הַהוּא,

אָדָם־הַקּוֹף,

שְׁתֵּי עֵינָיו הִשְׁתָּאוּ

בְּאֶמְצַע רִבֹּאוֹת הַשָּׁנִים

פֹּה עַל הַחוֹף

לְגַלֵּי הַיָּם הַסּוֹאֲנִים,

וּמִמַּעַל־לוֹ הָעֲנָנִים

הַמְעוֹפְפִים וְרוֹעֲמִים

וּמַגְשִׁימִים הַיָּמָּה –

וְתֹוהֶה דִמְדְּמָה בּוֹ: לָמָּה?

אֲנִי,

הָאָדָם,

פֹּה מִתּוֹךְ חַלּוֹנִי

בְּאֶמְצַע רִבֹּאוֹת הַשָּׁנִים

רוֹאֶה אֶת הַיָּם,

אֶת גַּלָּיו הַסּוֹאֲנִים,

וּמִמַּעַל־לִי הָעֲנָנִים

הַמְעוֹפְפִים וְרוֹעֲמִים

וּמַגְשִׁימִים הַיָּמָּה –

וּמֹחִי יִכְאַב לִי: לָמָּה?

וְהוּא,

אָדָם־הַסּוֹף,

שְׁתֵּי עֵינָיו יִשְׁתָּאוּ

בְּאֶמְצַע רִבֹּאוֹת הַשָּׁנִים

פֹּה עַל הַחוֹף

לְגַלֵּי הַיָּם הַסּוֹאֲנִים,

וּמִמַּעַל־לוֹ הָעֲנָנִים

הַמְעוֹפְפִים וְרוֹעֲמִים

וּמַגְשִׁימִים הַיָּמָּה –

וְיִשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ: לָמָּה, לָמָּה?