מַטְמֹעַי הַיָּפִים מַאְדִּימִים לְאִטָּם,

הַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת, הַחֲשֵׁכָה עוֹלָה.

אֱלֹהִים עֵדִי:

תָּמִיד צָעַקְתִּי לַשַּׁלְוָה הַגְּדוֹלָה.

כָּל הוֹיַי־אֲבוֹיַי הִתְפָּרְצוּ לֹא מִפִּי;

מִקֶּרֶב עַם כֶּבֶד כָּל־כִּעוּר וְכָל־טוֹב.

אֱלֹהִים עֵדַי:

אֲנִי אַף רֶגַע לֹא שָׁכַחְתִּי אֶת הַסּוֹף.

רֶגַע קָט בִּי לֹא גָז בְּלִי מָוֶת בַּיְקוּם,

כָּל רֶגַע חִכִּיתִי לוֹ בְּלֵב טוֹב וְשָׁקֵט.

אֱלֹהִים עֵדַי:

לָכֵן סָלַחְתִּי בְּלִי הֶרֶף לְכָל זֵד.

וְעַתָּה אֲנִי מַזְמִין אֶת אוֹיְבַי לְדַרְכִּי;

זְרֹעַ בִּזְרֹעַ נֵלֵךְ לְאַט־לְאָט.

אֱלֹהִים עֵדַי:

גַּם הֵם יָנוּחוּ סוֹף־כָּל־סוֹף לְרֶגַע עַד.