אִישׁ אֲשֶׁר לֹא טָעַם
טַעַם נְשִׁיקַת פִּי אֵם,
נִשְׁאַר אִלֵּם.
שָׁוְא הוּא צוֹעֵק בְּאוֹן,
שָׁוְא הוּא מְעַרְבֵּל סָבִיב, –
אֵין לוֹ מַקְשִׁיב.
אִישׁ אֲשֶׁר לֹא שָׂבַע
מֶגֶד לְשַׁד גּוּף אוֹהֵב,
נִשְׁאַר רָעֵב.
שָׁוְא יְגַמֵּא הַכֹּל,
שָׁוְא הוּא מְעַכֵּל כָּל יֵשׁ, –
חִכּוֹ יָבֵשׁ.
אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַד־אֵם
צַעַד רַגְלָיו תְּשַׁגֵּר,
נִשְׁאַר חִגֵּר.
שָׁוְא יְטַפֵּס הָרִים,
שֶׁבַע יִתְגַּלְגֵּל תָּמִיד
לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית.
וְאֵין מִי יִלְחַשׁ אַחֲרָיו
חֶרֶשׁ כְּלַפֵּי הַתְּהוֹם:
הֱיֶה שָׁלוֹם!