אֵשׁ תָּפְתֶּה צוֹרֶבֶת מְעַכֶּרֶת כָּל דַּעַת:

הִזָּהֵר בֶּן־אָדָם, חַזֵּק אֶת הַמִּשְׁמַעַת.

אַל תִּצְעַק, אַל תִּדְמָע, עֲצָר־נָא אֶת הַדָּם

וְדַבֵּר אֶל אֱלֹהֶיךָ כְּדַבֵּר אֶל בֶּן־אָדָם.

שִׂימָה דִמְעָתְךָ אֶל תּוֹךְ אַבִּיק רוֹתֵחַ,

תְּהִי אֵשׁ בְּלִי עָשָׁן, וְלֹא כְּאֵשׁ מִזְבֵּחַ.

אָבִיךָ יִרְמְיָהוּ,אֲבִי כָּל שָׁר־מִסְפֵּד,

יָצַק אֶת יְגוֹנוֹ בַּחֲרוּזֵי אָלֶף־בֵּית.

לֹא קָרְבַּן־בָּשָׂר, לֹא קֹמֶץ קֶמַח־סֹלֶת –

הַגֶּשׁ לוֹ שִׁיר־זָהָב בְּטֵרוּף הַמְּעַרְבֹּלֶת.

הַגֶּשׁ לוֹ לַחַשׁ־סוֹד, שִׁיר שַׂרְפֵי־יְקוּם –

אוּלַי יִפְקַח אָזְנָיו, אוּלַי יַגִּיד מְאוּם.