לוגו
הָאֱמוּנָה הַמְעַכֶּבֶת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

לַעֲנַת גְּאֻלָּתֵנוּ הַפּוֹרַחַת לְתִפְאֶרֶת

כְּבָר יוֹצֵאת מֵאַפֵּנוּ:

עֲלוֹלָה הִיא לְמַרַמֵר, לְהַבְחִיל, לְהָקִיץ

בַּחֲשׁוֹךְ הַיָּמִים;

אַךְ, אִי לָנוּ מוּגֵי־דָם,

שָׁם לִפְנֵי וְלִפְנִים אָנוּ עוֹד מַאֲמִינִים,

אָנוּ עוֹד מְבִינִים.


אָנוּ עוֹד מְקַוִּים בְּתַחְתִּית מוֹרָשֵׁינוּ,

מוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתֵינוּ:

מוֹרֶשֶׁת לִפְנוֹת־קֶבֶר לְצַפּוֹת, לְהַאֲמִין,

לְמַתֵּק אֶת הַקּוֹל;

שָׁם בְּתַמְצִית הַכֹּל

לֹא גָבַשׁ הַיֵּאוּשׁ, לֹא פֹּרַק עוֹד הָעֹל,

לֹא קָפָא עוֹד הַשְּׁכוֹל.


שָׁם תַּחַת סְחָבֵינוּ עוֹד נוֹשִׁיט יָדֵנוּ

לְבֶן אִמֶּנוּ קַיִן,

הַפּוֹתֵחַ כְּלַפֵּינוּ זְרֹעוֹת שְׂעִירוֹת

לְחַבְּקֵנוּ עַד־מוֹת;

אִי לָנוּ פְּתָאֵי־עַד,

כִּי בְּדִמְעוֹת־תַּנִּין לֹא־קָרוֹת לֹא־חַמּוֹת

עוֹשִׂים בָּנוּ שַׁמּוֹת.


כִּי בְּאַנְחַת קוֹל־יַעֲקֹב יְמוֹגֵג אוֹתָנוּ

כָּל חַזַּן מִתְאַנֵּחַ,

וְכָל גּוֹרִילָה מָהוּל – בְּגָלוּת הַשְּׁכִינָה

בָּנוּ יִתְעַלֵּל;

אִי, כִּי עוֹד נַאֲמִין,

כִּי הֵמָּה הַר־סִינָי; כִּי אָנוּ עִם לֹא־אֵל

וְהֵם: נֶצַח־יִשְׂרָאֵל.


כִּי שָׁם בְּחֶבְיוֹנֵנוּ בְּמָחוֹל נֵצֵאָה

לְמִזְבַּח הָעֵגֶל,

וּשְׁכֶם אֶחָד נָרֹן עִם כָּל כֶּרֶס מְצֻיֶּצֶת

וְעִם כָּל לֵב שָׁמֵן;

כִּי בְּמִקְדָּשֵׁנוּ שָׁם

מִישֶׁהוּ עוֹד לוֹחֵשׁ עַל פִּצְעֵנוּ וּמְנַחֵם,

וּמִישֶׁהוּ עוֹנֶה אָמֶן.


עוֹד מִישֶׁהוּ מְחַיֵּךְ שָׁם בְּקִרְבֵּנוּ פְּנִימָה

וּמַפְשִׁיר אֶת אֲסוֹנֵנוּ,

מִבְּלִי לָתֵת לַכְּאֵב, לַבְּחִילָה, לַיֵּאוּשׁ

כָּל זַיִף לְהַצְמִית;

אִי לָנוּ, שָׁם לִפְנִים

הָאֱמוּנָה מְעַכֶּבֶת, וְכָל קֹדֶשׁ־תַּרְמִית

יִשָּׁאֵר כְּתָמִיד.