כֵּן, הַכֹּל יַחֲלוֹף –

וְרֹאשֵׁנוּ הַקּוֹדֵחַ בְּהַזְיוֹת הַתְּמוֹל

יֶהֱזֶה אֶל אֵין־סוֹף.

אֵין אֲנִי מַאֲמִין

זוּלָתִי בְּאוֹר הַצַּעַר. וּמַאֲמִין אֲנִי

כִּי יָבוֹאוּ יְמֵי־הַדִּין.

יָבוֹאוּ יְמֵי פְקֻדָּה,

וּבְתוֹךְ מַזְרוֹת עַמִּים יוֹפִיעַ גַּם הָעָם

מְאֹרַר הַתְּעוּדָה.

יִזְהַר בְּבוּשַׁת־תָּם,

וְהַמֶּצַח הַפָּצוּעַ יֶאְדַּם בְּעֹז:

אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם.

וְלַקִּינָה הַחֲרִישִׁית

בִּבְתוּלֶיהָ תְּיֻחַם אָז שְׁכִינַת־סִינַי

בְּאֵרוּשֵׂי־בְּרֵאשִׁית.