אֲנִי מַאֲמִין בְּךָ, גּוֹרָל לֹא־יֵאָמֵן,

וּבְיִשְׂרְאֵלִיּוּתְךָ הַמְיֻחֶדֶת,

אֲשֶׁר לֹא תַּחְפֹּץ כָּל מְאוּם,

כִּי רַק פַּעַם, פַּעַם, חָפַצְתָּ

וַתִּבְרָא לְךָ אֶת הַיְקוּם

וּבוֹ: אֻמָּתְךָ הַמְעֻקֶּדֶת,

הַנֶּאֱנֶקֶת וְעוֹנָה: אָמֵן.

אֲנִי מַאֲמִין בְּךָ, תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה,

בְּךָ וּבְאֵשׁ כּוּר־מַצְרֵפְךָ הַמַּגִּיהַּ,

בּוֹ תַּתִּיךְ אֶת הָאָדָם

וּבְאֶלֶף מִיתוֹת תְּבַלְּעֶנּוּ,

תְּנַעֲרוֹ לָמוּת אִם נָדַם,

תְּשַׂמַּח לְמַעַן אֲשֶׁר תַּדְמִיעַ

וְתָמִית לְמַעַן תְּחַיֶּה.

אֲנִי מַאֲמִין בְּךָ וּבָנוּ, אֻמְלָלִים,

הַמַּאֲמִינִים בְּךָ אֱמוּנַת אֵין־חֵקֻר –

כִּי בְּלִי פְּקֻדָּה וּבְלִי כָּל צָו

בֶּאֱמוּנָה זוֹ חָפֹץ חָפַצְתָּ,

מִמֶּנָּה חֻצַּבְתָּ וְהַכֹּל חֻצָּב. –

אַךְ הִנֵּה, הִנֵּה הִבְקִיעַ הַבֹּקֶר:

מִבְחָן לֶאֱמוּנוֹת וְלַהֲבָלִים.

כְּהַבֹּקֶר הַזֶּה, הַשָּׁחוֹר מִשְּׁחוֹר,

נִנְעַץ בְּלִבֵּנוּ כִּידוֹן הַסֶּפֶק:

לֹא אָנוּ פֹּה מַטָּה, לֹא, אֶחָי,

לֹא אָנוּ כָּעֵת עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם,

כִּי אַתָּה, אַתָּה, אַתָּה אֵל־חָי,

וְאִלְּמִים נַבִּיט וַעֲצוּרֵי הַדֶּפֶק:

הֲיַרְדְּ הַחֹשֶׁךְ אֶת הָאוֹר?

הַפַּעַם לֹא נֵבְךְּּ, לֹא נַכֶּה עַל־חֵטְא,

הָאֶגְרוֹף קָמוּץ בְּחֵרוּק שִׁנַּיִם;

לֹא בְּיחִידוּת נִתְפַּלֵּל כָּעֵת,

עִם כָּל יְצוּרֶיךָ הַנַּעֲנִים יַחַד,

עַל עֲקֵדַת־יִצְחָק הַכֹּל יֵעָקֵד,

עֲטוּפֵי טַלִּית וּבְלוּטֵי עֵינַיִם

עִם כָּל הַחַי עוֹד וְעִם כָּל מֵת –

בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה מְחַכִּים לְאוֹת,

מַבִּיטִים בְּפָנֶיךָ עַיִן בְּעַיִן:

סָלַחְנוּ לְךָ הַכֹּל, הַכֹּל,

כָּל מַדְוֵי־יָהּ, כָּל בּוּז וָסֵבֶל –

פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה הַקּוֹל,

רִבְבוֹת אִלְּמִים שׁוֹתְקִים לַשָּׁמַיִם:

הֲיֶשְׁךָ אִם לֹא, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת?!