אֲשֶׁר לֹא עָנִיתִי עַל מִכְתָּבוֹ,

בִּסְלִיחָה אֶת פָּנָיו אֲשַׁחֵר;

אֶת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁאֵלָיו כָּתַבְתִּי,

וַדַּאי שְׁלַחְתִּיהָ לְאַחֵר

וְשָׁלַוְתִּי.

אֲשֶׁר פָּגַעְתִּי בּוֹ וַיֵּעָלֵב,

וַדַּאי אֲהַבְתִּיו עַד־עַצָּבֶת;

בִּמְקוֹמוֹ חִבַּקְתִּי אֶחָד עָרוּם,

הַשּׂוֹנֵא אוֹתִי שִׂנְאַת מָוֶת

עַל לֹא־כְלוּם.

אֲשֶׁר חִכְּתָה לִי וְלַשָּׁוְא חִכְּתָה,

הִיא הִיא בַּת־זוּגִי לִי בְּוַדַּאי;

בָּהּ בָּגַדְתִּי בְּאֵיזוֹ אַחֶרֶת

בְּשִׁכְרוֹן־שָׁוְא, בְּנֶפֶשׁ־בַּדָּאי

מִסְתַּחֶרֶת.

אֲשֶׁר חָיַבְתִּי לוֹ חוֹב שֶׁל־יֵאוּשׁ,

יִמְחוֹק אֶת שְׁמִי מִן הַלּוּחַ;

אֲנִי שַׁלֵּם שִׁלַּמְתִּי אֶת הַכֹּל,

בְּתַמְצִית הַדָּם וְהָרוּחַ

פִּי כַּמָּה.

כֹּה כָּפַרְתִּי בַּחֲמֵשֶׁת חוּשַׁי,

וָאַאֲמִין בְּלֹא־יֵאָמַן:

בַּעֲלִיל, בַּמָּוֶת וּבַשֶּׁקֶר,

וָאֱחִי בִּסְבַךְ מָקוֹם וּזְמָן,

לְלֹא־חֵקֶר.