אֱלֹהִים אוֹ הַגּוֹרָל, אוֹ נֵצַח־יִשְׂרָאֵל,

הֱיֵה אֲשֶׁר תִּהְיֶה, בִּשְׁמֵי־מָרוֹם, אוֹ בָּנוּ –

שׁוּב הִבְלִיחַ סְנֶךָ בְּמִדְבָּרֵנוּ הָאָפֵל,

הַאֻמְנָם לְסַמְּאֵנוּ?

הַלְפַרְפַּר־הַלַּיִל שַׁתָּ לְךָ אוֹתָנוּ?

אִם הִסְכַּנּוּ לַכֹּל, בְּשֵׁם אֵיד יְכֻנֶּה,

אִם מוֹקֵד אוֹר־עוֹלָם הָיָה זֶה הַשֵּׁבֶט:

אִם אֲרוֹן לוּחוֹת־הַדְּוָי גֵּוֵנוּ הַמְעֻנֶּה –

אַל תַּצְחֵק עָלֵינוּ

שְׂטָנְךָ מִתּוֹךְ לוֹעַ כָּל גַּעַל בֶּן־עֶבֶד.

לְשַׁוְעֵנוּ הָאִלֵּם שׁוּב עוֹנֶה הַהֵד,

לְרַגְלֵי הַר־סִינַי בַּעֲשָׁנְךָ שָׁמַעְנוּ;

אִם לָבֹשׁ תַּלְבִּישֵׁנוּ אַרְגְּמָנְךָ הַלּוֹהֵט,

אַל תָּשֵׁת עָלֵינוּ:

עַל כֵּס־בַּרְזֶל מְלֻבָּן אַל תּוֹשֵׁב אוֹתָנוּ.

אַל־נָא תְּעַטְּרֵנוּ בְּכֶתֶר מוּקְיוֹנִים,

שַׁרְבִיט־פַּח מוּפַז בְּיָדֵנוּ הָרוֹעֶדֶת:

בְּמִטַּת־סְדוֹם שֶׁל־שֵׁן אוֹתָנוּ אַל תָּנִים,

הַתִּיז אֶת אֲבָרֵינוּ,

הַמְשַׁוְּעִים לִינֹק מִתְּהֹם עֲפַר־מוֹלֶדֶת.

אַלְפֵי חֲלוֹמוֹת־אַל קִסְּמוּנוּ בְּיֵשׁ זֶה:

לֵישֵׁב עַל שֻׁלְחָנְךָ עִם כָּל בָּנֶיךָ יַחַד;

לָמָּה זֶה תִּתְגָּר בְּמֹחֵנוּ הַהוֹזֶה,

הַמְחַבֵּק שָׁמַיִם,

לָתֵת בְּיָד אַחַת, וּבַשְּׁנִיָּה לָקַחַת.

אַל תַּאֲפֵל עֵינֵינוּ מֵרְאוֹת פֹּה נְכוֹחָה,

הֵן כָּל־מוֹרָשֵׁי לִבֵּנוּ מְזֵי מוֹרָא וָחֶשֶׁד;

אַלְּפֵנוּ־נָא הַפַּעַם לִטְעֹם מִן הַבְּרָכָה

הַמּוּשָׁטָה בְּחֹפֶן,

כִּי בִּרְכָתֵנוּ הִיא: בִּרְכַּת תְּהֹם־מוֹרֶשֶׁת.

אַלְּפֵנוּ־נָא בִּינָה: יָתֵד זוֹ הַתְּקוּעָה,

בְּכָל רַחֲבֵי תֵבֵל מַסַּד הִיא פֹּה לָרֶגֶל;

מִפֹּה יִבַּע בְּלַחַשׁ מַעְיַן הַיְשׁוּעָה

וִיבֻשַּׂר הַפַּעַם:

בְּכַדּוּר־אֶרֶץ זֶה תָּקַעְנוּ אֶת הַדֶּגֶל.

אַלְּפֵנוּ־נָא שַׁלְוָה, יָדֵנוּ בַּל תִּרְעַד:

יֻדְלַק־נָא לַגּוֹלָה נֵרֵנוּ הַצָּנוּעַ. –

אַלְּפֵנוּ הַלְהִיבוֹ, אֶל־עָל, לְעוֹלְמֵי־עַד,

הָפֵחַ וְהַגִּיהַּ:

יְהִי זֶה הַבְּרֵאשִׁית, הַזֶּרַע, הַמַּבּוּעַ.

מַבּוּעַ אוֹר וָחֹם, אֲשֶׁר נִסְתַּם מֵאָז,

וַאֲשֶׁר לֹא יִפָּתַח מִבְּלִי כָּל לֵב בְּיַחַד;

פְּקַח אֶת עֵינֵי כֹּל, גַּלֵּה לָהֵם הָרָז:

לְבַב־אֱנוֹשׁ פָּתוּחַ

יֵהַר שְׁמֵי־שָׁמַיִם וְיַפְרֶה תְּהוֹם מִתָּחַת,

גַּלֵּה לָהֶם: עָם זֶה עֲדַיִן לֹא לָקַח

בְּלִי לָתֵת כִּפְלַיִם בַּעֲבוּר כַּף־נַחַת;

גַּלֵּה לָהֶם הַסּוֹד: אֵין אֱיָל לְכָךְ,

לִמְנֹעַ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ

מִתֵּת אֶת בִּרְכָתָהּ, לָנֶצַח וְנִצַּחַת! –

אֱלֹהִים, אוֹ הַגּוֹרָל, אוֹ נֶצַח־יִשְׂרָאֵל,

הַשְׁבַּח־נָא אֶת דָּמֵנוּ וּפְקַח אֶת הָעֵינַים:

עֲזוֹר לְבֶן־חֲכַלְיָה בְּמִגְדַּל־חֲנַנְאֵל –

וּסְנֵנוּ שֶׁהִבְלִיחַ,

יְהִי לְאוֹר־עוֹלָם בִּשְׁמֵי יְרוּשָׁלָיִם!