׁוֹן בָּעֶרֶב.

רוֹצְחִים, גּוֹנְבִים, אוֹכְלִים וּמַעֲבִידִים בְּפֶרֶךְ,

חוֹנְפִים וּמְרַמִּים וְיוֹם־יוֹם בּוֹגְדִים בֶּגֶד;

נִלְחָמִים, שׁוֹלְטִים, סוֹחֲטִים זָקֵן וְנַעַר,

בְּעוֹד שֶׁחַיֵּיהֶם תְּלוּאִים לָהֶם מִנֶּגֶד.

מְנַהֲלִי יוֹם־יוֹם בְּעֵינֵי־זְאֵב רוֹצְחֵנִי:

– אוּלַי תְּטַיֵּל קְצָת? אוּלַי אַאֲכִילְךָ נֹפֶת?!

וְלֹא יַרְגִּישׁ כִּי שְׁנֵינוּ עַל נַדְנֵדָה נִסְעָרָה,

וּפֶתַע שְׁנֵינוּ יַחַד נָעוּפָה אֶל הַתֹּפֶת!

בְּכָל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה תּוֹקְפַתְנִי סְמַרְמֹרֶת:

אוֹי – אוּלַי עַתָּה – אֲנִי עוֹצֵם עֵינָיִם – –

סְלַח לִי, אֱלֹהִים, אֲנִי לְךָ לֹא פָּשַׁעְתִּי,

כָּל הַזְּמָן עָבַדְתִּי בַּעֲבוּר זוּג־נַעֲלָיִם.

אַבָּא אוֹמֵר אֵלַי: "חֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה, נַעַר,

יוֹם־הַדִּין הַיּוֹם, הִתְפַּלֵּל: אָשַׁמְנוּ" –

אַבָּא, אֲנִי יוֹדֵעַ – – אַבָּא, כַּדּוּר הָאָרֶץ – –

עוֹד סִבּוּב אֶחָד – וְכֻלָּנוּ תַמְנוּ!

אַבָּא אֱמֹר לָהֶם: יִפְקְחוּ עֵינַיִם!

מַה הֵם מִתְכַּתְּשִׁים עַל נַדְנֵדַת־הַשֶּׁגַע?!

אַבָּא, נִצְעַק שְׁנֵינוּ: בְּנֵי־אָדָם. הָקִיצוּ!

רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַיּוֹם! – עֲשׂוּ שָׁלוֹם לְרֶגַע!