תל־אביב זוהי עיר חול־המועד.

ד. פרישמן

הַשִׂמְחָה בִּמְעוֹנֵנוּ, זֶה נֶשֶׁף־חֵשֶׁק קֹדֶשׁ,

הוֹד מַלְכוּתוֹ הַשֶּׁקֶר מַעֲצִים פֹּה הָעֵינָיִם;

חַג־תָּמִיד הוּא לָנוּ, מוֹעֵד שַׁבָּת וָחֹדֶשׁ,

הַכֹּל בַּאֲפֵר־עָבָר, בְּמַסֶּכֶת מָחְרָתָיִם,

הַכֹּל פֹּה בֶּעָתִיד, הַכֹּל פֹּה בַּשִּׁלְשֹׁם,

וְרַק לֹא בְּהַיּוֹם,

הַיּוֹם פֹּה לֹא תִּרְאֶה, וְאִישׁ פֹּה לֹא יִרְאֶךָּ.

מְטַר־דָּמִים טוֹרֵד, אֶגְלֵי לְשַׁד־הַפֶּרֶךְ

עַל רֹאשׁ הַהוֹלְלִים, הַמְדַשְׁדְּשִׁים בָּרֶפֶשׁ,

זֶרֶם הָאָסוֹן סוֹחֵף פֹּה אֶת הַכֹּל

מֵאֶפֶס אֱלֵי אֶפֶס

וּסְחִי הַלֵּב מַטְבִּיעַ עַד הַבֶּרֶךְ –

שֶׁמֶשׁ־מַרְפֵּא פֹּה שָׁוְא תִּירֶה קַרְנֶיהָ,

שָׁוְא הִיא פֹּה מַזְהֶרֶת, שָׁוְא הִיא פֹּה נִפְלָאת –

פֹּה אֵין כָּל מִפְלָט:

פֹּה קִיא יְהוּדִי יְאַדֶּה לָהּ בְּפָנֶיהָ –

הוֹיָה־הַאי, הָלְאָה,

אַל תַּבֵּט לְמַעְלָה,

פֹּה כָּל זָקֵן מַמְרֵא מִתַּמֵּם כְּיֶלֶד,

פֹּה כָּל זוֹנָה־סוֹטָה תַּעֲדֶה חֲבַצֶּלֶת

בְּמַסֶּכֶת בְּתוּלָה –

הוֹיָה־הַאי, הָלְאָה, זֶה חַג הַגְּאֻלָּה.

וְאַל תִּפְקַח עֵינַיִם, אַל תְּהֵא פֹּה פֶּתִי,

הוֹד־מַלְכוּתוֹ הַשֶּׁקֶר מַמְטִיר זְהַב־קוֹנְפֶטִי

וְכֶסֶף־סֶרְפֶּנְטִין, –

וְהַכֹּל פֹּה בִּקְדֻשָּׁה, נָצוּר מִכָּל מִשְׁמָר,

הַכֹּל בַּעֲבַר־הוֹד וּבַעֲתִיד־מָשִׁיחַ;

כָּל זַהַם מִשְׁחַת־קֹדֶשׁ, וְכָל מִסְבּוֹא מַרְזִיחַ

נֵסֶךְ־תְּרוּמָה וְיַיִן הַמְשֻׁמָּר.

אֶתְמוֹל הָיָה כָּל־טוּב, שִׁלְשֹׁם הָיָה נִפְלָא,

מָחָר יִפּוֹל הַנֵּס, מָחָר יָבוֹא מָשִׁיחַ!

וְהַיּוֹם: כָּל מְאֵרָה לְקֹדֶשׁ תִּתְקַדֵּשׁ,

הַיּוֹם כָּל אַזְהָרָה: דֹּפִי וְתִפְלָה,

הַיּוֹם עֲמוֹד בַּחוּץ, הַיּוֹם אַתָּה מַדְלִיחַ,

הַיּוֹם אִם תֵּרֵד אֵשׁ

לֹא לָנוּ תָּאִיר חֹם, כִּי לְמַחֲשִׁיכֵינוּ,

יַעַן יְהוּדִים הִנֵּנוּ.

זֶהוּ הַגּוֹרָל: לְהִתְגָּאֵל בַּקִּיא,

וְאִם לִקְרוֹן פֹּה אוֹר – לַתְּמוֹל, לַמָּחְרָתָיִם,

וְשָׁוְא תִּשְׂגֶּה הַיּוֹם בְּאֶחָד מִנִּי אֶלֶף –

כְּרֶגַע תִּוָּרֵק עַד לַעֲצוֹם עֵינָיִם,

הַיּוֹם הֱיֵה כֶּלֶב,

וְאַשְׁרֶיךָ, אִם בַּת־צְחוֹק רֶגַע תְּלַטְּפֶךָ

בְּנֶשֶׁף מַסֵּכוֹת, בְּמוֹעֵד הַקֵּבָה,

אֲשֶׁר לָהּ קֹרָא: שִׂמְחַת בֵּית־הַשּׁוֹאֵבָה.

הַכֹּל לְדוֹר יָבוֹא, הַכֹּל אֱמוּנַת אֹמֶן,

וְאַתָּה רַק דֹּמֶן,

לְמַעַן כָּל טֻמְאָה בְּדָמֶיךָ תִּזָּבֵל –

וְהוֹיָה־הַאי, הָלְאָה, אַל־נָא תִּתְאַבֵּל.

תִּבְנֶה פִּיתֹם וְרַעַמְסֵס – בֵּית־מִקְדָּשׁ בָּנִיתָ,

וְנוֹגֶשְׂךָ הַמֵּץ – כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן;

אוֹתְךָ לֹא שָׂטָן, כִּי נְשִׁיקַת־אֵל הֵמִיתָה,

וְלֹא קָרְבָּן לַמֹּלֶךְ, כִּי לְאֵל־חַי תֵּעָקֵד,

אַשְׁרֶיךָ, אַשְׁרֶיךָ, וְאַשְׁרֵי הַמּוֹקֵד,

הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ־דָּת עַל הַרְרֵי צִיּוֹן.

זֶהוּ הַגּוֹרָל: מַסֵּכָה בַּמַּסֵּכוֹת,

הוֹד מַלְכוּת הַשֶּׁקֶר יוֹצֵא בִּמְחוֹל מַחֲנָיִם;

לָנוּ אֵין כָּעֵת, לָנוּ אֵין הַיּוֹם,

כָּל בֹּקֶר פֹּה: מָחָר, וְכָל־שְׁקִיעָה: שִׁלְשֹׁם,

וְהַכֹּל בְּטָהֳרָה, הַכֹּל לְשֵׁם־שָׁמָיִם,

כִּי חַג בֵּית־יִשְׂרָאֵל הוּא, לֹא זִרְמָתָם, לֹא אֵיד;

אֶצְלָם הַשֵּׁד הוּא שֵׁד, אֶצְלֵנוּ הוּא שַׁדָּי,

אֶצְלָם: יְדֵי־דָמִים, אֶצְלֵנוּ: כַּבֹּר יָדָי,

אֶצְלָם שִׁכּוֹר: חֲזִיר,

שׁוֹכֵב לְרַאֲוָה עַל סַף בֵּית הַמַּרְזֵחַ,

אֶצְלֵנוּ הוּא: נָזִיר,

מְגַהֵק בְּלַמְנַצֵּחַ וְשֻׁלְחָנוֹ: מִזְבֵּחַ,

וּבְרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ בַּקֹּדֶשׁ יְגַסֶּה.

אֶצְלָם בִּילֵל־זְאֵב מְיַלֵּל הַזְּאֵב,

אֶצְלֵנוּ כָּל טוֹרֵף דּוֹרֵס בְּטַלְפֵי־שֶׂה,

אֶצְלֵנוּ הַשּׁוּעָל נֶאֱנָח בִּכְאֵב,

וְכָל חֲרִיקַת שֶׁן־חַיָּה – נְבוּאָה עִבְרִית,

פֹּה בְּשֵׁשׁ כְּנָפַיִם יִתְמַסֵּךְ כָּל־שֵׁד,

פֹּה הַזֵּד לֹא זֵד,

פֹּה הוּא אָח־לַשֶּׁבֶר, פֹּה הוּא: בֶּן בְּרִית.

הַלְלוּיָה, הַאי, הֵידָד,

עַל כָּל פַּרְצוּף: אֲפֵר, עַל כָּל גֻּלְגֹּלֶת: זֵר,

הוֹד מַלְכוּת הַשֶּׁקֶר זָהָב פֹּה מְפַזֵּר,

הֵידָד לְכָל מָחָר, הֵידָד לְכָל שִׁלְשֹׁם,

וְרַק לֹא לְהַיּוֹם,

הַיּוֹם הוּא שֶׁלָּהֶם: הַיּוֹם הוּא שֶׁל הַמְּסֹס,

שֶׁל כָּל פְּאֵר־בָּלֶה, שֶׁל עָרוֹם־קָדוֹשׁ,

שֶׁל כָּל חָמֵץ וְכָל נָדוֹֹשׁ –

הַלְלוּיָה הַמָּשׂוֹשׂ,

הַיּוֹם רְקוֹד וָדֹם,

הַיּוֹם פֹּה לֹא תִּרְאֶה, הַיּוֹם אִישׁ לֹא יִרְאֶךָּ, –

הוֹיָה, הַאי, הֵידָד,

אִם בְּנֶשֶׁף זֶה הַקֶּטֶב לֹא יַכֶּךָּ.