לוּ הָיִיתִי עָשִׁיר, הָיִיתִי יוֹדֵעַ,
מַה לַּעֲשׂוֹת פֹּה בָּעוֹלָם הַזֶּה:
הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ לְבֵית־הַבְרָאָה
כָּל יֶלֶד רָזֶה.
הָיִיתִי בּוֹנֶה בֵּית־סֵפֶר תִּפְאֶרֶת
שָׁם עַל הַגֶּבַע, עַל־יַד הַחַוָּה,
וְהָיִיתִי מַכְנִיס בּוֹ כָּל יֶלֶד פּוֹעֵל
עַד גִּיל בַּר־מִצְוָה.
וּמִטְבָּח יָפֶה בְּתוֹךְ בֵּית־הַסֵּפֶר,
וְכֶלֶב שָׂבֵעַ שָׁם בַּפִּנָּה;
ּוּפַעַם בְּשָׁבוּעַ הָיִיתִי מַזְמִין
אִטְרִיּוֹת בִּגְבִינָה.
וּלְתוֹךְ הַסִּפְרִיָּה אַכְנִיס שָׁם כָּל סֵפֶר
נֶגֶד מִלְחָמָה, עוֹשְׁקִים וְגַנָּבִים.
(יֶתֶר הַסְּפָרִים – אַבָּא אָמַר כָּךְ –
כְּלוּם אֵינָם שָׁוִים).
וְאִם שְׁנֵי יְלָדִים זֶה עִם זֶה בְּרֹגֶז,
לְמִלְחֶמֶת אֶגְרוֹף יֵצְאוּ לְעֵינֵי הָעָם –
בִּתְנַאי, שֶׁשְּׁנֵיהֶם יִהְיוּ בְּנֵי גִיל אֶחָד
וְשָׁוִים בְּכֹחָם.
וְהָיִיתִי בּוֹנֶה בּוֹ מִגְרַשׁ כַּדּוּרֶגֶל
וּמְחַלֵּק נַעֲלַיִם בִּשְׁבִיל הַמִּשְׂחָק;
וְהָיִיתִי עוֹרֵךְ הִתְחָרוּת עוֹלָמִית
בּכָל חַג וָחָג.
וּפְרָס מְצֻיָּן הָיִיתִי קוֹבֵעַ
לְיֶלֶד מַרְבִּיץ עֲשָׂרָה “שְׁעָרִים”;
פַּעַם בְּחֹדֶשׁ יְהִי הוּא לְשׁוֹפֵט
בֵּין הַמִּתְחָרִים.
וּפְרָס לַקּוֹפְצִים עַד מֶטֶר בְּגֹבַהּ:
תְּמוּנַת בֵּית־הַסֵּפֶר בְּמִסְגֶּרֶת זָהָב;
וּפְרָס לָרָצִים: כָּל “בַּמַּעֲלֶה”
שֶׁיָּצָא עַד עַכְשָׁו.
וְאֶל תּוֹךְ הַמִּגְרָשׁ בְּחִנָּם, בְּלִי כֶּסֶף,
הָיִיתִי מַכְנִיס כָּל יֶלֶד עָנִי:
כַּרְטִיס־הַזְמָנָה יְקַבֵּל כָּל אֶחָד,
וְאִתָּם גַּם אֲנִי.
(זֶה חֲלוֹמִי לְתִפְאֶרֶת הָאָרֶץ,
יָבֹאוּ מִכָּל הָעוֹלָם וְיִרְאוּ! –
אַךְ לְיֶלֶד רַע אֲנִי כְּלוּם לֹא אֶתֵּן,
יַחֲלוֹם לוֹ גַם הוּא! –)