הָעוֹלָם מְכֹעָר מְאֹד. –

וַאֲנִי מִתְכַּנֵּס בְּצֶדֶף לְבָבִי,

בִּמְקוֹם שָׁם עָמֹק, לִפְנַי וְלִפְנִים.

מַזְהִירָה לִי פְּנִינַת אֱלֹהִים

בְּאשֶׁר, בְּסוֹד.

הָעוֹלָם אֻמְלָל מְאֹד. –

וַאֲנִי מִצְטַנֵּף בְּחֵיק עֲתִיד־יָהּ,

עוֹצֵם אֶת עֵינַי עַד כְּדֵי עִוָּרוֹן

וּפוֹלֵט כָּל כְּאֵב, כָּל יֵאוּשׁ וְחָרוֹן,

וּמַאֲמִין עַד הַיְסוֹד.

הָעוֹלָם אָפֵל מְאֹד. –

וַאֲנִי מִתְגַּבֵּשׁ לְשֶׁמֶשׁ קְטַנָּה

וְקוֹרֵן וּמַזְהִיר מִדָּמִי, מִלְּבָבִי,

וּלְאַט מִתְכַּנְּסוֹת וְסוֹבְבוֹת סְבִיבִי

פְּלַנֵּטוֹת קְטַנּוֹת.