לוגו
שְׁלשָׁה שִׁירֵי־מֶרִי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

א. הַכֹּל יַחֲלוֹף    🔗

כֵּן, הַכֹּל יַחֲלוֹף –

וְרֹאשֵׁנוּ הַקּוֹדֵחַ בְּהַזְיוֹת הַתְּמוֹל

יֶהֱזֶה אֶל אֵין־סוֹף.


אֵין אֲנִי מַאֲמִין

זוּלָתִי בְּאוֹר הַצַּעַר. וּמַאֲמִין אֲנִי

כִּי יָבוֹאוּ יְמֵי־הַדִּין.


יָבוֹאוּ יְמֵי פְקֻדָּה,

וּבְתוֹךְ מַזְרוֹת עַמִּים יוֹפִיעַ גַּם הָעָם

מְאֹרַר הַתְּעוּדָה.


יִזְהַר בְּבוּשַׁת־תָּם,

וְהַמֶּצַח הַפָּצוּעַ יֶאְדַּם בְּעֹז:

אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם.


וְלַקִּינָה הַחֲרִישִׁית

בִּבְתוּלֶיהָ תְּיֻחַם אָז שְׁכִינַת־סִינַי

בְּאֵרוּשֵׂי־בְּרֵאשִׁית.


ב. יוֹדֵעַ אֲנִי    🔗

יוֹדֵעַ אֲנִי: עַם קְדוֹשִׁים

יוֹדֵעַ אֲנִי: כֻּלָּנוּ מְתוֹם,

וְאֵי יְלוּד־גּוֹרָל אֲשֶׁר כָּמוֹנוּ

יֶחֱרַד לִרְאוֹת אֶת בָּבוּאָתוֹ בַתְּהוֹם?


יוֹדֵעַ אֲנִי: לֹא אַשְׁמַתְכֶם,

יוֹדֵעַ אֲנִי: הָאוֹר הַמַּדְהִים,

וְאֶת רֹק הַדּוֹרוֹת תִּמְחֲקוּ יַחַד

עִם עוֹר־פְּנֵיכֶם וְצֶלֶם־אֱלֹהִים.


יוֹדֵעַ אֲנִי, יוֹדֵעַ עַד־מְאֹד:

הַשְּׁאָט וְהָרֶשַׁע, הַסְּחִי וְהַקֹּר –

אַךְ לוּ גַם אַתֶּם יְדַעְתֶּם כָּמוֹנִי,

הוֹי, לוּ יְדַעְתֶּם, וְצָצָה קֶרֶן־אוֹר.


 

ג. עַמִּי־שֶׁלִּי    🔗

וְעַמִּי־שֶׁלִּי בְּדַרְכּוֹ־שֶׁלּוֹ הוֹלֵךְ,

עַמִּי־שֶׁלִּי זֶה, עַם סְגֻלָּה הִנֵּהוּ:

בַּאֲשֶׁר יִתְלַבֵּט, שָׁם גּוֹרָלוֹ יִשָּׂאֵהוּ,

וְשָׁם, בְּתוֹךְ דָּמוֹ יוֹשֵׁב לוֹ וּמוֹלֵךְ

הָאָסוֹן.


זוֹחֵל עַמִּי־שֶׁלִי, נִשָּׂא לוֹ לְאִטּוֹ

עַל רִתְמַת־הַסַּרְטָן, הָרוֹחֶשֶׁת הַצִדָּה,

וְהַבֵּט לֹא יַבִּיט לְרֶגַע הֶעָתִידָה,

וְסַנְוֵרִים יַכּוּהוּ כָּל־עֵת הַבִּיטוֹ

מִסָּבִיב.


וּבְדֶרֶךְ נְדוּדָיו, כָּל מְאֵרוֹת־תֵּבֵל

יִקְלוֹט אֶל יַלְקוּטוֹ הַמָּךְ וְהַנָּפוּחַ;

עַמִּי לֹא יֵדַע כָּל מוֹעֵד וְכָל לוּחַ,

מִחוּץ לַזְּמַן יִדְאֶה וּמֵעֵבֶר כָּל יוֹבֵל,

לְבָדָד.


לְבָדָד וָגֵא בַּעֲנַן־תְּמוֹל יִשְׁלַו:

לוֹ גָאוֹן וָנֶצַח וְכָל חָכְמָה וָשֶׁפַע,

וְהַכֹּל סְבִיבוֹ: טָמֵא וְשָׁוְא וָאֶפַע,

אֲשֶׁר אֵינוֹ כְּדַאי לְהִתְבַּטֵּל עָלָיו

רֶגַע־זְמָן.


וְשׁוּם צָרָה וְאֵיד לֹא יְבַגְּרוּהוּ עוֹד,

כִּי יֶלֶד־עַד הִנֵּהוּ וְיָתוֹם בַּחֶלֶד,

אֲשֶׁר כֻּלָּם חָבִים לָנוּד לוֹ כַּיֶּלֶד

וּלְרַחֵם עָלָיו וּלְחַטְּאוֹ מְאֹד

וּבְכָל עֵת.


בְּכֶתֶר הַחֶמְלָה, בִּגְלוֹרִיַּת בַּעַל־מוּם

כֹּה יִמְלוֹךְ עַמִּי בְּיֻהֲרָה, בְּאשֶׁר;

וְכֹה יֶאֱרוֹב תָּמִיד לְכָל שְׁעַת הַכֹּשֶׁר

לִבְכּוֹת עַל גּוֹרָלוֹ, גּוֹרַל נִרְדָּף עָגוּם

וּמִסְכֵּן.


וְכֹה יַעֲצוֹם עֵינָיו לַאֲסוֹנוֹ־שֶׁלּוֹ,

לְכִעוּרוֹ הַמָּט אֲשֶׁר הָיָה לְיֶשַׁע,

בְּחֵיקוֹ כֹּה יַחְנוֹךְ צִפְעוֹנֵי כָּל־רֶשַׁע,

שֶׁסֶּכֶל לֹא־עַמִּים יַצְרִיחַ מִדִּגְלוֹ,

מִמִּצְחוֹ.


כִּי עַמִּי־שֶׁלִּי בְּמַחֲשַׁכּוֹ הוֹלֵךְ:

חַטַּאת כָּל עָם וָעָם בּוֹ תִּדְבַּק בְּנֶפֶשׁ;

עַמִּי: רְאִי־הַחֶלֶד, עַמִּי: מַצְרֵף כָּל רֶפֶשׁ,

וּבְתוֹךְ דָּמוֹ פְּנִימָה יוֹשֵׁב שָׁם וּמוֹלֵךְ

הָאָסוֹן.


(אַךְ עַמִּי־שֶׁלִּי לִפְנַי־וְלִפְנִים אַמִּיץ הוּא,

טָהוֹר וְלֹא יֵדַע, וּבְמוֹרָשָׁיו נָקִי –

וּבְהִגָּדֵשׁ סְאָתוֹ – אֶת עַצְמוֹ יָקִיא:

נָבִיא אֲשֶׁר יָבוֹא וְיִצְעַק: הָקִיצוּ,

שִׁכּוֹרִים! –)