נַעַר בֶּן־פַּטִּישׁ וְנַעֲרַת־מַסֶּכֶת,

לְפֶתַח קָדָשִׁים חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.

עֲלֵי מִשְׁמַרְתְּכֶם נִצָּב עֲמֹדוּ.

הֲבֵל־פִּי הַמִּפְלֶצֶת מַבְחִיל הַכֹּל לְתֹהַּ;

מוֹלֶדֶת וּגְבוּרָה, שְׁתֵּי מַתְנוֹת אֱלֹהַּ,

שִׁמְרוּ עַל נַפְשְׁכֶם מְאֹד הַפַּעַם.

יָקָר הוּא הַכָּבוֹד לְבֶן עַם־שְׂפַתַּיִם

וְעַז הוּא הַקָּרְבָּן: חֲרוֹק אֶת הַשִּׁנַּיִם,

אֲבוֹי, כִּי קַל לְהִתְכַּלֵּב בִּן־לָיְלָה.

לִבְשׁוּ שִׂרְיוֹן־אָדָם נֶגֶד חַיְתוֹ־טֶרֶף,

עֲלֵי רְעוּת־רוּחָהּ הָרִיקוּ אֶת הַחֶרֶב,

אַל תָּבֹא אֶל קָדְשְׁכֶם פְּנִימָה.

נְשִׁיכַת־כֶּלֶב הִיא: תַּרְעֵלַת הַבֹּהוּ,

הִרְגוּהוּ בְּכָל בּוּז לְבַל נְהִי כָּמוֹהוּ:

אוֹיְבִים לְצֶלֶם אֱלֹהֵי כָּל־נֶפֶשׁ.

קָשֶׁה לִקְדַּשׁ בִּסְחִי; אוּלָם קָשֶׁה פִּי־שֶׁבַע

לְבַעֵר אֶת הַטֻּמְאָה וְלֹא לְהִטָּמֵא בָהּ –

זֹאת תּוֹרַת הַזֶּבַח לֵאלֹהֵנוּ.

וְעִם נִצְחוֹנֵיכֶם בְּכוּ וְשִׂישֹוּ יַחַד:

מִפְלֶצֶת הָאָדָם יָרֹד כִּי יָרְדָה שַׁחַת,

וְיָפְיְפוּת דּוֹרוֹת כִּי הִשְׁתַּקָּצָה.

לֹא זְאֵב טוֹרֵף יִטְרוֹף נָחָשׁ בָּרִיחַ,

כִּי שְׂרַף־אֵל יִשְׂרְפוֹ בַּהֲבֵל־פִּי מָשִׁיחַ,

לְפַנוֹת לוֹ אֶת דַּרְכּוֹ הַבָּיְתָה. –

אֲחֵי בְּנוֹ־עַמְרָם וְאַחְיוֹת בֶּן־יוֹכֶבֶד,

מֵהֲבֵל־פִּי הַמִּפְלֶצֶת שִׁמְרוּ־נָא עַל הַשֵּׁבֶט

בְּהֵאָבְקוֹ עִמָּהּ שְׁכֶם אֱלֵי שֶׁכֶם!