איני יודע מה ראה מחברנו הנכבד לעטר ספריו עיטורי-סופרים של הקדמות והסכמות. הרי כך הוא אומר בספרו, בלשונו, בגינונו ובשינונו:

אם הספר לא יכול

בעד עצמו לדבר,

לשוא בהקדמתו

יהללהו המחבר…

וספריו של מר וולך מדברים בעדם, בעדם ובעד מחברם.

ואם

יש סופר

יהוּלל לפי ספרו,

ויש ספר

יהוּלל לפי סופרו —

הרי במר וולך נתקיימו שני הדברים כאחד, סופר לפי ספרו וספר לפי סופרו. שלושת הספרים, שכבר הוציא, קנו להם שם והקנו שם למחברם. מר וולך קרא ושנה משנה זו של משלי-עם ובקי בפרקיה ופרטיה. אף הוא יודע סוד הצמצום. משל-עם יוצא מתחת קולמוסו כנתינתו מפי העם, אילו היה העם ממַשל משליו בלשונו ובנוסחו של מר וולך. שלושת ספריו הם ספרי חזקה, “חזקת הבתים” וחזקת החרוזים.

תאמר, ספריו קטנים הם, ערוכים ולא ארוכים, נאוים ולא עבים. כבר אמר המחבר:

כבּד ספר לפי ערכו

ולא לפי ארכו.

ואומר:

הספר —

לא רוב עלים לו יתרון,

ולא עבי-הכרס סימן לכשרון.

אף הוא אומר:

ספר מוכשר —

מעט מלים וספר טוב.

ושאינו מוכשר —

ספר רע ומלים לרוב…

והכל מודים, שספריו של מר וולך הם מעטי-מלים וספרים טובים. מר וולך ידיו רב לו. אחרי שלושת האלפים משלים הוא מביא לנו אלף רביעי. ועוד ידו נטויה לאלף החמישי והששי. שכּן

יש סופרים בכשרונם מתפארים —

ואף החצי אין אתם;

ויש המלאים חכמה ודעת —

ואף החצי לא יודיעו בעטם.

ואין לנו אלא לברך את מר וולך: כשם שזכה לסיים את האלף הרביעי, כך יזכה להתחיל ולסיים את האלף החמישי והששי.

הדרן עלך,

מר וולך!

מ. ליפּסוֹן

אני מודה מקרב לבי לסופר והעורך הנכבד מ. ליפסון, על דבר ההקדמה לספרי זה, ולסופר והמבקר הנכבד דב שטוק על טרחתו לעיין בכובד-ראש בכ"י שלי, ועל האירו את עיני בהערות והארות. ברכתי נתונה לשניהם.

מ. י. וולך

 

דוגמאות והשואות    🔗

לפתגמים רבים אני מביא דוגמאות והשוָאות מש"ס בבלי וירושלמי, דרך ארץ רבה, כלה רבתי, מסכת סופרים, מכלתא, אבות דר' נתן, מדרש רבה, תנחומא, תנחומא הישן, מדרש שמואל, מדרש שוחר טוב, מדרש משלי, מדרש תהלים, מדרש קהלת זוטא, מדרש מעשה תורה, מדרש תורה, ילקוט תורה, ילקוט קהלת, זהר, תקוני הר, תנא דבי אליהו רבה, תחכמוני, אברהם אבן עזרא, מבחר פנינים ר' מנחם המאירי, ספר יצירה, ספר חכמה ומוסר, מנחה חדשה, בן המלך והנזיר, אגדת בראשית.

 

מוקדש    🔗

למגן ולאה ברושי

מאת סבם, המחבר

אֲפוֹרִיזְם אֵינוֹ פָּסוּק בְּתוֹרָה

אֶלָא תּוֹרָה בְּפָסוּק…

 

הָעוֹלָם    🔗

1. בֵּית-תַּחְכְּמוֹנִי הָעוֹלָם

לִבְנֵי-הָאָדָם:

בּוֹ לוֹמְדִים מִדּוֹר-דּוֹרִים,

וְהַזְּמָן וְהַמִּקְרִים הֵם הַמּוֹרִים…

2. כְּמַעְיַן מַיִם מְלוּחִים הָעוֹלָם,

וּכְצָמֵא בַּמִּדְבָּר הָאָדָם:

יִרְבֶּה לִשְׁתּוֹת וְלֹא יֶחְדָּל,

וְצִמְאוֹנוֹ יִגְדָּל…

3. הָעוֹלָם מָלֵא יָגוֹן וְאָסוֹן —

אַשְׁרֵי יִמְצָא מְעַט שָׂשׂוֹן…

4. הָעוֹלָם —

רֻבּוֹ קִמְשׁוֹנִים,

קְצָתוֹ שׁוֹשַׁנִּים…

5. “דּוֹמֶה כַּחֲתֻנָּה הָעוֹלָם” ¹,

אַךְ אֵינוֹ דוֹמֶה:

הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לְכֻלָּם…

6. “הָעוֹלָם — אֱוִיל”,

עַל כֵּן כָּל הַיָּמִים

אֵין בּוֹ מָקוֹם לַחֲכָמִים…

7. “הָעוֹלָם דּוֹמֶה לְמָלוֹן” —

וְעָלֵינוּ הַחוֹב:

לְהִתְנַהֵג בּוֹ בְּנִמּוּס,

וּלְהַנִּיחַ שֵׁם טוֹב…

8. הָעוֹלָם כִּשְׂדֵה-מַעֲרָכָה:

שָׂרֵי-הַצָּבָא הַמְנַצְּחִים

בְּאוֹתוֹת-הַכָּבוֹד זוֹכִים;

וּמִבֵּין הַחַיָּלִים הַלּוֹחֲמִים

יֵשׁ יוֹצְאִים בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים,

וְיֵשׁ פְּצוּעִים וּבַעֲלֵי-מוּמִים —

הַכֹּל לְפִי גְזֵרַת אֵל מַעָל,

לְפִי הַמַּזָּל וְהַגּוֹרָל…

9. “הָעוֹלָם דּוֹמֶה לְמָלוֹן”,

וְהָאֲנָשִׁים אוֹרְחִים הִנָּם:

עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל מַה שֶׁנִּתַּן,

כִּי הַכֹּל מַתְּנַת-חִנָּם…

10. שֶׁקֶר הָעוֹלָם:

בְּשֶׁל כָּבוֹד מְדֻמֶּה,

הָאָדָם גַּם רַמַּאי גַּם מְרֻמֶּה…

11. אֶת הָעוֹלָם אָנוּ מְקַלְקְלִים —

וְאַחַר-כָּךְ אָנוּ קוֹבְלִים

כִּי הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל

מָשְׁחָת וּמְקֻלְקָל…

12. “הָעוֹלָם כַּחֲלוֹם גָּז חִישׁ”,

אַךְ לֹא כָּל חֲלוֹם

שָׁוֶה לְכָל אִישׁ:

יֵשׁ רוֹאֶה חֶלְמָא טָבָא —

וְהוּא מִתְעַנֵּג בְּלִי דָּי,

וְיֵשׁ רוֹאֶה עֵסֶק בִּישׁ —

וְלִבּוֹ דַוָּי…

13. הָעוֹלָם מִכְלַל יֹפִי,

רַק מַעַלְלֵי הָאָדָם

יִתְּנוּ בּוֹ דֹפִי…

14. הָעוֹלָם מָן לִבְנֵי-אָדָם,

אִישׁ-אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ יְלַקֵּטוּ;

וּלְבֵית-הָעוֹלָם כִּי שָׁבִים —

הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט שָׁוִים…

15. תֵּבֵל זוֹ הִיא נָאָה —

כָּל אֶחָד עַל שְׂכָרוֹ בָּא…

16. “הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל”² —

וּבָעוֹלָם הַכֹּל נָחוּץ חוּץ מֵחֵבֶל³…

החיים דורשים את תפקידם.

“אהבת עולם נתן בלבם” — אלולא יצר הרע לא בנה האדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בנים. (ק"ר ג')

לולא המשתגעים נשאר העולם חרב.

(הרמב"ם בהקדמתו למשניות)

17. הָעוֹלָם גָּדוֹל

וְרַב מָקוֹם בּוֹ לַכֹּל יֵשׁ;

אַךְ הוּא קָטָן —

תֵּת מִשְׁאֶלֶת כָּל דּוֹרֵשׁ…

18. הָעוֹלָם כְּגַלְגַּל בְּזוּג דָּלְיַיִם:

הָעֶלְיוֹן יוֹרֵד רֵיקָם,

וְהַתַּחְתּוֹן יִמָּלֵא מָיִם…

 

הַחֲרִיצוּת    🔗

19. הֶחָרוּץ יַעֲבֹד לְפִי אוֹנוֹ,

וְהָעַצְלָן — לְפִי רְצוֹנוֹ…

20. הָעֲבוֹדָה בְּצֵאת הַצְּפִירָה —

לֹא יְסֻלָּא זָהָב מְחִירָהּ…

21. הַשְׁכֵּם לַעֲבֹד בַּבֹּקֶר,

כִּי הַזְּמָן בְּיֹקֶר…

22. הָעֲבוֹדָה —

בַּיּוֹם תִּתֵּן תֵּאָבוֹן,

וּבַלַּיְלָה תַּמְתִּיק לִישׁוֹן…

מתוקה שנת העובד (קהלת ה', י"א).

23. אִם יַעֲבֹד גֶּבֶר —

לֹא יֵדַע שֶׁבֶר…

24. הָרָצוֹן כֹּל-יָכֹל:

אֶת הָאָדָם יַעֲשֶׂה

קָטָן אוֹ גָדוֹל…

25. כָּל שְׁקִידָה —

שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ…

26. אֵין מְנוּחָה

בְּלֹא טִרְחָה…

27. לְהִתְפַּלֵּא מִמַּעֲשֶׂה —

בְּרֶגַע אֶחָד;

לְהַפְלִיא לַעֲשׂוֹת —

גַּם שָׁנִים מְעָט…

28. אִם עוֹבֵד הָאָדָם —

גַּם עַל אֶבֶן יֵרָדֵם;

וְעַצְלָן —

גַּם עַל מַרְבַדִּים

יִשְׂבַּע נְדוּדִים…

29. יַחַשׂ תָּלוּי בְּמִשְׁפָּחָה,

וּפַרְנָסָה — בִּמְלָאכָה…

30. עֲבוֹדַת הֶחָרוּץ קַלָּה מְאֹד:

עָלָיו רַק לַעֲבֹד;

עֲבוֹדַת הֶעָצֵל מְאֹד כְּבֵדָה:

קֹדֶם לְגָרֵשׁ הָעַצְלוּת

וְאַחַר-כָּךְ לָעֲבוֹדָה…

31. אֻמָּנוּת בִּידֵי אִישׁ —

תַּצִּילֵהוּ מִמַּחְסוֹר וָרִישׁ…

32. אָמָּן בֶּחָלֶד —

לֹא יִוָּלֶד…

33. יֵשׁ גַּם מְלָאכָה כְּקִפּוֹד —

בְּעָלֶיהָ יִדָּקֵר בָּהּ מְאֹד…

34. לְאָדָם מַעֲשָׂיו,

יְשׁוּעָתוֹ מֵאלֹהָיו…

35. אֻמָּנִיוּת —

מַבְטִיחָה מֵעֲנִיוּת…

תנא רבי ישמעאל: “ובחרת בחיים” זו אמנות. (ירושלמי פ"א, ה')

ילמד אדם אומנות והקב"ה מפרנסו (ק“ר פ”ו)

שב שני הוה כפנא ואבבא דאומנא לא חלף. (סנהדרין כ"ט)

36. אִם עֹנֶג לְךָ לֹא הֵבִיאָה יְצִירָה —

לְעַנֵּג אֲחֵרִים יָדָהּ קְצָרָה…

37. שׁוֹבָב סְיָח —

סוּס מֻצְלָח…

38. מֵרָצוֹן כַּבִּיר —

כֹּחַ אַדִּיר…

39. הַמְּלָאכָה —

מְבִיאָה בְּרָכָה;

הַבַּטָּלָה —

אוֹ רְעָבוֹן,

אוֹ רְקָבוֹן…

40. “ה' מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂי-בְּרֵאשִׁית”,

וּמֵאַחַר שֶׁהָאָדָם נִבְרָא בְּצַלְמוֹ —

לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ חַיָּב בְּעוֹלָמוֹ…

41. בְּשֶׁל מַחֲלָה

נֶהֱנִים מֵהַבְּרִיאוּת לָרֹב;

בְּשֶׁל רָע — מִן הַטּוֹב;

בְּשֶׁל רָעָב — מֵהַשּׂבָע,

בְּשֶׁל יְגִיעָה — מִמְּנוּחָה טוֹבָה…

42. לֶאֱכֹל אַךְ מֵהַמְזֻמָּן;

בְּאֵין שָׂכָר וּרְוָחִים —

לֹא יַסְפִּיקוּ הָרֵי-זָהָב

וְכָל אוֹצְרוֹת-מְלָכִים…

43. אִישׁ נִמְהָר וְנִלְהָב —

עוֹבֵד פִּי-שְׁלשָׁה

וְשׁוֹבֵר פִּי-שִׁשָּׁה…

 

הָעַצְלוּת    🔗

44. עַצְלָן!

אַתָּה שׁוֹמֵר שַׁבָּת,

לְזֵכֶר בּוֹ אֵל שָׁבַת;

רְאֵה, שֶׁבְּשֵׁשֶׁת יְמֵי-הַמַּעֲשֶׂה —

לְזֵכֶר כָּמוֹהוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה…

45. עַצְלָן דּוֹמֶה לְכַפְתּוֹר-חַשְׁמַל;

לֹא תִּלְחַץ בּוֹ לֹא יִפְעַל…

46. מָחָר יַעֲבֹד הֶעָצֵל בְּאוֹן,

הַיּוֹם — שַׁבָּתוֹן…

47. שׁוֹר, חוֹרֵשׁ טוֹב שִׁבְעָתַיִם —

מֵאָדָם חוֹבֵק יָדַיִם…

48. בְּלִי יְגִיעָה —

לֹא תַּעֲשֶׂה תּוּשִׁיָּה…

49. הָעַצְלָן עַל נֵס נִסְמָךְ,

סוֹפוֹ בַּעֲצַלְתַּיִם יִמָּךְ…

50. אִם בֶּעָמָל יָדְךָ לְךָ תּוֹשִׁיעַ —

עֶזְרָה יוֹשִׁיט לְךָ רָקִיעַ…

51. לֹא טוֹב הַמַּעֲשֶׂה —

שֶׁאַחֵר יַעֲשֶׂה…

52. עַצְלוּת —

אֵם הָעֲנִיוּת,

וּבַת הָעֲשִׁירוּת…

53. עֲבוֹדָה וּמְלָאכָה —

סוֹכֶנֶת וּמִשְׁעֶנֶת,

וּבְעָלֶיהָ תְּכַבֵּד;

עַצְלוּת — צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת,

וּבְעָלֶיהָ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד…

54. פְּרִי עַצְלוּת — כִּשָּׁלוֹן;

עֵקֶב גַּאֲוָה — קָלוֹן…

55. הָעַצְלָן —

מִיָּמָיו לֹא הָיָה

עַל הַר אוֹ עַל עֲלִיָּה…

56. אִם הָאִשָּׁה עֲצֵלָה —

נִכָּר בְּתוֹךְ סַלָּהּ…

 

מַדָּע וְהַשְׂכֵּל    🔗

57. הַמַּדָּע —

לַמְאֻשָּׁר מִכְלָל,

מַחֲסֶה לָאֻמְלָל…

58. הַדַּעַת —

הַטּוֹבָה בַּמַּתָּנוֹת;

הָאִוֶּלֶת —

הָרַע בָּאֲסוֹנוֹת…

59. "בְּתוֹךְ נִשְׁמַת הָאָדָם

גָּנוּז אוֹצָר רָב",

אַךְ לֹא כָּל אֶחָד

מַפְתֵּחַ בְּיָדָיו…

60. לֹא הַיַּמִּים מַפְרִידִים בֵּין עַמִּים —

אֶלָּא בּוּרוּתָם כְּדַעַת חֲכָמִים…

61. יֵשׁ שֶׁיְדִיעוֹתֵיהֶם מְרֻבּוֹת —

וְהֵם נְבוּבֵי-דַעַת כָּל הַיָּמִים;

וְיֵשׁ שֶׁלֹּא לָמְדוּ כָּל מַדָּע —

וְהֵם חַיִּים כַּחֲכָמִים…

62. “יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב”⁴,

אַךְ לֹא יוֹסִיף מַכְאוֹב יוֹסִיף דַּעַת…

63. הָאָדָם שִׁפֵּר אֶת הַמַּדָּעִים,

אַךְ הַמַּדָּעִים לֹא שִׁפְּרוּ אֶת הָאָדָם…

64. גִּרְסָא דְיַנְקוּתָא — מֻצְלַחַת;

לְעוֹלָם אֵינָהּ נִשְׁכַּחַת…

65. מַה בֶּצַע בְּמִשְׁקָפַיִם

לְעִוֵּר-עֵינַיִם…

66. שִׁכְחָה — אָסוֹן לַמַּדָּע,

וּלְאָסוֹן — נֶחְמָדָה…

67. הַתְמָדָה וָחֵשֶׁק —

לַמַּדָּע כְּלֵי-נֶשֶׁק…

68. הַמַּדָּע —

עשֶׁר לֶעָנִי,

לֶעָשִׁיר עֲדִי…

69. אִישׁ לָמוּד —

אֵינוֹ גַלְמוּד…

70. כּוֹבַע יָפֶה —

מְפָאֵר אֶת הָרֹאשׁ;

רֹאשׁ יָפֶה —

מְפָאֵר כָּל גֵּו אֱנוֹשׁ…

71. סְבָרָה —

הַסְכָּמָה רוֹפֶפֶת,

שֶׁאֵינָהּ מְאַלֶּפֶת…

72. כָּל מַעֲשֵׂי הֶהָמוֹן מֵחֲכָמִים הֵם,

וְהוּא תַּכְלִית שִׂנְאָה יִשְׂנָאֵם…

73. אִישׁ-מַדָּעִים אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ

בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן לִמְצוֹא חֵן;

אֶת אֲשֶׁר יֵדַע —

הֶהָמוֹן לֹא יָבֵן…

74. הֶהָמוֹן חַיָּה רָעָה,

וְחָכָם בְּדֵעָה מְיֻשֶּׁבֶת —

יַהַפְכֶנָּה לְפָרָה חוֹלֶבֶת…

75. הָרֹאשׁ נִתַּן לְמַעַן הַדַּעַת,

וְלֹא לְמַעַן הַמִּגְבַּעַת…

76. כָּל יֶלֶד —

מִקְצָתוֹ גָאוֹן;

כָּל גָּאוֹן —

מִקְצָתוֹ יֶלֶד…

77. הַהִיסְטוֹרְיוֹן —

נָבִיא מְפֹאָר

לְשֶׁעָבָר…

78. זִמְרָה לִרְפָאִים,

דִּבְרֵי-מַדָּע לִפְתָאִים…

79. הָרַע שֶׁבַּפְּרָאִים —

פֶּרֶא בַּעַל-מַדָּעִים…

80. אֵלֶּה שֶׁרֹאשָׁם מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה

וְשׁוֹכְחִים הָאָרֶץ בָּהּ נִמְצָאִים —

אֶת שִׂכְלָם בַּשָּׁמַיִם מַנִּיחִים,

וְנִכְנָסִים לְבֵית-הַמְשֻׁגָּעִים…

81. מַיִם בִּכְבָרָה

וְרוּחַ בִּכְלוּב —

דִּבְרֵי-מַדָּע

לְאִישׁ נָבוּב…

82. אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה,

וְאָשְׁרֵי חָכְמָה מָצְאָה אָדָם…

 

הֶחָכָם וְהַכְּסִיל    🔗

83. הֶחָכָם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר,

הַכְּסִיל מְדַבֵּר מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ…

84. מְעַט דְּבָרִים –

דַּי לַמַּשְׂכִּילִים,

וְרֹב לָאֱוִילִים –

אֵינָם מוֹעִילִים…

85. לְפָנִים אָמְרוּ:

“גַּם אֱוִיל מַחְרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב”,

הַיּוֹם:

גַם חָכָם מַחְרִישׁ אֱוִיל יֵחָשֵב…

86. הֶחָכָם –

לְכָל מָקוֹם שֶׁתַּשְׁלִיכֵהוּ,

יַעֲמֹד בּוֹ עַל רַגְלֵיהוּ…

87. לֶחָכָם יֵשׁ הַרְבֵּה לַחֲשֹׁב

וְאֵין לוֹ פְּנַאי לְדַבֵּר;

לַכְּסִיל יֵשׁ הַרְבֵּה לְדַבֵּר

וְאֵין לוֹ פְּנַאי לַחֲשֹׁב…

88. “תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ד'”⁵

וַאֲנִי אוֹמֵר:

תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת אָדָם…

89. לְכָל דָּבָר יַאֲמִין כְּסִיל,

מִלְּבַד – שֶׁהוּא אֱוִיל…

90. עַל כֹּל בָּאָרֶץ וּבַשָּׁמַיִם –

מַבִּיט הַכְּסִיל בְּעֵין־עֶגְלָיִם…

91. כְּסִיל שׁוֹאִֵל לִפְעָמִים –

שֶׁאֵין מַעֲנֶה בְּפִי חֲֲכָמִים…

92. אִלּוּ חָכְמָה נִתְּנָה לִמְכִירָה –

לֹא הָיוּ הַטִּפְּשִׁים שׁוֹאֲלִים לִמְחִירָהּ.

93. הַכְּסִיל תָּמִיד יְדַמֶּה –

כִּי אֶת הֶחָכָם יְרַמֶּה…

94. אֵין יָכֹל אָדָם

הֱיוֹת חָכָם…

כך מלמד על עצמו זכות, מי שנכשל בעסקיו משום שלא ראה את הנולד.

95. הֶחָכָם –

מַכִּיר זְמַנּוֹ,

שׁוֹמֵר לְשׁוֹנוֹ,

וְעוֹסֵק בְּעִנְיָנוֹ…

96. חָכָם לֹא יַבִּיעַ אִוֶּלֶת,

בְכָל מִלָּה יָבִיא תּוֹעֶלֶת…

97. מַבְטִיחַ פִּקֵחַ –

וֶאֱוִיל שָׂמֵחַ…

98. רֵאשִׁית חָכְמָה הִיא:

אֱוִיל אַל תְּהִי…

99. גַּם מֵאֵל צִווּי יֵשׁ –

לֹא לִהְיוֹת טִפֵּשׁ…

אל תהיו כסוס כפרד אין הבין (תהלים ל"ב)

100. יֵשׁ טִפְּשׁוּת –

מֵרֹב פִּקְחוּת…

101. כְּסִיל בְּהִמָּצְאוֹ לֹא נֶהְדָּר,

וְלֹא יִפָּקֵד אִם נֶעְדָּר…

102. טוֹב מֵחָכָם לִשְׁמוֹעַ תּוֹכָחוֹת,

וְלֹא מִכְּסִיל תִּשְׁבָּחוֹת…

103. טוֹב מִסְכֵּן נְבוֹן־דָּבָר

מִכְּסִיל הוֹן צָבַר…

104. פְּתָאִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם אָצִים,

וְאַחַר־כָּךְ נוֹעָצִים…

105. נְשִׁיקוֹת פְּתָאִים –

פְּצָעִים…

106. מַה שֶּׁהַכְּסִיל יַעֲשֶׂה בְּאִוַּלְתּוֹ –

לֹא יַעֲשֶׂה רָשָׁע בְּרִשְׁעָתוֹ…

107. לַחֲמוֹר תֶּעֱרַב נְעִירָתוֹ,

כְּמוֹ לַזָּמִיר שִׁירָתוֹ…

הכַונה לעמי הארצות הנהנים מ“חכמתם”.

108. אֵין אָדָם שֶׁתִּסְפֹּק לוֹ מְנָתוֹ,

וְאֵין אֲשֶׁר לֹא תִּסְפֹּק לוֹ בִּינָתוֹ…

109. רַבִּים חַסְּדֵי הַנְּבוֹנִים

מֵחַסְדַי הַנַּדְבָנִים…

110. הַכְּסִיל רוֹאֶה בָּעֵינַיִם,

שׁוֹמֵעַ בָּאָזְנַיִם,

וּמֵבִין כַּחֲמוֹר־חֲמוֹרָתָיִם…

111. סִכְלוּת מְעַט לְכָל אִישׁ –

זֶה יְגַלֶּנָּה,

וְזֶה יַסְתִּירֶנָּה…

112. אִם כְּסִיל נוֹתֵן לִפְעָמִים

עֵצָה טוֹבָה וּמְעֻלָּה –

צָרִיךְ חָכָם לְהוֹצִיאָהּ לִפְעֻלָּה…

113. לַחֲסַר־דֵּעָה –

מְשַׂחֶקֶת הַשָּׁעָה…

114. פְּעָמִים

הַסִּכְלוּת מוֹעִילָה לַמַּשְׂכִּיל,

יוֹתֵר מִשֶׁהַחָכְמָה לַכְּסִיל…

115. הַמְבַקְֵּשׁ בִּינָה מֵחֲזָנִים –

צוֹדֶה דָגִים בֵּין אֲבָנִים…

116. הֶחָכָם חַי לְפִי הֲבָנָתוֹ,

וְהַכְּסִיל – לְפִי הַרְגָּשָׁתוֹ…

117. לִפְנֵי חָכָם הִתְפָּאֵר צָעִיר תָּמִים"⁶:

“חָכָם הִנֵּנִי, כִּי אֲנִי מְעֹרָב עִם חֲכָמִים”.

הֵשִׁיב לוֹ: אַל תְּהִי תָּמִים צָעִיר,

אֲנִי מְעֹרָב עִם עֲשִׁירִים וְאֵינִי עָשִׁיר…

118. יִתְרוֹן הֶחָכָם מִן הַכְּסִיל בֶּאֱמֶת –

כְּיִתְרוֹן הַחַי מִן הַמֵּת…

119. שֵׂכֶל מִבַַּת־כֹּהֵן…

המלה שֵׂכֶל שבפתגם זה, הוא לשון נופל על לשון; המלה “תֵחֵל” היא רמז לכתוב: ובת כהן כי תחל לזנות…

120. אִם פַּעַם מִתְאַוֵּל אָדָם –

אֵין עוֹד לִשְׁפֹּט שֶׁהוּא גוֹלָם;

אַךְ פְּעָמִים יֵשׁ –

שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אִוֶּלֶת

וּלְכָל יָמָיו נִשְׁאָר טִפֵּשׁ…

121. בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּה מֻצַּעַת –

אֵין חָכְמָה, בִּינָה וָדַעַת…

122. גַּם בַּעַל־הֲבָנָה –

עוֹשֶׂה שְׁטוּת לֹא־קְטַנָּה…

123. הַשֵׂכֶל זַחְלָן –

תָּמִיד בָּא לְאַחַר זְמָן…

124. הַזָּקָן גָּדַל,

וְהַשֵּׂכֶל חָדַל…

על כסיל

125. הַיּוֹדֵעַ לְהַסְתִּיר טִפְּשׁוּתוֹ –

עוֹלֶה עַל הַמְגַלֶּה חָכְמָתוֹ…

126. אֵין שׁוֹטִים מִתְחַכְּמִים

טֶרֶם שִׁלְּמוּ בְּדָמִים…

דמים – תרתי משמע.

127. הַכְּסִיל שַׁיָּךְ

לְהוֹרָיו בְּיַלְדוּתוֹ,

בִּצְעִירוּתוֹ – לַאֲהוּבָתוֹ,

לְבָנָיו – בְּזִקְנָתוֹ,

לְעוֹלָם לֹא בִּרְשׁוּתוֹ…

128. לֵב טוֹב וְשֵׂכֶל אָיִן –

כָּאֳנִיָּה בְּלִי קְבַרְנִיט:

הִיא תִּצְלֹל כָּעֹפֶרֶת,

בְּאֵין לָהּ עֶזְרָה יוֹשִׁיט…

129. אָדָם נָקִי מִכָּל צַעַר –

הוּא כְּסִיל וָבַעַר…

130. חָכָם יְשַׁנֶּה דַעְתּוֹ,

כְּסִיל עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ…

131. כָּל חַזָּן – שׁוֹטֶה,

אַךְ לֹא כָּל שׁוֹטֶה – חַזָּן…

132. אִם פָּרָה אִשְׁתֶּךָ –

פַּר הִנֶּךָ…

133. בְּשֵׂכֶל וּבָנוֹת אָדָם –

מִסְתַּפֵּק לְעוֹלָם…

134. בְּאֵין שֵׂכֶל לֶאֱנוֹשׁ –

לְמוֹתָר הָרֹאשׁ…

135. בְּאַחֲרִית דָּבָר –

כָּל אָדָם

יֶחְכָּם…

136. הַמִּתְוַכֵּחַ בְּחָכְמָה עִם בַּעַר –

כְּגוֹזֵר סֶלַע בְּתַעַר…

137. הַכְּסִיל בְּעִקָּר –

בִּצְחוֹקוֹ נִכָּר…

138. אַף הֶחָכָם מִכָּל אָדָם –

כְּקוֹף בִּפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם…

139. הַשֵּׂכֶל הוּא בָּרֹאשׁ,

וְהַפְּתַיוּת –

בְּכָל גַּו אֱנוֹשׁ…

140. אִם שָׂרֵי־הַמִּלְחָמָה סְכָלִים –

לַשָּׁוְא גְבוּרַת חַיָּלִים…

141. מַה בֶּצַע בְּיַחַס־אָבוֹת רָם –

אִם הַמְיֻחָס עַצְמוֹ שְׁפַל־אָדָם…

142. לַכֹּל גְּבוּל בָּעוֹלָם –

מִלְּבַד לְאִוֶּלֶת אָדָם…

143. חָכָם שׁוֹמֵעַ,

כְּסִיל מַשְׁמִיעַ…

144. הַגּוֹלָם –

בַּעַל־מוּם לְעוֹלָם…

145. כָּל שׁוֹטֶה –

לְעַצְמוֹ נוֹטֶה…

146. אֵין סְיָח לָבָן⁷,

וְאֵין טִפֵּש קָטָן⁸…

147. “הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ”⁹,

רוֹאֶה כָּל אָסוֹן וָפֶגַע,

וְלִבּוֹ עָלָיו מַר;

וְ“הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ”¹⁰ –

וְהוּא מְאֹד מְאֻשָּׁר…

148. בְּעִנְיַן מָמוֹן נֶאֱמַר:

“אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתו בְּיָדוֹ”;

אַךְ בְּעִנְיַן שֵׂכֶל וְחָכְמָה –

לְכָל אֶחָד דַּי וְהוֹתֵר עִמָּדוֹ,

וְלֹא רַק בִּשְׁבִילוֹ –

אֶלָּא גַם בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ…

149. לא רָאִינוּ אָדָם שְׁחוֹחַ –

מֵרֹב שֵׂכֶל בַּמֹחַ…

150. “שׁוֹטֶה בִּכְתָב”.

אגדת עם: בשעת יצירת העולם הכריזו המלאכים, שמי שרוצה להיות שוטה יתנו לו אשה יפה, ולא נמצא אף מי שיתרצה לתנאי זה, רק פעם אחת בא אחד ואמר, שהוא מרוצה להיות רק שוטה בתנאי שיתנו לו ב“כתב” שחור על גבי לבן, שהוא שוטה גמור, כדי שתאבה אשה יפה ללכת אחריו. וע"כ מי שהוא שוטה גדול אומרים עליו, שהוא “שוטה בכתב”…

 

סוֹפְרִים, סְפָרִים וְקוֹרְאִים    🔗

151. יֵשׁ סוֹפְרִים בְּכִשְׁרוֹנָם מִתְפָּאֲרִים –

וְאַף הַחֵצִי אֵין אִתָּם;

וְיֵשׁ, הַמְּלֵאִים חָכְמָה וָדַעַת –

וְאַף הַחֵצִי לֹא יוֹדִיעוּ בְּעֵטָם…

152. הַחִלּוֹתִי לְהָבִין וּלְהַרְגִּישׁ –

כִּי סְפָרִים יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹתְךָ מְלֻמָּד,

אַךְ לֹא אִישׁ…

153. בְּתוּלוֹת וּבַחוּרִים –

יְהֻלְלוּ בִּימֵי־נְעוּרִים;

וּמְחַבְּרֵי סְפָרִים –

אַחֲרֵי שֶׁנִּפְטָרִים…

154. אֵין אֲכִילָה גַסָּה מַחֲלִימָה,

וְאֵין קְרִיאָה מְרֻבָּה מַחְכִּימָה…

155. לְסִפְרֵי סְכָלִים

רַבִּים הַקּוֹנִים;

וּמְעַטִּים הַקּוֹרְאִים

סִפְרֵי נְבוֹנִים…

156. רָאִיתָ סוֹפֵר הַמֵּפִיץ הַרְבֵּה מַאֲמָרִים –

בְּדֹק בּוֹ אִם אֵינֶנּוּ

חֲמוֹר נוֹשֵׂא סְפָרִים;

וַחֲסַר־לֵב וְנֶפֶשׁ רָעָה,

שֶׁנִּגְעֵי עַצְמוֹ מֵעוֹלָם לֹא רָאָה…

157. כַּבֵּד סֵפֶר לְפִי עֶרְכּוֹ –

וְלֹא לְפִי אָרְכּוֹ…

158. סֵפֶר שֶׁאֵין לוֹ מְבַקֵּר רוֹאֵה־נְגָעִים –

סִמָּן שֶׁדְּבָרָיו אֵינָם נִקְרָאִים…

159. פְּעָמִים הַיְצִירָה

טוֹבָה מִיּוֹצְרָהּ

 

הַמְבַקֵּר    🔗

160. תַּרְנְגוֹל מְחַפֵּשׂ גַּרְעִינִים בָּאַשְׁפָּה,

וּמְבַקֵּר רַע – אַשְׁפָּה בְּגַרְעִינִים…

161. זְבוּב בְּצָרַעַת יְנַקֵּר,

וּמְבַקֵּר רַע מוּמִים יְבַקֵּר…

162. מְבַקֵּר הַמְחַפֵּשׂ מוּמִים –

אוֹ יִמְצָאֵם,

אוֹ יִבְרָאֵם…

163. מְבַקֵּר הַמְחַפֵּשׂ מוּמִים –

מֵטִיל מוּם בְּבִקֹּרֶת…

164. בְּיָמֵינוּ רַבּוּ הַמְבַקְּרִים וְהַדַּיָּנִים,

וּמָעֲטוּ הַקּוֹרְאִים הַנֶאֱמָנִים…

165. מְבַקְּרֵי אֱמֶת כַּדְּבוֹרִים,

וְכַפְּרָחִים הַסְּפָרִים:

מִכָּל פֶּרַח יִרְדּוּ דְבַשׁ –

לְהַקְרִיבוֹ לַמְחַבֵּר הָרָשׁ…

166. מִשֶּׁנּוֹלְדָה הַבִּקֹּרֶת –

חָלָה הַשֶּׁקֶר חָלְיוֹ

אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ…

167. לַפִּיד הַבִּקֹּרֶת –

נוֹעַד לְהָאֵר

וְלֹא לְבַעֵר…

168. נָקֵל לְבַקֵּר וְלָתֵת מִגְרַעַת,

מֵעֲשׂוֹת סְפָרִים בְּהַשְׂכֵּל וָדַעַת…

169. רְצוֹנְךָ לְבַקֵּר אָדָם גָּדוֹל –

עָלֶיךָ לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ בַּכֹּל…

 

הָעֹשֶׁר    🔗

170. עֹשֶׁר עוֹשֶׂה עָדִין לְפֶרֶא;

עֹנִי – פֶּרֶא לְעָדִין…

171. יוֹתֵר עַשְׁרָן –

יוֹתֵר קַמְצָן…

172. “פָּרִיץ” אֶבְיוֹן –

עָשִׁיר מִיהוּדִי בַּעַל־הוֹן…

173. אוֹהֲבֵי עָשִׁיר –

אוֹהֲבִים כַּסְפּוֹ;

אוֹהֲבֵי חָכָם –

אוֹהֲבִים אוֹתוֹ…

174. אֵין אֲנִיוּת¹¹

אֶלָּא בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת…

175. יִשְׁמְרֵנִי אֵל מֵעַם־הָאָרֶץ,

שֶׁנַּעֲשָׂה פִּתְאֹם גְּבִיר וּפָרִיץ…

176. בְּעָשִׁיר –

קַמְצָנוּת וְכִילוּת,

אַכְזָרִיוּת וְעַזּוּת…

177. אֵין עֲנִיווּת

בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת…

178. אֲפִלּוּ אָדָם יְבֹרַךְ

בְּעֹשֶׁר כְּקֹרַח –

לֹא יֹאמַר דַּי,

כָּל הַיָמִים שֶׁהוּא חַי…

179. כְּשֶׁאֵל נוֹתֵן –

נוֹתֵן בְּכַף

וּבְסַף…

180. הַהִסְתַּפְּקוּת –

רְכוּשׁ גָּדוֹל לָאָדָם,

שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בָּעוֹלָם…

181. מְעַטִּים אוֹיְבֵי אֶבְיוֹן,

וּמְעַטִּים מֵהֶם אוֹהֲבֵי בַּעַל־הוֹן…

182. אִלּוּ בּוֹשׁוּ הָעֲשִׁירִים בַּעֲשִׁירוּתָם

כְּמוֹ הָעֲנִיִּים בְּדַלּוּתָם –

לֹא הָיָה עָוֶל בִּמְצִיאוּת,

וְלֹא רָבְתָה כֹּה הָעֲנִיוּת…

183. זָהָב אָדֹם

כְּפָרָה אֲדֻמָּה:

לְטַמֵּא טָהוֹר,

וּלְטַהֵר טֻמְאָה…

184. בִּמְקוֹם הַמֵּאָה –

שָׁם הַדֵּעָה…

דּעָה בינה והשכל, כלומר – העשיר חכם…

185. אַל תַּאֲמִינוּ שֶׁהֶעָשִׁיר מְבַלֶּה בַּטּוֹב יָמָיו,

וְתָמִיד יִזְרַח לוֹ חֶרֶס:

הַנָּחָשׁ הָאָרוּר דַּוְקָא

בְּגַן־עֵדֶן פּוֹלֵט הָאֶרֶס…

186. רָאִיתִי עֲשִׁירִים כַּבִּירִים

לְבוּשִׁים הָדָר כָּל יְמֵיהֶם,

וּבְמוֹתָם – מִכֶּסֶף נְדִיבִים

יַלְבִּישׁוּ תַּכְרִיכֵיהֶם…

187. “עֲשִׁירוּת”, “עֲנִיּוּת” –

שֵׁמוֹת הֵם לְמַחְסוֹר וּלְעֹדֶף.

לָכֵן:

מִי שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק –

אִינֶנּוּ בַּעַל־הוֹן,

וּמִי שֶׁמִּסְתַּפֵּק –

אֵינֶנּוּ אֶבְיוֹן…

188. הַנִּבְהָל לְהוֹן –

אֵינוֹ אוֹמֵר דַּי,

וְלֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ –

אֵין לוֹ פְּנָאי…

189. הֶעָשִׁיר –

רַבִּים אוֹהֲבָיו,

אֲבָל יוֹתֵר מֵהֶם –

שׂוֹנְאָיו…

190. מַה שֶּׁהַ“פָּרִיץ” יוֹתֵר עַשְׁרָן –

הוּא יוֹתֵר עַנְוְתָן…

191. אַל תַּאֲמִין בְּעָשְׁרֶךָ

עַד יוֹם מוֹתֶךָ…

192. הַשַּׁמָּאִים –

עֲשִׁירִים נִפְלָאִים…

נוהגים הבריות להגזים כשהם באים לאמוד את עשירותם של זולתם.

193. "אֵין אֲרִי נוֹהֵם מִתּוֹךְ

קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן,

אֶלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר"¹²;

לָכֵן, הֶעָנִי אֵינוֹ נוֹהֵם

עַל שׁוּם אָדָם,

וְהֶעָשִׁיר –

עַל כָּל הָעוֹלָם…

 

הָאֹשֶׁר    🔗

194. כְּדֵי לִהְיוֹת מְאֻשָׁר –

אֵין צֹרֶךְ בְּשֵׂכֶל וְדֵעָה;

רַק לֵב רֵיק וּמֹחַַ רֵיק,

כִּיס מָלֵא וְקֵבָה מְלֵאָה…

195. נָקֵל לִמְצֹא הוֹן וָעֹשֶׁר –

מִמְּצֹא שִׂמְחָה וָאֹשֶׁר…

196. הָעַלִּיזוּת –

הוּא הַכֶּסֶף הַמְזֻמָּן שֶׁל הָאֹשֶׁר הַטּוֹב;

הַשְׁאָר – רַק שְׁטַר־חוֹב…

197. חֶבֶל הַתְּלִיָּה –

לְאַחֵר תּוּשִׁיָּה…

ההמון מאמין, שהחבל שבו תלו את הנאשם סגולה להצלחה.

198. הָאֹשֶׁר – הֲנָאוֹת

בְּלִי מוּסַר־כְּלָיוֹת…

199. הַמְאֻשָּׁרִים –

אִישׁ מֵרֵעֵהוּ נִפְרָדוּ;

הָאֻמְלָלִים –

יַחַד יִתְרוֹעֲעוּ, יִתְאַחָדוּ…

200. לֹא הַחוֹשֵׁב עַצְמוֹ לְחָכָם – מְאֻשָּׁר,

רַק הַחוֹשֵׁב עַצְמוֹ מְאֻשָּׁר – חָכָם…

201. בִּימֵי שָׁלוֹם –

בְּנֵי־אָדָם עֲלוּבִים,

בִּימֵי מִלְחָמָה –

נִרְגָּזִים וַעֲצוּבִים,

וּמָתַי הֵם מְאֻשָּׁרִים? –

אַחֲרֵי שֶׁהֵם נִפְטָרִים…

 

רִישׁ וָחֶסֶר    🔗

202. עֲשִׁירוּת – מַגְדֶּלֶת,

עֲנִיּוּת – מְנַוֶּלֶת…

203. עֲנִיּוּת מְדַבֶּקֶת:

נִהְיֵיתָ עָנִי וָדַךְ:

כָּל יְדִיד מִפָּנֶיךָ יִבְרַח…

204. “הָעֲנִיּוּת אֵינָהּ בּוּשָׁה”;

אִלּוּ בּוּשָׁה הָיְתָה – הָאֲנָשִׁים

בָּהּ לֹא הָיוּ מִתְבַּיְּשִׁים…

205. אָדָם שֶׁנִּתְרוֹקְנוּ כִּיסָיו –

נִשְׁתַּנָּה זִיו פָּנָיו…

206. דּוֹר לְדוֹר מַנְחִיל –

הַרְבֵּה צַעַר וּמְעַט גִּיל…

207. אֶחָד יְקַו לַשֶּׁמֶשׁ,

וְאַחֵר – לָאֶמֶשׁ¹³…

208. לֹא הָיָה הָאָדָם אֻמְלָל,

אִלּוּ לֹא חָשַׁב כְּלָל –

כִּי מִזֶּה לוֹ אֵל הוֹשִׁיעַ

לֹו עוֹד יוֹתֵר מַגִּיעַ…

209. מֵאֶחָד יָקֵל אֵל סֻבְֳּלוֹ,

וּלְמִשְׁנֵהוּ יִתֵּן כֹּחַ שֵׂאת עֻלּוֹ…

210. רַבִּים הַמִּתְאוֹנְנִים עַל מַר גּוֹרָלָם –

וְהֵם לְעַצְמָם הֵרֵעוּ בְּפָעֳלָם…

211. לָקַחַת בְּהַקָּפָה רַע מְאֹד,

וְיוֹתֵר רַע וָמַר –

אִם אֵין מַאֲמִינִים עוֹד…

212. הָעֲנִיוּת לְאָדָם בָּאָה –

בַּעֲלוֹת עַל הַהַכְנָסָה הַהוֹצָאָה…

213. “טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו”¹⁴,

לְעֵת זִקְנָה יִשָּׂא הָעֹל

בְּדוּמִיָּה וְיִסְבֹּל…

214. אִישׁ דַּל –

אַל יִתְאַו כְּלָל…

215. אֵין עִנּוּיִים וּמַכְאוֹבִים –

כְּמוֹ לִזְכֹּר בְּיָמִים רָעִים

אֶת הַיָמִים הַטּוֹבִים…

216. אֲנָחָה חֲרִישִׁית לִפְעָמִים תַּבִּיעַ –

מַה שֶׁנְּאוּם אָרֹךְ לֹא יַשְׁמִיעַ…

217. הַשֵּׁנָה לֹא טוֹבָה –

אִם הַקֵּבָה רְעֵבָה…

218. קַל לְעָשִׁיר הַסְתֵּר עֲשִׁירוּתוֹ

מֵאֲשֶׁר לַדַּל דַּלּוּתוֹ…

219. מַה שֶּׁמִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵי הֶעָשִׁיר בִּמְעוֹנוֹ –

אֵין לֶעָנִי בְּכָל הוֹנוֹ…

220. אַל תֹּאמַר: הִנְנִי אֻמְלָל;

כָּל זְמַן שֶׁלְּשׁוֹנְךָ מְדַבֶּרֶת כָּךְ –

אֵינְךָ אֻמְלָל כְּלָל…

221. הָעֲנִיּוּת

הִיא הַמַּעֲמָסָה הַיְחִידָה,

שֶׁיּוֹתֵר כְּבֵדָה הִנֶּהָ –

אִם רַבִּים נוֹשְׂאֶיהָ…

222. הַשָּׁעוֹת נִסְחָבוֹת

וְהַשָּׁנִים עָפוֹת…

223. מִיגִיעַ כַּפַּיִם –

אַךְ מַיִם…

224. לֹא כָּל עֹל

נִתָּן לִסְבֹּל…

225. אֵין עֹשֶׁר לְנֶצַח־נְצָחִים:

בְּתַרְמִיל שֶׁל קְטִיפָה –

הוּא חוֹזֵר עַל הַפְּתָחִים…

על עשיר שבא למצב שפל כזה.

226. כָּבֵד מֵאֶבְיוֹן –

סוּר מֵעָווֹן…

העניות מעבירה את האדם על דעתו ודעת קונו.

227. רָעָה הַהַתְחָלָה –

סִמָּן לְמַפָּלָה…

228. לֹא תֵּחָשֵּׂךְ שֵׁן כּוֹאֲבָה

מִמַּנְגִּינָה עֲרֵבָה…

שום תענוג לא יקח לב העני.

229. אֵין בִּטָּחוֹן לְאִישׁ

מִמַּחֲלָה וָרִישׁ…

230. עוֹד עָשִׁיר הוּא הַדַּל בִּנְעוּרָיו,

וְטוֹב מוֹתוֹ מֵחַיָּיו לִזְקוּנָיו…

231. לְאֶחָד יִסּוּרִים מִפַּרְנָסָה,

וּלְאַחֵר – פַּרְנָסָה מִיִּסּוּרִים…

232. טוֹב כְּאֵב שִׁנַּיִם

מִנִּקְיוֹן־שִׁנַּיִם…

233. בַּעַל-חוֹב

יִשָּׂא מַכְאוֹב…

234. אֵיזֶהוּ עָנִי? –

הַחוֹשֵׁב עַצְמוֹ עָנִי…

235. הָעַבְדוּת מַשְׁפִּילָה,

וּלְאַט־לְאַט מַרְגִּילָה…

236. הַצָּרָה הַקְּטַנָּה – פַּטְפְּטָנִית,

וְאִלּוּ הַגְּדוֹלָה – שַׁתְקָנִית…

237. עַד שֶׁתִּבְשַׁל הַשַׁחַת –

יֵרֵד הַסּוּס לַשַּׁחַת…

עד שתבוא לעני הישועה – ימות.

238. רַע לְאָדָם לִשְׁכֹּן בְּמָעוֹן צַר,

אֲבָל בְּאֵין מָעוֹן יוֹתֵר מַר…

239. יֵשׁ שֶׁתַּאֲבוֹנוֹ גָדוֹל

וְאֵין לוֹ מַה לֶּאֱכֹל,

וְיֵשׁ שֶׁשֻּׁלְחָנוֹ עָרוּךְ בַּכֹּל –

וְלֶאֱכֹל אֵינוֹ יָכוֹל…

240. רָשׁ יִמְצָא מֵיטִיבִים,

אַךְ לֹא אוֹהֲבִים…

241. הַנַּדְבָן אַף כִּי יִדַּל –

מֵעָזְרוֹ אִישׁ לֹא יֶחְדַּל…

כי הכל זוכרים ימי עשרו ונדיבותו ובאים לעזרתו.

 

הָעֵצָה    🔗

242. לְהַרְבֵּה שְׁאַף,

וְהִסְתַּפֵּק בְּכַף…

243. הַמְעֵט הִגָּיוֹן,

וְהַרְבֵּה נִסָּיוֹן…

244. עִם מְתֵי־שָׁוְא –

אַל תַּעֲשֶׂה

לֹא שָׁלוֹם וְלֹא קְרָב…

245. חֲסֹךְ גֵּרָה –

תַּגִּיעַ לְלִירָה…

246. הַמְעֵט מַאֲוַיֶּיךָ –

יִמְעֲטוּ מַחְסוֹרֶיךָ…

247. אַל תָּחֵל דָּבָר לַעֲשׂוֹתוֹ –

אִם אֵין בְּיָדְךָ לְכַלּוֹתוֹ…

248. מַה שֶּׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם –

יְהֵא עָשׂוּי מִשִּׁלְשֹׁם…

249. הֱיֵה מוּכָן לִיָגוֹן וַאֲנָחָה –

וּבְהֶסַּח הַדַּעַת תָּבוֹא הַשִּׂמְחָה…

250. לִידִידֶיךָ הַרְבֵּה אַל תַּבְטַח –

וּבָהֶם הַרְבֵּה אַל תִּבְטַח…

251. נַס־נָא בֶּן־אָדָם

לִגְמֹל טוֹב תַּחַת רָע –

כִּי הוּא הַטּוֹב בְּמַעֲשֵׂי־נָקָם…

252. דִּבְרֵי־עֵצָה חִנָּם –

כִּי אֵין קוֹנָם…

253. בַּאֲשֶׁר בְּעַצְמוֹ מַאֲמִין –

אַל תַּאֲמִין…

254. נוֹתְנִים עֵצָה לַאֲשֶׁר יִשְׁאַל,

אַךְ אֵין מְיָעֲצִים –

אֵיךְ יִפְעַל…

255. יְצִיקְךָ אָסוֹן –

זְכֹר הַמָּוֶת

וּתְהִי חָסוֹן…

256. אַל תַּעֲשֶׂה מִלְחָמָה נֶגֶד הַחֹק –

עֲשֵׂה חֹק נֶגֶד הַמִּלְחָמָה…

257. מְעַט וָטוֹב מוּטָב –

מֵאֲשֶׁר רַע וָרַב…

258. מוּטָב לְנִכְבָּד הֱיוֹת נֶעֱבָד –

מֵאֲשֶׁר אָדוֹן

לְאִישׁ־זָדוֹן…

259. הַשְׁכֵּם לִרְאוֹת

זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּיִפְעָתָהּ:

כִּי מִי יוֹדֵעַ –

אִם תִּזְכֶּה לִרְאוֹת שְׁקִיעָתָהּ…

260. אַל תֵּיטִיב לְאִישׁ מַרְשִׁיעַ –

רָעָה אֵלֶיךָ לֹא תַּגִּיעַ…

261. לְמַד

כְּאִלּוּ לָעַד תִּחְיֶה,

וַחֲיֵה –

כְּאִלּוּ מָחָר מֵת תִּהְיֶה…

262. כָּל שִׁיטָה –

טוֹבָה בַּאֲמִתָּה…

263. רְצוֹנְךָ לָדַעַת

אֵיךְ הַזְמָן יַעֲבר פִּתְאֹם –

תֵּן שְׁטָר לִשְׁלֹשִׁים יוֹם…

264. רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת אָהוּב לַבְּרִיוֹת –

אַל תְּקַבֵּל עָלֶיךָ נְשִׂיאוּת…

265. הַנִּסָּיוֹן יוֹעֵץ מַשְׂכִּיל,

אַךְ לְאִטּוֹ צוֹעֵד

וּפְעָמִים יְאַחֵר הַמּוֹעֵד…

266. בְּלֶחֶם וּמַיִם סִפְקְךָ מַלֵּא –

וְעֶזְרָה מֵעָשִׁיר אַל תְּחַלֶּה…

267. קִבַּלְתָּ עָלֶיךָ לִהְיוֹת סוּס –

שָׂא וּמְשֹׁךְ, אוֹ בְּרַח וָנוּס…

268. בֵּין אֲבֵלִים –

שָׂמֵחַ אַל תֶּהִי,

וּבֵין עַלִּיזִים –

אַל תִּשָּׂא נֶהִי…

269. כָּל מַה שֶּׁאָדָם קָנָה –

הוּא זוֹל יוֹתֵר מִמַּתָּנָה…

אדם המקבל מתנה מחברו, בעל חוב הוא לו כל ימיו, ויש המשלם בחזרה יותר ממה שקבל.

270. עֶזְרָה נְכוֹנָה –

כְּשֶׁהִיא בִּזְמַנָּה…

271. בִּמְזֻמָּן אֲפִלּוּ בְּיֹקֶר גָּדוֹל –

טוֹב מֵהַקָּפָה בְּזוֹל…

272. מוּל הַשֶּׁמֶשׁ טוֹב לְהִתְחַמֵּם,

וְטוֹב לָגוּר לְיַד הָאֵם…

273. אֵין יוֹעֵץ רַב־הִגָּיוֹן –

כַּנִּסָּיוֹן…

274. הַכּוֹבַע הוֹלֵם אֶת הָרֹאשׁ –

טֹל וַחֲבֹשׁ…

275. עַל אֲבֵדָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת –

אֵין בְּכִיָה עוֹזֶרֶת…

276. מִי שֶׁאֵין בְּקָדְקֳדוֹ מֹחַ –

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּרַגְלָיו כֹּחַ…

277. עִם עִקֵּשׁ תִּתְעַקֵּשׁ –

הֲלֹא זֶה הוּא מְבַקֵּשׁ…

278. קוֹזַק!

הֱיֵה סַבְלָן –

תִּהְיֶה אַטַּמָּן…

279. לָדַעַת הַכֹּל אַל תְּבַקֵּשׁ כְּלָל–

שֶׁמָּא לִלְמֹד אַף מְעַט לֹא תּוּכָל…

280. הָרוֹצֶה לְהִפָּטֵר

מִידִיד־כְּאָח –

יִתֵּן לוֹ גְמַ״ח…

281. אָסוֹן אֶחָד מְאַלֵּף –

יוֹתֵר מֵעֵצוֹת אֶלֶף…

282. אַל תְּנַחֵם אִישׁ

עֵת נַפְשׁוֹ תָּשׁוּחַ:

יִבְכֶּה וְלוֹ יָנוּחַ…

283. אִשָּׁה וּפָרָה מֵעֲיָרָתְךָ אָדָם –

אַל תִּקַּח לְעוֹלָם…

כי שתיהן תברחנה למקומן הראשון.

284. מוּטָב בְּגָדִים יְשָׁנִים תִּלְבָּשׁ –

מֵעֲשׂוֹתְךָ חוֹב חָדָשׁ…

285. לֹא יִהְיֶה מַה שֶּׁתַּחְפֹּץ –

בְּמַה שֶּׁיִּהְיֶה חֲפֹץ…

286. נִצְרַכְתָּ לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים –

חַזֵּר עַל פִּתְחֵי נְסִיכִים…

287. פֶּתַח הָאַהֲבָה סָגוּר –

הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזָהָב סָגוּר…

288. אֹדֶם בַּפָּנִים טוֹב –

מֵאֲשֶׁר בַּבֶּטֶן מַכְאוֹב…

יותר טוב לאדם שיוָדע צערו, אע"פ שזה יגרום לו בושה, מאשר יבליג ויעצור הדבר בחֻבו ויציק לו.

289. רְקֹד בְּכָל כֹּחֲךָ, אֱנוֹשׁ!

כִּי רְקִיעַת רַגְלֶיךָ –

תְּגָרֵשׁ דַּאֲגוֹת הָרֹאשׁ…

290. רְצוֹנְךָ שֶׁאִשְׁתְּךָ תֶּחְדַּל מִלְּשָׂנְאֶךָ –

רְאֵה שֶׁאַחֶרֶת תַּתְחִיל לֶאֱהָבֶךָ…

291. לְאִישׁ־רִיבְךָ תֹּאמַר:

הֲלֹא גוֹרָלֵנוּ הַמָּוֶת הַמַּר,

אַל נָרִיב עַל בְּלִימָה –

נֵלֵךְ לַחֲצַר־מָוֶת וְנַשְׁלִימָה…

292. מַה שֶּׁאֵינְךָ רוֹצֶה שֶׁיֵּדַע אוֹיְבֶךָ –

אַל תְּסַפֵּר גַּם לִידִידֶךָ…

293. רְצוֹנְךָ בְּחַיֵּי שַׁלְוָה –

אַל תֹּאמַר מַה שֶּׁאַתָּה יוֹדֵעַ,

וְאַל תַּאֲמִין לְכָל שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ…

294. תִּרְאֶה אֵשׁ שִׂנְאָה בֵּין אַחִים –

אַל תּוֹסִיף עוֹד עֵצִים לַמְּדוּרָה;

יָבוֹא יוֹם וְהֵם בֵּינֵיהֶם יַשְׁלִימוּ –

וְשִׂנְאָתָם לְךָ לְעוֹלָם תְּהִי שְׁמוּרָה…

295. שְׂמַח וּצְחַק בֶּן־אָדָם,

וְיִשְׂמַח בְּךָ כָּל הָעוֹלָם,

אִם תִּבְכֶּה וְתִתְאַבֵּל –

יִתְרַחֲקוּ מִמְּךָ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל…

296. מַה שֶּׁתּוּכַל לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמֶךָ –

אַל תַּטְרִיחַ זוּלָתֶךָ…

297. אִם לִשְׂמֹחַ הַיּוֹם לְךָ אֶפְשָׁר –

אַל תִִּדְחֶה לְמָחָר….

298. בִּתְּךָ בָּגְרָה –

שַׁחֲרֵר עַבְדְּךָ וְלוֹ הַשִּׂיאֶנָּה;

בִּנְךָ בָּגַר –

שַׁחֲרֵר אַמָתְךָ וְשַׁלְּחֶנָּה…

299. אִישׁ־מִרְמָה יִשָּׁקֶךָ –

מַהֵר פְּקֹד שִׁנֶּיךָ…

300. רְצוֹנְךָ לְהַכְעִיס בַּחוּרָה וּלְהַקְנִיטָהּ –

הַלֵּל בְּפָנֶיהָ אֶת רְעוּתָהּ…

301. רְצוֹנְךָ לָדַעַת מִגְרְעוֹת אִשָּׁה –

אֶת רְעוּתָהּ הַטּוֹבָה שְׁאַל,

וְהַכּל לְפָנֶיךָ תְּגַל…

302. בְּעֵת הַהֹוֶה אַתָּה חַי –

לְהִתְנַהֵל לְפִי רוּחָהּ זְכֹר!

אַל תַּבִּיט מֵאַחֲרֶיךָ,

עֵינֶיךָ לְפָנִים וְלֹא לְאָחוֹר…

303. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים סְפֹר –

אַחַר־כָּךְ גְזֹר!

ספור את הבד היטב ואחר־כך גזרהו. אזהרה לאדם שלא יאמר דבר, או יעשה מעשה עד אשר יבחן, יחשוב ויברר לעצמו את הענין, ואז מובטח לו שלא יטעה. אז ראה ויספרה, הכינה וגם חקרה. (איוב כ“ח, כ”ז)

חייב אדם לשנות לתלמידו ארבע פעמים. (עירובין נ"ד)

304. נְקֹט זֶה הַכְּלָל:

אַל תְּהִי נִלְהָב מַהֵר

וּמְצֻנָּן חִישׁ קַל;

הַלֵּב יְהִי חַם

וְהַמֹּחַ קַר,

זַךְ כַּשֶּׁלֶג –

צַח וּבַר…

305. גּוֹרָלְךָ הַמַּר

לְךָ מְאֹד יֵצַר –

קַבֵּל בְּאַהֲבָה יִסּוּרִים,

אַל תֵּבְךְּ תַּמְרוּרִים…

306. זוּז קָרוֹב –

מִדִּינָר רָחוֹק טוֹב…

307. יָד רוֹחֶצֶת יָד,

רְצוֹנְךָ לִטֹּל –

תֵּן וּגְמֹל…

308. הוֹקֵר רַגְלֶיךָ –

וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ…

309. אַל תַּאֲמִין שֶׁיֵשׁ אָדָם –

הַמַּעֲלִים שְׁמוֹ עֵת צְדָקָה יַעֲשֶׂה;

בַּחוּרָה יָפָה וְרַבַּת־חֵן –

מֵעוֹלָם פָּנֶיהָ לֹא תְּכַסֶּה…

 

הַכֶּסֶף    🔗

310. כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לוֹ יֵשׁ –

רַק אֵין יוֹדְעִים אֵיךְ בּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ…

311. לְפַטִּישׁ־זָהָב יֵשׁ כֹּחַ –

שַׁעֲרֵי בַּרְזֶל לִפְתֹּחַ…

312. אֵין מַנְעוּל חָזָק וָעָב –

שֶׁיַעֲמֹד בִּפְנֵי מַפְתֵּחַ־זָהָב…

313. הַזָּהָב אִלֵּם,

וְשָׂם פֶּה לְאִלֵּם…

314. לְכֶלֶב חַי… טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת¹⁵⁾,

וְאִם עוֹד לוֹ זְהוּבִים

טוֹב לוֹ מִכָּל הַכְּלָבִים…

315. גָּדוֹל כֹּחַ מָעוֹת –

מִכֹּחַ דְּמָעוֹת…

316. עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים

הָעוֹלָם עוֹמֵד לְעוֹלָמִים:

עַל הַכֶּסֶף, עַל הַמָּמוֹן,

וְעַל הַדָּמִים…

317. הָעֲשִׁירוּת –

לֹא בְּהַכְנָסָה תְּלוּיָה,

אֶלָּא בְּקִמּוּץ הַהוֹצָאָה…

318. “הוֹן יוֹסִיף רֵעִים רַבִּים”¹⁶⁾

וּמֵרֵעִים רַבִּים הוֹן יָסוּף…

319. לְכַדּוּרֵי־זָהָב הַצְלָחָה יְקָרָה:

תָּמִיד קוֹלְעִים הֵם לַמַּטָּרָה…

320. אֱלֹהִים נָתַן זָהָב לָאָדָם –

וְהוּא עָשָׂהוּ לֵאלֹהִים…

321. הַכֶּסֶף –

סֻלָּם אַרְצָה מֻצָּב –

וְעוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ

בְּנֵי־אָדָם רָב…

322. אִלּוּלֵא כֶּסֶף בָּעוֹלָם –

לֹא רַבּוּ צְבוּעֵי־אָדָם…

323. הַכֶּסֶף –

עִקְבֵי־מַתֶּכֶת גְּבוֹהִים.

לַאֲנָשִׁים שְׁפָלִים –

לְמַעַן יֵרָאוּ כִּגְדוֹלִים…

324. פְּעָמִים בְּיַד אָדָם

נוֹפֵל כֶּסֶף רָב –

כְּבִגְרַף־שֶׁל־רְעִי

דִּינַר־זָהָב…

325. הַכֶּסֶף בַּחֲרִיטִי –

מֵיטִיב אִתִּי…

326. כְּצִפּוֹר תָּעוּף מֵעָנָף לְעָנָף,

כֵּן כֶּסֶף וְזָהָב רָב;

יָעוּפוּ מִיָּד לְיָד –

לֹא יַעַמְדוּ לָעַד…

 

הָאֱמֶת    🔗

327. לְהַגִּיד כָּל הָאֱמֶת –

כָּל אִישׁ אוֹהֵב,

אַךְ לִשְׁמוֹעַ מִקְצָתָהּ –

אֵינֶנּוּ תָּאֵב…

328. כָּל דָּבָר –

פּוֹשֵׁט צוּרָה וְלוֹבֵשׁ צוּרָה,

רַק הָאֱמֶת אֵין לָהּ תְּמוּרָה…

329. צוּרָה אַחַת לָאֱמֶת –

דַּרְכָּהּ לֹא תְּסַלֵּף;

הַרְבֵּה פָּנִים לַשֶּׁקֶר –

לְכַמָּה גְוָנִים יִתְחַלֵּף…

330. הָאֱמֶת רַק בֶּגֶד אֶחָד תִּלְבַּשׁ:

לְמַעַן יַכִּירֵהוּ כָּל בַּרְנַשׁ…

331. לְהַעְלִים הָאֱמֶת אֶפְשָׁר,

לְכַלּוֹתָהּ – כָּל כֹּחַ מִזְעָר…

332. הַמַּרְבֶּה לְדַבֵּר בְּכָל עֵת –

קָשֶׁה לִמְצֹא בְּפִיו דְּבַר־אֱמֶת…

333. עֶרְכּוֹ שֶׁל אָדָם נִמְדָּד –

לֹא לְפִי הָאֱמֶת בִּרְשׁוּתוֹ נִמְצְאָה,

אֶלָּא לְפִי גֹדֶל מַאֲמַצּוֹ –

שֶׁיָּגַעַ וְעָמָל לְמָצְאָהּ…

334. רַבִּים מְדַבְּרִים אֱמֶת –

לֹא מִשִּׂנְאָתָם לַשֶּׁקֶר,

אֶלָּא עַל כְּבוֹדָם הֵם חָסִים –

פֶּן עַל דְּבַר־שֶׁקֶר יִהְיוּ נִתְפָּסִים…

335. מְבַקֵּשׁ אֱמֶת מִשַּׁדְּכָנִים –

צוֹדֶה דָגִים בֵּין אֲבָנִים…

336. הָאֱמֶת דּוֹמָה לַאֲבָנִים טוֹבוֹת –

עַל כֵּן רוֹכְשֶׁיהָ מְעַט מְאֹד…

337. כִּי יֻגַּד שֶׁקֶר –

אֵין מַאֲמִינִים;

אֱמֶת כִּי תֻּגַּד –

שׂוֹנְאִים…

338. מִלָּה אֲמִּתִּית –

אֵינָהּ נְעִימָה;

מִלָּה נְעִימָה –

אֵינָהּ אֲמִתִּית…

 

הַשֶּׁקֶר    🔗

339. הַשֶּׁקֶר לָבוּשׁ בִּגְדֵי־תִּפְאָרָה –

יוֹפִיעַ בֵּין הַחֶבְרָה הַנֶּהְדָּרָה;

הָאֱמֶת עֲרֻמָּה – אֵין בִּרְצוֹנָהּ –

לְהוֹפִיעַ בֵּין הַחֶבְרָה הָעֶלְיוֹנָה…

340. הַשַּׁקְרָן –

אַמִּיץ־לֵב כְּלַפֵּי אֱלֹהִים

וּמוּג־לֵב כְּלַפֵּי אֲנָשִׁים…

341. שַׁקְרָן!

אִם לְרַמּוֹת כָּל אָדָם דִּמִּיתָ –

רַק אֶת עַצְמְךָ רִמִּיתָ…

342. “עַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שֶׁקֶר”¹⁷ –

שֶׁאֵין לוֹ רַגְלַיִם,

וֶאֱמֶת צָפָה לְמַעְלָה –

כַּשֶּׁמֶן עַל פְּנֵי הַמַּיִם…

343. “שֶׁקֶר אֵין לוֹ רַגְלָיִם”,

אֲבָל יֵשׁ לוֹ –ַ

לְשׁוֹן־רְמִיָּה שִׁבְעָתַיִם…

344. שַׁקְרָן בֵּין חַבְרַיָּה

בְּדוּמִיָה יוֹשֵׁב:

מַה שֶּׁקֶר יַגִּיד –

הוֹגֶה וְחוֹשֵׁב…

345. שַׁקְרָן בְּמִקְרֶה

דְּבַר־אֱמֶת אָמַר –

כָּל הַיּוֹם מַר לוֹ מָר…

346. שֶׁקֶר קַל מִסֻּבִּין –

לָכֵן נוֹשְׂאָיו מְרֻבִּים…

347. שַׁקְרָן,

שְׁקָרָיו בִּקְצָת אֱמֶת מְתַבֵּל –

אֵין כָּמוֹהוּ מְחַבֵּל…

348. בְּעַלְמָא־דְשִׁקְרָא הָדַין –

רַק הַצָּרוֹת אֲמִתִּיּוֹת הֵן…

 

הַגַּאֲוָה    🔗

349. בְּכָל גֹּדֶל עֲנָוָה –

קֹרְטוֹב גַּאֲוָה…

350. טוֹב מַמְזֵר עָנָו –

מִכָּשֵׁר מֵעֵז פָּנָיו…

351. עֲיָרָה, שֶׁלָּהּ עָשָׂרָה בָּתִּים

וְשְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִים…

כל אחד מתנשא לשלוט.

352. הַחֲזִיר חוֹשֵׁב וַדַּאי,

שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ אֵינוֹ כְּדַאי,

שֶׁהוּא, כֹּל־מְעַכֵּל –

בְּעֵינָיו בּוֹ יִסְתַּכֵּל…

353. גֶּבֶר יָהִיר –

חֵמָה יָעִיר…

354. הֱיֵה שָׁפָל –

אוֹ־אָז תִּגְדַּל…

כל המשפיל את עצמו הקב"ה מגביהו (עירובין י"ג).

355. הוֹלֵךְ בִּגְדוֹלוֹת –

נוֹפֵל בִּמְצוּלוֹת…

356. הַמֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת מֵאַהֲבַת עַצְמוֹ –

לְנוֹתֵן הַלְוָאָה בְּרִבִּית נִמְשָׁל;

עוֹד בִּפְנֵי כֹּל מִתְיַמֵּר –

כִּי אַךְ מֵרַחֲמִים יִפְעַל…

357. הַחוֹשֵׁב שֶׁיִּתְקַיֵם בִּלְעֲדֵי אֲחֵרִים

טָעוּת הִיא בְּיָדָיו;

יוֹתֵר טוֹעֶה הַחוֹשֵׁב שֶׁאֲחֵרִים

לֹא יִתְקיְּמוּ בִּלְעָדָיו…

358. אֵין אָדָם מֵת מֵרַעֲבוֹנוֹ –

אֶלָּא מִגְּאוֹנוֹ…

שהתביש לבקש עזרה בשעת דחקו.

359. שׁוּעָל כִּי יְמַלֵּל –

זְנָבוֹ הַיָּפֶה יְהַלֵּל…

360. מְבַקֵּשׁ עֲנָוָה מִבַּעַל־גַּאַוָה –

צוֹדֶה דָגִים בֶּחָרָבָה…

361. נַנָּסִים הָעוֹמְדִים עַל כִּתְפֵי גְדוֹלִים –

סְבוּרִים, שֶּׁהֵם מֵהֶם נַעֲלִים…

362. אָמְרָה הַקְּדֵרָה:

זָהָב קַרְקָעִיתִי, ־

עָנְתָה כַּף־הַמְבַשְּׁלִין:

אֲנִי שָׁם הָיִיתִי…

הקדרה המלאה תבשיל, אין איש רואה את קרקעיתה ומתפארת שהיא זהב, אולם כף־המבשלין יודעת האמת ומגלה אותה…

 

הַתַּאֲוָה    🔗

363. אַחֲרִית הַמּוֹתָר –

תַּאֲוָה פּוֹרַעַת־מוּסָר;

אַחֲרִית הַתַּאֲוָה –

חֹסֶר כֹּל וּדְאָבָה…

364. בְּקִבְרַת הַתַּאֲוָה

תִּקָּבֵר הָאַהֲבָה,

וּלְעֵת זִקְנָה –

שְׁתֵּיהֶן תִּגְוַעְנָה…

365. “אֵיזֶהוּ גִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ” –

לָכֵן אֵלֶּה שֶׁאֲרָצוֹת כּוֹבְשִׁים,

מְשַׁעְבְּדִים עַצְמָם לְנָשִׁים…

366. חַיָּב אָדָם לְהַשְׁלִיט בְּאוֹן –

אֶת הַתְּבוּנָה עַל הָרָצוֹן…

367. לֵב הָאָדָם בִּרְשׁוּתוֹ –

כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר:

לַעֲבֹד יוֹצְרוֹ אוֹ יִצְרוֹ –

אֵין בַּעֲדוֹ עוֹצֵר…

368. הַזְּבוּב מִמְּצִיצַת הַדְּבַשׁ לֹא יֶחְדַּל –

עַד כִּי בּוֹ יִדְבַּק רֹאשׁוֹ – וַחֲסָל…

369. שֶׁמֶן – הַחַיִּים,

פְּתִיל – הָאָדָם,

וְתַאֲוָתוֹ – אֵשׁ…

370. הַסְכֵּן בִּנְעוּרֵיךָ

תַּאֲוָתְךָ לְהַכְנִיעַ,

כִּי אִם תַּזְקִין בָּהּ –

לֹא תּוּכַל הוֹשִׁיעַ…

 

הַקִּנְאָה    🔗

371. הַמְקַנֵּא מַגְדִּיל פִּי־עֲשָׂרָה

כָּל אֲשֶׁר יִרְאֶה בְּזוּלָתוֹ;

וּמַקְטִין פִּי־עֶשְׂרִים –

כָּל שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ…

372. רַבִּים לֹא הָיוּ קוֹבְלִים עַל חַיֵּיהֶם הַמָּרִים,

לוּלֵא דִמּוּ כִּי רֵעֵיהֶם מְאֻשָּׁרִים…

373. רַבִּים עֲצוּבִים לֹא מֵאִי־הַצְלָחָתָם –

כִּי אִם מֵהַצְלָחַת זוּלָתָם…

374. בַּעַל הַמְקַנֵּא –

אֵין בּוֹ לְהִתְקַנֵּא…

375. הַמְקַנֵּא –

נַחַת רֵעֵהוּ רוּחוֹ עוֹכֶרֶת,

שִׂמְחַת עֲמִיתוֹ גוּפוֹ שׁוֹבֶרֶת…

376. מוּטָב יִתְקַנְאוּ בְּךָ –

מֵאֲשֶׁר יָנוּדוֹ לְךָ…

377. בְּשֶׁבַע עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת –

יִרְאֶה הַמְקַנֵּא טוּב עֲמִיתוֹ,

וּבְעַיִן אַחַת קְטַנָּה –

רַב טוּב אֲשֶׁר אִתּוֹ…

378. תִּשְׁמַע שְׁכֵנְךָ יָשִׁיר־יְרוֹנֵן –

אַל תַּחְשֹׁב כִּי אֵין לוֹ עַל מָה לְקוֹנֵן:

גַּם הַצִּפּוֹר בַּכְּלוּב כִּי תָּרֹן –

תְּבַקֵּשׁ לִשְׁכֹּחַ מְרִי־יָגוֹן…

 

הַשִּׂנְאָה    🔗

379. גְּוִיַּת שׂוֹנֵא מֵת –

מְרִיחָה כָּל עֵת…

380. שׂוֹנֵא – מֻתָּר לוֹ לִסְלֹחַ,

אַךְ אָסוּר בּוֹ לִבְטֹחַ…

381. שִׂנְאָה רִיב מְעוֹרֶרֶת,

וְאַהֲבָה עַל כֹּל מְכַפֶּרֶת…

382. בְּחִיוּךְ־חֵן עַל שְׂפָתֶיךָ –

תֵּיטִיב לְגָרֵשׁ שׂוֹנְאֶיךָ…

383. בְּהַלְוָאָה קְטַנָּה –

בַּעַל־חוֹב אָדָם קוֹנֶה,

בִּגְדוֹלָה – שׁוֹנֵא…

 

הַכַּעַס    🔗

384. חֵרְפוּךָ עַל לֹא דָבָר,

אַל תִּכְעַס מְאוּם:

פְּעָמִים רַבּוֹת כִּבְּדוּךָ –

עַל לֹא־כְלוּם…

385. עַל שְׁנֵי דְבָרִים אֵין לִכְעֹס:

עַל מַה שֶּׁנִּתָּן שַׁנּוֹת בְּיָדֵינוּ,

וְעַל מַה שֶּׁאֵין בְּיָדֵינוּ לְשַׁנּוֹת…

386. לִכְעֹס – זֹאת אוֹמֶרֶת:

לַעֲנֹשׁ אֶת עַצְמֵנוּ

עַל חֵטְא זוּלָתֵנוּ…

387. שְׂחוֹק אַל תַּעַשׂ –

בִּהְיוֹת פְּלוֹנִי בְּכַעַס…

388. אַל תְּהִי קְצַר־רוּחַ:

“כַּעַס בְּחֵיק כְּסִיל יָנוּחַ”¹⁸ ..

389. רֵאשִׁית כַּעַס – מָדוֹן,

וְאַחֲרִיתוֹ – קָלוֹן…

390. הַכַּעַס הוּא עֹנֶשׁ לְאָדָם –

עַל עֲוֹון אֲחֵרִים וְאִוַּלְתָּם…

391. אַל תְּהֵא בַּעַל־כַּעַס –

וְחֵטְא אַל תַּעַשׂ…

לא תרתח ולא תחטי (ברכות כ"ט)

 

חֲנֻפָּה    🔗

392. הַחוֹנֵף מַקְדִּים הַקְדָּמָה קְצָרָה:

“שְׂפַת חֹנֶף לְרוּחִי זָרָה”…

393. פְּלוֹנִי מְשַׁבְּחֵנוּ שֶׁבַח רָב –

אֵינֶנוּ מוֹצְאִים חִדּוּשׁ בִּדְבָרָיו…

394. חֲנֻפָּה – מַטְבֵּעַ פְּסוּלָה;

רַק עַל אַהֲבַת הַכָּבוֹד הִיא מְעֻלָּה…

395. חָנֵף כְּחָתוּל:

לְקִיקָה רֵאשִׁיתוֹ –

וּשְׂרִיטָה אַחֲרִיתוֹ…

396. לוּלֵא לְנַפְשׁוֹ הֶחֱנִיף אָדָם –

לֹא עָרְכוּ לוֹ כָּל מַנְעֲמֵי עוֹלָם…

397. חֳלִי הַחֲנֻפָּה –

אֵין לוֹ תְּרוּפָה…

398. עוֹד טֶרֶם יְשַׁרֵת הַכֹּהֵן בִּכְהוּנָתוֹ –

כְּבָר מְמַהֲרִים לִמְשׁוֹחַ אוֹתוֹ…

399. הַחֲנֻפָּה –

חֶבֶל מַמָּשׁ

שָׁזוּר חָלָב וּדְבַשׁ…

 

הַסּוֹד    🔗

400. סוֹד קַיָּם

עוֹדֶנּוּ בֵּין שְׁנַיִם,

וְחָדַל לִהְיוֹת סוֹד –

בֵּין שֶׁבַע עֵינַיִם…

401. גַּלֵּה סוֹדְךָ לְאֶחָד מֵאֶלֶף –

וְיֵדְעוּ אֶלֶף סוֹדֶךָ…

402. לֹא תַּסְתִּיר בְּשַׂק מַרְצֵעַ,

וְסוֹד – בְּאָזְנֵי חֲסַר-דַּע…

403. סוֹדְךָ לֹא שָׁמַרְתָּ,

לְאַחֵר סִפַּרְתָּ,

וְהַהוּא סוֹדְךָ יְגַלֶּה –

אֵין הוּא הוֹלֵךְ רָכִיל,

כִּי כָּמוֹךָ לֹא יוּכַל הָכִיל…

404. נָשִׁים –

רַק סוֹד אֶחָד שׁוֹמְרוֹת הֵן:

סוֹד שְׁנוֹתֵיהֶן…

405. “אָזְנַיִם לַכֹּתֶל”,

אַךְ לֹא פֶּה לְדַבֵּר –

מַה שֶׁשָׁמַע לְסַפֵּר…

406. עֵינִי, רְאִי,

אָזְנִי, שִׁמְעִי,

רַגְלִי, מִנְעִי…

ראי הכל, שמעי הכל, ומנעי מלכת רכיל…

הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר (משלי י“א, י”ב).

לַמד לשונך לומר: איני יודע (ברכות ד').

407. אִשָּׁה יְכוֹלָה לְהַסְתִּיר

סוֹד שָׁנִים רַבּוֹת,

אִם אַךְ הַשָּׁנִים נְכוֹנוֹת…

 

הַכָּבוֹד    🔗

408. לֹא מֵעֹשֶׁר תִּנְחַל כָּבוֹד,

בִּלְתִּי אִם הִשְׂכַּלְתָּ מְאֹד…

409. אַל תְּבַקֵּשׁ כָּבוֹד מִדַּל-גַּאֲוָתָן,

וְרֵעוּת מֵעָשִׁיר-עַנְוָתָן…

410. לֹא הַמַּפְלִיא לַעֲשׂוֹת מְכֻבָּד,

אֶלָּא הַמֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת נִכְבָּד…

411. כָּל מַה שֶּׁמַּמְעִיט

לְכַבֵּד זוּלָתוֹ אֱנוֹשׁ –

מַרְבֶּה מִזוּלָתוֹ

כָּבוֹד לְעַצְמוֹ לִדְרֹשׁ…

412. אִם הַכֹּל לְשֵׁם כָּבוֹד תִּפְעַל –

אִי-כָּבוֹד תִּנְחַל…

413. הַמְאַבֵּד הוֹנוֹ –

יִמְצָאִהוּ בְּרֹב יָמִים;

הַמְאַבֵּד כְּבוֹדוֹ –

לֹא יַשִּׂיגֵהוּ לְעוֹלָמִים…

414. רוֹדֵף אַחֲרֵי כָּבוֹד –

כְּבוֹדוֹ יָעוּף כַּצֵּל;

אוֹהֵב עֲנָוָה –

חוֹפֵף עָלָיו כְּבוֹד אֵל…

415. הָעוֹשֶׂה עַצְמוֹ סֻבִּין –

יאכְלוּהוּ אַוָּזִים…

מי שאינו מקפיד על כבודו, סופו שיבוזו לו.

416. עִרֶךְ הָאָדָם תָּלוּי –

לֹא בַּמֶּה שֵׁיֵּשׁ לוֹ,

אֶלָּא בַּמֶּה שֵׁיֵּשׁ בּוֹ…

417. רְצוֹנְךָ עַל-יְדֵי אֲחֵרִים לְהִכָּבֵד –

עַצְמְךָ כַּבֵּד…

418. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתָם –

מִפְּנֵי הַלְּוָיָה הַנֶּהְדָּרָה שֶׁתֵּעָרֵךְ בְּמוֹתָם…

419. תֵּלֵךְ בַּעֲנָוָה –

תִּמְצָא כָּבוֹד וְאַהֲבָה…

420. כָּבוֹד וְעֹשֶׁר בְּלִי יְדיעוֹת –

נְכָסִים בְּלִי אַחֲרָיוּת…

421. שֵׁם כְּבוֹד הָאָדָם דּוֹמֶה לְצִלּוֹ:

יֵשׁ והוּא הוֹלֵךְ לְפָנָיו,

יֵשׁ וְהוּא הוֹלֵךְ מֵאַחֲרָיו;

פַּעַם גָּדוֹל הִנֶּנּוּ,

וּפַעַם קָטָן מִמֶּנּוּ…

422. הַדְֶרֶךְ הַיּוֹתֵר קְצָרָה,

הַמּוֹלִיכָה לִידֵי כָּבוֹד –

לִהְיוֹת יָשָׁר וְטוֹב מְאֹד…

 

הַכִּילַי וּמַלְוֶה-בְּרִבִּית    🔗

423. בְּלֵב רִבִּיתָן

כִּי תִּגַּע בַּיָּד –

תִּקָּפֵא כְּקֶרַח

תֵּכֶף וּמִיָד…

424. בִּמְקוֹם קַמְצָנוּת –

אֵין רַחֲמָנוּת…

425. גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם הַשְּׁטוּת:

לִחְיוֹת דַּל וְעָשִׁיר לָמוּת…

426. בִּרְאוֹת אֵל כִּי מִכִּילַי –

לְהוֹצִיא כַּסְפּוֹ קָשֶׁה מִדַּי,

הֲרֵיהוּ אֵלָיו אֶת הַמָּוֶת שׁוֹלֵחַ –

וְאוֹתוֹ מִכַּסְפּוֹ לוֹקֵחַ…

427. כִּילַי שֶׁנַּעֲשֶׂה פַּזְרָן –

אוֹכֵל חֲמִיצָה בְּדֻבְשָׁן…

428. יֵשׁ וְכִילַי עָשִׁיר

יִתֵּן בְּיָד רְחָבָה –

חִיוּךְ וּמִלָּה טוֹבָה…

429. חֲבָל, חֲבָל –

הַפֶּגֶר בַּבַּיִת מֻטָּל…

כך אומר מלווה-ברבית בשעה שמעותיו בבית ואין לו למי להלוותן.

430. הַמְבַקֵּשׁ מִכִּילַי נְדָָבָה –

צוֹדָה דָגִים בֶּחָרָבָה…

431. אָדוֹן לְכַסְפּוֹ – נַדְבָן

עֶבֶד לְכַסְפּוֹ – קַמְצָן…

432. יֵשׁ מְפַזֵּר –

וּמָמוֹנוֹ יִמַּס כַּשֶׁלֶג בָּאָבִיב,

וְיֵשׁ –

שֶׁמְָמוֹנוֹ עָלָיו מִגּוּפוֹ חָבִיב…

433. “לִית דְּעָתִיר מַחֲזִירָא”

וְהוּא חָסֵר סִמַּן טָהֳרָה –

בַּאֲשֶׁר אֵינוֹ מַעֲלֶה גֵרָה;

כֵּן כִּילַי עָשִׁיר:

מִנַּפְשׁוֹ הַכֹּל מַחֲסִיר –

וְאֵינוֹ מַעֲלֶה גֵרָה…

את הגרה הוא מסתיר ומעלים ואינו מעלה אות לצרכי חייו.

434. כָּל אָדָם יַעֲבֹד

אֵל אֶחָד בַּשָּׁמַיִם,

וְאוֹהֵב כֶּסֶף –

אֵלִים שְׁנַיִם…

435. לְרִבִּיתָן לֵב בָּרִיא-אוּלָם:

הוּא לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ מֵעוֹלָם…

 

מַעֲלוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת    🔗

436. פְּעָמִים –

חֶסְרוֹנוֹתֵינוּ הַקְּטַנִּים אָנוּ מְגַלִּים –

כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת הַגְּדוֹלִים…

437. רַק בְּעֵינֵי זָרִים יְכוֹלִים אָנוּ –

לִרְאוֹת הֵיטֵב חֶסְרוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ…

438. חֶסְרוֹנוֹת הַצָּנוּעַ,

וְלֹא מַעֲלוֹת הַצָּבוּעַ…

439. בְּאִילַן-סְרַק –

אֶבֶן לֹא תְּזֹרַק…

את איש בער וריק אין מבקרים.

440. שֶׁאָדָם מַפְלִיג בְּמַעֲשֵׂי חֲבֵרוֹ הַיָּפִים –

וַדַּאי חֶסְרוֹנוֹתֵיהֶם מְשֻׁתָּפִים…

441. אֵין הַגָּמָל רוֹאֶה דַּבַּשְׁתּוֹ, –

הוּא רוֹאֶה רַק דַּבֶּשֶׁת זוּלָתוֹ…

442. רַבִּים מְלֵאִים חֶסְרוֹנוֹת כְּרִמּוֹן,

וּמִתְנַחֲמִים שֶׁאֵין אָדָם בְּלִי חֶסְרוֹן…

443. אָדָם בְּלִי חֶסְרוֹנוֹת –

הוּא אֶחָד מִשְּׁנַיִם:

אוֹ פֶּרֶד, –

אוֹ כְּרוּב-שָׁמַיִם…

 

הַיְדִידוּת    🔗

444. הַיְדִידוּת –

אֶת הַדּוֹמִים בִּלְבַד מְחַבֶּרֶת;

אֶת שֶׁאֵינָם דְוֹמִים –

רַק הָאַהֲבָה מְקַשֶׁרֶת…

445. אוֹהֲבִים שַׁקְרָנִים –

מִשּׂוֹנְאִים מְסֻכָּנִים…

446. "מַה טוֹב וּמַה נָּעִים

שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד"¹⁹

אַךְ יְשִׁיבָה זוֹ –

הִיא דִמְיוֹן וָכַחַד…

447. אוֹהֵב נֶאֱמָן לְעִתּוֹת בַּצָּר –

נִבְחָר מִכָּל סְגֻלּוֹת וִיקָר…

448. “נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב”²⁰

מַה-גַּם פִּצְעֵי אוֹיֵב.

449. בִּרְבוֹת טוֹבָה –

יִרְבּוּ הַיְדִידִים,

וּבְבוֹא רִישׁ –

אֵין אַף יְחִידִים…

450. בְּעֵת שָׁלוֹם –

הַגִּבּוֹר לֹא יִוָּדַע.

וּבְיוֹם טוֹבָה –

לֹא יִבָּחֵן הָרַע…

451. אִם נִקְלִים קְרָאוּךָ לְכַבְּדֶךָ –

הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ…

452. כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּצָרַת רֵעֵנוּ –

לִהְיוֹת בְּנֵי-אָדָם לָנוּ דָי;

לְהִשְׁתַּתֵּף בְּכָל לֵב בְּשִׂמְחָתוֹ –

עָלֵינוּ לִהְיוֹת מַלְאֲכֵי-שַׁדָּי…

453. מַהֵר תִּיבַשְׁנָה דִמְעוֹת עֵינֵינוּ –

שֶָהוֹרַדְנוּ עַל צָרַת רֵעֵנוּ…

454. יְדִידֵי-שֶׁקֶר כְּצִפֳּרִים נוֹדְדוֹת;

בְּעֵת טוֹבָה – תְּבוֹאֶינָה,

בְּעֵת רָעָה – תְּעוּפֶינָה…

455. פַּטִּישׁ-בַּרְזֶל מַכֶּה בְּזָהָב –

הַמֻּכֶּה נֶאֱנָק דֹּם;

וְאִם בְּבַרְזֶל מַכֶּה –

קוֹל הַמֻכֶּה נִשְׁמַע בָּרוֹם;

כִּי הָרִאשׁוֹן מַכֶּה זָר,

וְאֶת הָאַחֲרוֹן אָח אַכְזָר…

456. בְּאֵין יְדִידִים,

וּבְבוֹא אֵימָה וָפַחַד –

נָבִין מַה טוֹב

שֶׁבֶת אַחִים יַחַד…

457. אִם מִכָּל אָדָם

תִּדְרֹשׁ אַהֲבָה וּתְבַקְּשֶׁנָּה –

גַּם בְּאֶחָד לֹא תִּמְצָאֶנָּה…

458. רֵעִים שֶׁנַעֲשׂוּ מְרֵעִים –

מִשּׂוֹנְאִים גְּרוּעִים…

459. אַל תַּרְחִיק מִמְּךָ יְדִיד,

וְרַב מִדַּי אוֹתוֹ אַל תְּקָרֵב:

כִּי פְּעָמִים מֵרֹב יְדִידוּת –

תּוּכַל גַּם לְהִצָּרֵב…

460. מֵרֵעַ נֶאֱמָן וְאִשָּׁה נֶאֱמָנָה –

מַאֲרִיכִים עַד מֵאָה שָׁנָה…

461. עֵינֵי יְדִיד הֲכִי טוֹב תִּכְהֶינָה –

כְּשֶׁאֶצְלְךָ אוֹר זוֹרֵחַ תִּרְאֶינָה…

462. יְדִיד-שֶׁקֶר כַּצֵּל:

אוֹר לְךָ זוֹרֵחַ –

יֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ עַל כָּל צַעַד;

אִם חֹשֶׁךְ יְכַסֶּךָ –

מִיָּד הוּא בּוֹרֵחַ…

463. אֵין נֶחָמָה יְקָרָה –

כְּנֶחָמַת אוֹהֵב בְּעֵת צָרָה…

464. אִם יְדִידְךָ יִהְיֶה לְשַׂר –

יֵהַפֵךְ אֵלֶיךָ לְזָר;

יְדִידוּתְךָ לאֹ יִזְכֹּר,

שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר…

465. בְּמִלְחָמָה יִבָּחֵן גִּבּוֹר,

וְרֵעַ טוֹב –

בְּמָצוֹק וּמַחְסוֹר…

466. אוֹיְבֵי עָשִׁיר אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ:

רָעָתוֹ הֵם דּוֹרְשִׁים,

וּבְלִכָּם יַחְשְׁבוּ –

מָתַי נִהְיֶה הַיּוֹרְשִׁים…

467. נוֹחַ לוֹ לְאָדָם –

לְהִזָּהֵר מִפְּנֵי אוֹיֵב,

מֵאֲשֶׁר מִפְּנֵי אוֹהֵב…

468. כִּי יֵשׁ יְדִידִים וְאוֹהֲבִים –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּאָזְנַי;

כִּי יֵשׁ שׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים –

אֲנִי רוֹאֶה בְּעֵינַי…

469. יְדִידוּת יְתֵרָה –

תְָּבִיא לְשִׂנְאָה מְהֵרָה…

470. זָהָב וְכֶסֶף בָּאֵשׁ נִבְחָן,

בָּאֵשׁ וְבַמָּיִם אוֹהֵב נֶאֱמָן…

471. יַיִן וְאוֹהֵב –

מַה טּוֹבוּ כִּי נוֹשָׁנוּ,

לְהַחֲלִיפָם בַּחֲדָשִׁים

לֹא יִסְכּוֹן לָנוּ…

472. יַיִן יָשָׁן –

יְאַמֵּץ כֹּחַ וִישַׂמַּח לֵב;

אוֹהֵב יָשָׁן –

מִבְצָר הוּא לְהִשָּׂגֵב…

473. רְצוֹנְךָ לָדַעַת אִם פְּלוֹנִי יְדִידֵךָ,

סַפֵּר לוֹ שֶׁעָשְׁרְָך רָב –

מִיָּד תַּכִּיר בְּפָנָיו…

474. יְדִידִים וְשֵׁנָה יִבְגֹּדוּ:

בְּעֵת צָרָה יִדֹּדוּ…

 

אַהֲבָה    🔗

475. טוֹבִים יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה –

מֵאַהֲבָה שֶׁל יִסּוּרִים…

476. אַהֲבָה חֲדָשָׁה –

כְּיַיִן חָדָשׁ בְּקַנְקַן;

הוּא חָרִיף וָטוֹב

אַחֲרֵי שֶׁהוּא יָשָׁן…

477. הָאַהֲבָה חֲלוֹם מָלֵא דִיצָה,

וְהַנִּשּׂוּאִים – הַיְקִיצָה…

478. הָאַהֲבָה לַלְּבָנָה נִמְשָׁלָה:

אִם אֵינָהּ מִתְמַלְאָה –

הִיא הוֹלֶכֶת וְכָלָה…

479. חַמָּה הָאַהֲבָה –

אַךְ לֹא כְּפַרְוָה…

480. הָאַהֲבָה כְּמוֹ כֶּסֶף:

כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ לִרְכֹּשׁ –

וְרַק אֶחָד מֵאֶלֶף לִכְבֹּשׁ…

481. לְכַבּוֹת בְּמַיִם אֶת הָאַהֲבָה

לֹא תּוּכַל, כִּי עַזָּה הִנֶּהָ,

הַנִּיחָהּ בְּשַׁלְהַבְתָּהּ –

בְּסוֹפָה תְּאֻכַּל מֵאֵלֶיהָ…

482. אַהֲבַת בַּחוּרָה –

אֶבֶן-חֵן הִנֶּהָ,

וּבְאֶבֶן-חֵן תִּקְנֶהָ…

483. הַשֵׂכֶל לָאַהֲבָה

כְּלָעֵץ הָרוּחַ:

קְטַנָּה –

הֶעָלִים תַּשִׁיר וְהָעֵץ יִשָּׁאֵר,

גְּדוֹלָה –

אֶת הַכֹּל תְּבָעֵר…

484. עֲלוּבָה הָאַהֲבָה –

שֶׁיֵש לָהּ קִצְבָה…

485. הַשֵּׁכֶל מְבַקֵּר חִשְׁבוֹנוֹת,

וְהָאַהֲבָה – תַּעֲנוּג וְתַאֲוָה;

לָכֵן דַּעַת אֶת הַשֵּׂכֶל –

לֹא תִּרְצֶה אַהֲבָה…

486. מְעַט טִפּוֹת שֶׁל אַהֲבָה תַּמָּה –

מַרְפֵּא לַגֵּו וְחִיוּת לַנְּשָׁמָה…

487. לְפַנִים –

הִפְסַדְנוּ אֶת הַשֵּׁכֶל מִפְּנֵי הָאַהֲבָה,

הַיּוֹם –

מַפְסִידִים אֶת הָאַהֲבָה מִפְּנֵי הַשֵּׂכֶל…

488. בָּאַהֲבָה כִּבְמִלְחָמָה:

נָעִים מְאֹד לְנַצֵּחַ,

אַךְ פְּעָמִים צָרִיךְ לִבְרֹחַ…

489. בַּחוּרָה חֲשׁוּבָה –

לַכֹּל אֲהוּבָה…

490. גַּם תַּרְנְגֹלֶת שְׁחוֹרָה –

מְטִילָה בֵּיצָה צְחוֹרָה…

תשובת בחורה שמעליבים אותה בשחרחרותה.

491. הָאַהֲבָה –

כְּמִין קַפְּרִיזָה, הָאוֹמֶרֶת:

דַּוְקָא זוֹ וְלֹא אַחֶרֶת…

492. אַהֲבַת הָעוֹגֶבֶת עַזָּה –

אַךְ לאֹֹ לְאֹרֶךְ יָמִים עוֹמֶדֶת;

אַהֲבַת אִשָּׁה יְשָׁרָה –

מַתְמֶדֶת…

493. אֵשׁ הָעֵצִים תִּכְבֶּה –

וְאֵשׁ הָאַהֲבָה תִרְבֶּה…

494. הָאוֹהֵב בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה,

כְּמַדְלִיק אֲבוּקָה בָּאֲפֵלָה נִמְשָׁל:

הָאוֹר מַכֵּהוּ בְּסַנְוֵרִים

וַאֲשֶׁר לְפָנָיו לֹא יִרְאֶה כְּלָל…

495. הָאַהֲבָה –

כּוֹס יַיִן מְשַׁכֶּרֶת גְּבָרִים,

וְהַיְדִידוּת –

עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה מַיִם קָרִים…

496. אַהֲבָה לֹא תַּבְדִּיל בֵּין אָדָם לְאָדָם –

הַכֹּל יִשְׁווּ בָּהּ, שָׁפָל וָרָם…

497. הָאַהֲבָה מַהִי כֻּלָּהּ? –

טֵרוּף בְּדֵעָה צְלוּלָה…

498. הַהַצְלָחָה –

מַפְחִיתָה שְׁנוֹת הַבַּחוּרָה פִּי-שְׁנַיִם,

וְמַרְבָּה יָפְיָהּ כִּפְלַיִם…

499. אִם הַבַּחוּרָה אוֹהֶבֶת –

כָּל צָרָה כְּאַיִן נֶחְשֶׁבֶת…

500. הַבַּחוּרוֹת –

יוֹם הֻלַּדְתָּן זוֹכְרוֹת,

אוּלָם בְּאֵיזוֹ שָׁנָה – שׁוֹכְחוֹת…

501. בַּחוּרָה הַנִּמְכֶּרֶת לְבָחוּר בְּכֶסֶף –

רְאוּיָה לְחֶמְלָה;

בָּחוּר הַנִּמְכָּר לְבַחוּרָה בְּכֶסֶף –

רָאוּי לִסְקִילָה…

502. הַפְּרִידָה לָאַהֲבָה –

כְּמוֹ לָאֵשׁ הָרוּחַ;

לְאִטָּה תִּכְבֶּה,

עֵת כִּי תָּפוּחַ…

503. קְצָרָה דֶּרֶךְ הָאַהֲבָה הָעִוֶּרֶת –

מֵעֵדֶן לְגֵיהִנֹּם הִיא עוֹבֶרֶת…

 

הַנִּשּׂוּאִים    🔗

504. הָרַוָּק הָיָה כֹּה מֻצְלָח,

עַד שֶׁיָצָא מִדַּעְתוֹ –

וְאִשָּׁה לָקַח…

505. בְּעֹל אִשָּׁה כִּי יִתֵּן צַוָּארוֹ אֱנוֹשׁ –

מֵעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּלִי רֹאשׁ…

506. אִלּוּ הָיָה כָּל יוֹם פּוּרִים –

לְנִשּׂוּאֵי בְּנוֹתֵיהֶן

לֹא הָיוּ דוֹאֲגִים הַהוֹרִים

כי אחשורוש היה לוקחן לבית-הנשים שלו, והיה פוטר את הוריהן מתת נדונה.

507. הַנִּשּׂוּאִים – פְּרִי הָאַהֲבָה;

אַךְ הַפֵּרוֹת לֹא לַכֹּל מֻצְלָחִים:

לְאֶחָד – מָרִים,

לַשֵׁנִי חֲמוּצִים אוֹ מְמֻלָּחִים…

508. רָב בַּחוּרִים מְחַזְרִים אַחֲרֵי בַּחוּרוֹת –

מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן הַרְבֵּה לִירוֹת…

509. מוּטָב שֶׁתִּשָּׂא בַּת-עִירְךָ

וְהִיא עַנִיָּה,

מֵאֲשֶׁר בַּת-עָשִׁיר –

מֵעִיר נָכְרִיָּה…

510. אַל תִּתְחַתֵּן בִּמְיֻחֶסֶת:

בְּיִחוּסָהּ מִתְנוֹסֶסֶת,

עַל בַּעֲלָהּ מִתְגַּדֶּלֶת –

וְכָל שׁבּוֹ הִיא מְבַטֶּלֶת…

511. אַהֲבָה –

הַרְבֶּה שְׁטֻיוֹת קְטַנּוֹת;

נִשּׂוּאִים –

שְׁנַיִם שֶׁהֶחְלִיטוּ לָקַחַת,

כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת יַחַד,

וְלַעֲשׂוֹתָן לִשׁטוּת גְּדוֹלָה אַחַת…

512. חָתָן וְכַלָּה לַקְקָנִים –

בְּחֻפָּתָם מְטַר עֲנָנִים…

513. צְעִירָה כִּי תִּנָּשֵׂא לְאִישׁ-שֵׂיבָה –

תָּמִיד בֵּינֵיהֶם רִיב וְאֵיבָה;

לִבָּה רַק לְבִצְעוֹ

וְעֵינֶיהָ לְקִצוֹ…

514. מוּטָב וְתִשָּׂא צְעִירָה אַלְמָנָה –

מֵאֲשֶׁר בְְּתוּלָה זְקֵנָה…

515. מֵחֹם – צָעִיר מִתְחַתֵּן,

וְמִקֹּר – זָקֵן…

516. רְצוֹנְךָ לִהיוֹת מֻצְלָח –

אִשְָׁה מִבֵּית אִמָּהּ קַח…

517. הַכֹּל אוֹמְרִים:

מוּטָב בּוּשָׁה בַּפָּנִים

וְלֹא בַּבֶּטֶן כְּאֵב –

אַךְ בַּחוּרָה זְקֵנָה אוֹמֶרֶת:

מוּטָב בַּבֶּטֶן כְּאֵב

וְלֹא בּוּשָׁה בַּפָּנִים…

518. שֵׂכֶל טוֹב לְבַחוּרָה מְכֹעָרָה –

חוּט שֶׁל חֵן עַל פָּנֶיהָ מוֹתֵחַ;

כְּלָל גָּדוֹל הוּא בַּטֶּבַע –

אֶת הַחֹשֶׁךְ דּוֹחֶה מְעַט אוֹר זוֹרֵחַ…

519. אִם בֵּן אֶחָד לְאָדָם

וְהוּא שׁוֹטֶה וּמְטֻמְטָם –

הַצָּרָה אֵינָהּ גְּדוֹלָה;

צָרָה רַבַּת-מַכְאוֹב,

אִם שֶׁבַע בְּתוּלוֹת מַשְׂכִּילוֹת –

בַּבַּיִת מְטַיְלוֹת…

520. אִלּוּ כֶּסֶף מְזֻיָּף הִכִּירוּ

לְאַחַר הַלְּקִיחָה,

וְאִשָּׁה לִפְנֵי הַלְּקִיחָה –

הָיָה טוֹב וְיָפֶה בְּאֱמֱת;

כִּי לֹא הָיוּ זְקוּקִים לְגֵט…

521. כְּיַלְדָּה כִּזְקֵנָה –

רָצָה לַחֲתֻנָּה…

אמרי אינשי: בת שתין כבת שש לקל טבלא רהיטא (מו“ק י”ט).

522. אֵין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא –

לֹא נִשְׁכָּחָה,

לֹא מֻזְנָחָה…

לכל אחת הוא מזמין את בן-זוגה.

523. הַחֲתֻנָּה –

אִם אֵין חֶשְׁבּוֹן לְפָנֶיהָ,

יֵשׁ חֶשְׁבּוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ…

524. אִלּוּ בַּשָּׁמַיִם הָיוּ בַּחוּרִים –

הָיְתָה עוֹלָה לְשָׁם

כָּל בַּחוּרָה בְּסֻלָּם

לְבַקֵּשׁ לָהּ חָתָן…

525. כַּלְּבָנָה כֵּן בַּחוּרָה:

צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ

בְּעוֹדָהּ מְאִירָה…

526. אִלּוּ נִתַּן לֶאֱסֹר אֶת הַשָּׁנִים,

שֶׁלֹא תְּמוּשֶׁינָה מִמְּקוֹמָן –

הַבַּחוּרוֹת הָיוּ הָרִאשׁוֹנוֹת

בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת לְאָסְרָן…

527. אִם זֶה נָכוֹן,

שֶׁאַחֲרֵי נֶזֶק אָדָם

יַשְׂכִּיל וְיֶחְכָּם –

לָמָּה אַלְמָן לֹא יָבֵן

וְהוּא שׁוּב מִתְחַתֵּן?..

528. אַשְׁרֵינוּ, שֶׁאֵל צִוָּה לָנוּ

“מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם”²¹,

שֶׁאִלּוּ גַם מִפְּנֵי בְּתוּלוֹת זְקֵנוֹת –

הָיָה זֶה לָנוּ לְמִכְשׁוֹל וָפֶגַע,

לָשֶׁבֶת לֹא יָכֹלְנוּ אַף רֶקַע…

529. בַּחוּרָה צְעִירָה זָקֵן עָשִׁיר

כִּי לוֹקַחַת –

אֶת “בֵּית-הָעוֹלָם” אַף לְרֶגַע

אֵינָהּ שׁוֹכַחַת…

530. מַה שְׁכָּבֵד מִבְּתוּלָה זְקֵנָה

לָשֵׁאת עָלֶיהָ –

זֶה צְרוֹר שְׁנוֹתֶיהָ…

 

הָאִשָּׁה    🔗

531. אִשָּׁה מְחַקָּה אֶת בַּעֲלָהּ בְּכָל הָעֲנָפִים:

כָּמוֹהוּ מְשַׂחֶקֶת בִּקְלָפִים,

לְעַשֵּׁן לוֹ עוֹזֶרֶת,

שַׂעֲרוֹתֶיהָ מְקַצֶּרֶת:

אַךְ לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה וּלְדַבֵּר מְעַט –

יֵשׁ בֵּין אֶלֶף אַחַת…

532. אִשָּׁה דוֹמָה לַשֶּׁמֶשׁ,

וּשְׁנַיִם הַסִּמָּנִים:

מְאִירָה כָּמוֹהָ –

וְמַשְׁחִירָה הַפָּנִים…

533. רַבִּים מִשְׁתּוֹמְמִים עַל יְהוּדִית:

אִשָּׁה בַּחֶרֶב כָּרְתָה רֹאשׁ גֶּבֶר;

נְשֵׁי זְמַנֵּנוּ בְּלִי חֶרֶב –

אַלְפֵי רָאשֵׁי גְבָרִים מוֹרִידוֹת קֶבֶר…

534. גָּדוֹל כֹּחַ הָאִשָּׁה בָּעֵינַיִם –

מֵאֲשֶׁר לַגֶּבֶר בַּיָּדַיִם…

535. נָשִׁים מְכֹעָרוֹת –

לְבַעֲלֵיהֶן רַבָּה קִנְאָתָן,

לְכָךְ יֵשׁ תָּמִיד לָהֶן זְמָן;

וְאִלּוּ יָפוֹת –

מְקַנְאוֹת לִגְבָרִים אֲחֵרִים בְּלִי־דַי,

עַד שֶׁלְּקַנֵּא לְבַעֲלֵיהֶן אֵין לָהֶן פְּנַאי…

536. לְפָנִים –

הִתְפָּרְקוּ הַנָּשִׁים עֶדְיָן

אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת;

הַיּוֹם –

לְשֵׁם עֶדְיָן –

לִמְכֹּר אֱלֹהֵיהֶן מוּכָנוֹת…

537. “אִשָּׁה רָעָה מַר מִמָּוֶת”²² ,

כִּי הַמָּוֶת מִמֶּנָּה פּוֹדֵהוּ –

וְהִיא אִתָּה תְּבִיאֵהוּ…

538. שְׁחוֹרָה – נָאוָה

וְלַלֵּב קְרוֹבָה…

539. אִשָּׁה לְתַפּוּחַ מְשׁוּלָה:

בַּחוּץ נָאָה,

בִּפְנִים מַתְלִיעָה…

540. לְשׁוֹן הָאִשָּׁה נֶחְמָדָה –

מְלֻטָּשָׁה כְּחֶרֶב חַדָּה…

541. אִם הַבַּעַל יִתְאוֹנֵן

שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ חֹפֶשׁ –

סִמָּן, שֶׁאִשְׁתּוֹ לֹא נָסְעָה –

לִמְקוֹם־נֹפֶשׁ…

542. אֵין בָּעוֹלָם רָעַת־לֵב כְּאִשָּׁה,

אֲשֶׁר בִּגְלַל זִקְנָתָהּ הָעֲנִיָּה

נֶעֶשְׂתָה אָחוֹת־רַחֲמָנִיָּה…

543. קָשֶׁה לִמְצֹא יְפֵה־פִיָּה –

צְנוּעָה וּבַעֲלַת תּוּשִׁיָּה…

544. לָאִשָּׁה יֵשׁ תַּחְבּוּלָה אַחַת –

לַעֲשׂוֹת אוֹתָנוּ מְאֻשָּׁרִים,

וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף תַּחְבּוּלוֹת –

לַעֲשׁוֹת חַיֵּינוּ קְצָרִים…

545. אִשָּׁה קַלַּת־דַּעַת –

מְרַמָּה גֶבֶר בְּקַלּוּת־רֹאשׁ;

וְאִשָּׁה רְצִינִית –

בְּכֹבֶד־רֹאשׁ מְרַמָּה אֱנוֹשׁ…

546. הַגְּבָרִים מִנָּשִׁים חֲזָקִים לְעוֹלָם,

וְהֵם לַנָּשִׁים עֲבָדִים כֻּלָּם…

547. הַנָּשִׁים

מַלְאֲכֵי־חַבָּלָה עַד הַיּוֹם –

מוֹבִילוֹת אוֹתָנוּ דֶרֶךְ הָעֵדֶן לְגֵיהִנֹּם…

548. כָּל אִשָּׁה חֲכָמָה

אַךְ לֹא יָפָה –

בְּחֵפֶץ לֵב חָכְמָתָהּ

בְּיֹפִי הָיְתָה מַחֲלִיפָה…

549. תַּכְשִׁיטִים וְתַמְרוּקֵי נָשִׁים –

הוֹפְכִים אֲמִידִים לְרָשִׁים,

וְגוֹרְמִים עִנּוּיִים קָשִׁים…

550. אִשָּׁה אִלֶּמֶת אֵינָהּ מְקַלֶּלֶת בַּשְׂפָתַיִם,

כִּי אִם בַּיָּדַיִם…

551. לְאָשְׁרָם הַפִּילוֹסוֹפִים

נָשִׁים מְכֹעָרוֹת לָקְחוּ;

אִלּוּ יָפוֹת הָיוּ –

כָּל הַפִּילוֹסוֹפִיָה שָׁכָחוּ…

552. שָׁלֹשׁ נָשִׁים – שָׁלוֹם בֵּינוֹתָן,

אִם שְׁתַּיִם מֵהֶן אֵין בְּבֵיתָן…

553. פָּנְתָה לּךָ אִשָּׁה עֹרֶף,

לְעָרְפָּהּ מַחֲמָאוֹת פַּזֵּר –

תַּשְׁלִים אִתְּךָ מַהֵר…

554. אִשָּׁה,

מוּטָב תְּקַצְּרִי שִׂמְלָתֵךְ,

מֵאֲשֶׁר שְׁנוֹת בַּעֲלֵךְ…

555. אִשָּׁה יָפָה וּצְעִירָה

זוּג צָעִיר מְבַקֶּרֶת –

אֵיךְ לְפָגְשָׁהּ מְהַרְהֵר הוּא,

אֵיךְ מִמֶּנָּה לְהִפָּטֵר הִיא מְהַרְהֶרֶת…

556. מְרֻבִּים הַדְּבָרִים –

שֶׁאִשָּׁה אַחַת מְבִינָה

יוֹתֵר מִמֵּאָה גְבָרִים…

נתן הקב"ה בינה יתרה באשה יותר מבאיש. (נדה מ"ה)

557. אִלּוּ חוֹנְנָה הָאִשָּׁה בְּדַעַת –

לָקְחָה מַצְלֵפָה בַּיָּד,

וּמֵימֶיהָ לִשְׁתּוֹת לִשְׁוָרִים

לֹא נָתְנָה עֲדֵי־עָד…

558. אִשָּׁה –

אִם אֲחֵרוֹת אוֹהֲבוֹת בַּעֲלָהּ,

כֻּלָּהּ בְּפַחַד וּמוֹרָא;

אִם אַף אַחַת לֹא תֶּאֱהָבֵהוּ,

כֻּלָּהּ מָרָה שְׁחוֹרָה…

559. אִשָּׁה רָעָה רַע לְבַעֲלָהּ –

הַכֹּל אוֹמְרִים;

אַךְ רָעָה מִזּוֹ –

הַטּוֹבָה לְכָל הַגְּבָרִים…

560. אִשָּׁה רִאשׁוֹנָה לְבַעֲלָהּ –

מְאֹד נַעֲלָה…

אין אדם מוצא קורת רוח אלא מהאשה הראשונה. (יבמות ס"ג)

561. אִישׁ לוֹמֵד פִּילוֹסוֹפִיָּה –

יַחֲשֹׁב עַל תּוֹעֶלֶת לַאֲחֵרִים,

וְאִשָּׁה: כַּמָּה יֹפִי יוֹסִיף לָהּ תֹּאַר דּוֹקְטוֹר

וְכַמָּה מַחֲמָאוֹת תִּשְׁמַע מִפִּי גְבָרִים…

562. יֹפִי בְּלִי נְעוּרִים,

וּנְעוּרִים בְּלִי יֹפִי –

בַּנָּשִׁים הֵם דֹּפִי…

563. נִכְבָּדָה אֵשֶׁת אֶבְיוֹן –

מִפִּילֶגֶשׁ שֶׁל בַּעַל־הוֹן…

564. אִשָּׁה,

אַל תְּבָרְכִי אֶת הַנֵּרוֹת –

וּבַעֲלֵךְ אַל תָּאֹרִי בִּמְאֵרוֹת…

565. רָאִיתָ בְּאִשָּׁה שְׂעָרוֹת יָפוֹת –

בְּדֹק אִם אֵינָן מְזֻיָּפוֹת,

רָאִיתָ גַבְנוֹן אֶצְלָהּ –

אֵין סָפֵק כִּי הוּא שֶׁלָּהּ…

566. חָמוֹת לְעוֹלָם –

גְּרוּעָה מֵחָם…

567. חָתָן וְכַלָּה – שְׁנַיִם,

שְׂמֵחִים וַאֲהוּבִים;

אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ – אֶחָד,

נוּגִים וַעֲצוּבִים…

568. בַּחוּרָה יָפָה בִּנְעוּרֶיהָ –

גַּם בִּהְיוֹתָהּ סָבְתָא

מְלֵאָה חֵן הִנֶּהָ…

569. הָאִשָּׁה מְיַפָּה צִפָּרְנֶיהָ –

כְּדֵי שֶׁיּוֹתֵר נָאוֹת

תִּהְיֶינָה שְׂרִיטוֹתֶיהָ…

570. כַּדֹּנַג אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ:

בַּחֹם – רַךְ כַּתֶּבֶן,

בַּקֹּר – קָשֶׁה כָּאֶבֶן…

571. פְּעָמִים אַחֲרֵי הָאִשָּׁה

מְחַזֵּר בַּרְנַשׁ –

כַּחֲזִיר מַמָּשׁ…

572. הָאִשָּׁה בִּכְלָל –

שָׂטָן מְשֻׁכְלָל…

573. בִּזְמַנֵּנוּ – אִשָּׁה

יוֹלֶדֶת שְׁלֹשָׁה –

בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת בּוֹשָׁה…

574. רוּם מַעֲלַת הָאַהֲבָה: –

לְהַלֵּל שַׂעֲרוֹת הָאִשָּׁה הַנָּאוֹת,

אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁבַּמָרָק נִמְצָאוֹת…

575. מְשׁוֹרֵר פַּרְסִי רָאָה אִשָּׁה

תְּלוּיָה עַל אִילָן, עָמַד וְקָרָא:

חֲבָל שֶׁאֵין כָּל הָאִילָנִים –

פֵּרוֹת כָּאֵלֶּה טְעוּנִים…

576. בִּהְיוֹת אָדָם אֶחָד בְּתֵבֵל רְחָבָה –

הִתְעַלְּסָה עִם נָחָשׁ גְּבִרְתּוֹ חַוָּה…

577. אָדָם בְּלִי אִשָּׁה –

מֵעֵין פְּלָג גוּף;

זָכָה – אִשְׁתּוֹ מַשְׁלִימָה אֶת הֶחָסֵר,

לֹא זָכָה – גַּם חֶצְיוֹ־הוּא יָסוּף…

ברנש בלי אתתא פלגא גופה איהו, ושכינתא לא שירא עליה (פניני הזהר קס"ט).

578. כְּשֶׁיַעֲלֶה חֲמוֹר בְּסֻלָּם –

כַּלָּה עִם חֲמוֹתָהּ תִּשְׁלָם…

כמו שלא יתכן שחמור יעלה בסולם, כן לא יקיימו יחסי שלום בין כלה וחמות.

579. הַלּוֹקֵחַ אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה לְאִישׁ וַתִּשְׂנָאֵהוּ –

כָּל רֶגַע יִרְאֶה מוֹתוֹ וְיֵדָעֵהוּ…

580. הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אוֹמֵר:

סוֹף טוֹב – הַכֹּל טוֹב…

581. הַמְפַחֵד וְיוֹדֵעַ לְהִזָּהֵר –

לֹא יִפֹּל בַּפַּח מַהֵר…

582. קְרִיאַת “שְׁמַע” –

לְגָרֵשׁ הַשֵּׁדִים סְגֻלָּה,

וְחוֹתֶנֶת רָעָה –

לְגָרֵשׁ הֶחָתָן תַּחְבּוּלָה…

583. אִם הַבַּעַל רַע לְאִשְׁתּוֹ

וְהִיא מְסוּרָה אֵלָיו,

לִבְהֵמָה נִמְשָׁלָה:

מְקַבֶּלֶת מַיִם וְנוֹתֶנֶת חָלָב…

584. “אֵשֶׁת־חַיּל עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ”²³

לָכֵן יַחְמֹד אִישׁ אֵשֶׁת רֵעֵהוּ;

חוֹשֵׁב הוּא כִּי לְרֵעֵהוּ הָעֲטֶרֶת –

עֲשׂוּיָה זָהָב לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת…

585. אִשָּׁה רָעָה –

גַּם בְּקַבְּלָהּ סֵפֶר־כְּרִיתוּת,

תִּשְׁפֹּךְ עַל בַּעְלָהּ חֵמָה וְרִשְׁעוּת…

586. אִשָּׁה עֲשִׁירָה –

נוֹשְׂאָה בְּתוֹךְ הַלֵּב קִנְאָה,

וְעַל הַלֵּב – אֲבָנִים טוֹבוֹת;

אִשָּׁה עֲנִיָּה –

נוֹשְׂאָה בְּתוֹךְ הַלֵּב צַעַר,

וְעַל הַלֵּב – יֶלֶד־מַכְאוֹבוֹת…

587. אִשָּׁה הַקּוֹרְאָה “שְׁמַע” וְאוֹמֶרֶת:

"מִימִינִי מִיכָאֵל, מִשְּׂמֹאלִי גַבְרִיאֵל,

מִלְּפָנַי אֲרִיאֵל, מֵאַחוֹרַי רְפָאֵל",

אִשָּׁה הַהוֹלֶכֶת וּמוֹנָה כָּכָה,

שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּעַל וַדַּאי שָׁכָחָה…

588. אִשָּׁה בְּלִי בַּעַל –

כְּבַיִת בְּלִי חַלּוֹן לָאוֹר;

אִישׁ בְּלִי אִשָּׁה –

כְּבַיִת בְּלִי תַּנוּר בַּקֹּר…

 

הַמִּסְחָר    🔗

589. הַסּוֹחֵר חַיָּב לִזְכֹּר,

אִם יוּכַל לִמְכֹּר…

590. נְקֹט בְּיָדְךָ זֶה הַכְּלָל:

בּוֹר רֵיק אֵינוֹ מִתְמַלֵּא מִטַּל…

מסחר שלא השקיעו בו כסף לא יעשה גדולות.

591. כָּל הַגְּבִינָה, רַב אוֹ מְעַט –

אַל יִתֵּן אָדָם בִּלְבִיבָה אַחַת…

לא יהא אדם נותן כל מעותיו בשדה אחד.(ב“ר, ע”ו)

592. לְנִסָּיוֹן בָּאִים –

עַל־יְדֵי עֲסָקִים רָעִים…

593. סוֹחֵר מִשְׂתַּכֵּר לִצְרוֹר נָקוּב –

אִם מִסְחָרוֹ בְּמִלְוֶה זָקוּף…

594. הַסּוֹחֵר –

כְּמוֹרֶה בְּחִצִּים הַשַּׁעְרָה קוֹלֵעַ,

וּשְׁנֵיהֶם אִם לֹא יַחֲטִיאוּ – מִי יוֹדֵעַ…

595. כָּךְ דֶּרֶךְ סוֹחֲרֵי מַרְכֹּלֶת:

מַרְאִים תְּחִלָּה אֶת הַפְּסֹלֶת…

596. אֵין אַחְוָה עִנְיָן

בְּמִסְחָר וְקִנְיָן…

597. אֵין לְסוֹחֵר כֶּסֶף מְזֻמָּן,

וְאֵין עֹנִי בְּבֵית אֻמָּן…

598. רֵאשִׁית דֵּעַ –

עַל הַשֻּׁלְחָן הַמַּטְבֵּעַ…

כך אומר המוכר במזומנים ואינו מקיף.

599. חוֹבוֹת חֲדָשִׁים –

עַד שֶׁיִּתְיַשְּׁנוּ מַשְׁהִים,

וִישָׁנִים – אֵין פּוֹרְעִים…

 

הלצה של סוחרים.    🔗

600. הַמְבַקֵּשׁ מִסּוֹחֵר אֱמוּנָה –

כִּמְבַקֵּשׁ מֵרִבִּיתָן חֲנִינָה….

601. בְּדָבָר מְשֻׁבָּח

אוֹ גָרוּעַ –

אֵין צֹרֶךְ לִהְיוֹת

מֻמְחֶה יָדוּעַ…

בדברים כאלה כולנו חכמים כולנו נבונים…

602. הַסּוֹחֵר –

בִּשְׁעַת הַקָּפָה מִתְעַשֵּׁר,

וּמִתְרוֹשֵׁשׁ –

בְּהַגִּיעַ הַזְּמָן לְהִתְפַּשֵּׁר…

603. חוֹב –

אֵינוֹ קָרוֹב…

כתיב: ומבשרך לא תתעלם (ישעיהו נ"ח) אבל מחוב מותר להתעלם.

604. כָּל עִנְיָן בְּמִפְעָלוֹ

זָקוּק לִמְשֻׁגָּע שֶׁלּוֹ…

שיתמסר אליו מתוך התלהבות עד כדי שגעון.

605. "אֵין סוֹחֵר מֵת

עַד שֶׁיִּשְׁמֹט שָׁלֹשׁ פְּעָמִים",

וְאִם מֵת –

סִמָּן שֶׁנִּפְטַר בְּלֹא עֵת…

606. סוֹחֵר,

אִם תַּעֲשִׁיר – אַל תָּרִיעַ,

וְאִם הִפְסַדְתָּ – אַל תּוֹדִיעַ…

607. אַךְ הַמִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל –

מִתְפָּאֵר כִּי הוֹנוֹ רַב כַּחוֹל…

608. בְּמִסְחָר אֵין שׁוּם כְּלָל:

יֵשׁ מִסְחָר בּוֹ רַב־עָמָל –

וּשְׂכָרוֹ מְעַט מִזְעָר,

וְיֵשׁ מִסְחָר בּוֹ עָמָל מְעַט –

וְרַב מְאֹד הַשָּׂכָר…

609. הָרוֹצֶה לְאַבֵּד מְעוֹתָיו –

יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִסְחָר

בְּשֵׂכֶל אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹתָיו…

610. כַּסּוֹחֵר כַּגַּנָּב:

שְׁנֵיהֶם בַּסֵּתֶר גּוֹנְבִים רָב;

אַךְ הָרִאשׁוֹן לְחָרוּץ יְהֻלָּל,

וְהָאַחֲרוֹן נִתְפָּס וּשְׁמוֹ יְחֻלָּל…

611. בְּמִסְחָר –

כָּל אוֹהֵב – אוֹיֵב,

כָּל קוֹנֶה – שׂוֹנֵא,

כָּל מוֹכֵר – עוֹכֵר…

612. לִקּוּי חַמָּה, לִקּוּי לְבָנָה, וְתַגָּרִים –

בְּאִסּוּר הַשָּׂגַת גְּבוּל אֵינָם נִזְהָרִים:

אֵין בְּיָדָם מְעַכֵּב וּמוֹנֵעַ,

וְאִישׁ עַל גַּבֵּי חֲבֵרוֹ פּוֹסֵעַ…

613. “הַחוֹזֵר – אֵינוֹ סוֹחֵר”;

וְסוֹחֵר שֶׁאִשְׁתּוֹ מְכֹעָרָה וּמִתְחָרֵט,

וְרוֹצֶה לָתֵת לָהּ גֵּט –

אוֹמֵר: בִּרְצוֹנִי אֲנִי בּוֹחֵר,

שֶׁאֶהְיֶה מֻחְזָק לְאִי־סוֹחֵר…

614. שָׁעוֹן כִּי יַעֲמֹד –

מְצַלְצֵל אֵינֶנּוּ עוֹד;

סוֹחֵר כִּי יַעֲמֹד –

מִסְּבִיבוֹ יְצַלְצֵל מְאֹד…

615. שֻׁתָּפוּת בְּמִדּוֹת יְשָׁרוֹת –

אַךְ בְּ“אַנְעִים זְמִירוֹת”…

פסוק ל' ופסוק ל“ו – כך נוהגים לומר את שיר הכבוד; הש”צ קורא בית והקהל עונה בבית שאחריו, וכך לסירוגין עד הסוף.

616. סַחֲרָנוּת –

אֵינָהּ אַחְוָנוּת…

 

הַחַיִּים    🔗

617. פַּטִּישׁ כָּבֵד –

גַּם מְשַׁבֵּר,

גַּם מְחַבֵּר…

משל: מקרי החיים ופגעיהם, את האחד משברים ומשפילים עד עפר, ולאחר נותנים עוז ואומץ להלחם בהם ולעלות למדרגה עליונה…

618. מַתְּנוֹת הַחַיִּים –

מַתְּנוֹת־שָׁוְא;

שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת אֵלּוּ –

יִחְיֶה זְמַן רָב…

619. מְעַט קֹרַת־רוּחַ

בַּחַיִּים יֵשׁ לָנוּ –

בָּאִים בְּנֵי־בְּלִיַּעַל

וְגוֹזְלִים מֵאִתָּנוּ…

620. רְצוֹנְךָ לָדַעַת אֵיךְ אֲנִי חַי –

הִסְתַּכֵּל בְּאִשְׁתִּי וְתֵדַע לְמַדַּי…

621. לֹא לִבְכּוֹת,

לֹא לִצְחֹק, –

לְהָבִין כַּחֹק…

622. הַרְבֵּה דִבְרֵי־שִׁגְעוֹנוֹת בַּחַיִּים

נַעֲשִׂים כְּדִבְרֵי־בִּינָה,

וְהַרְבֵּה דִבְרֵי בִּינָה וְהִגָּיוֹן

נַעֲשִׂים דִּבְרֵי־שִׁגָּעוֹן…

623. חַיִּים בְּלִי חֲלִיפוֹת,

לְמִן לֵדָה עַד כֶּלַח –

כְּמַאֲכָל בְּלִי תַּבְלִין,

כְּתָפֵל בְּלִי מֶלַח…

624. הַסֵּדֶר –

יְסוֹד כָּל הֶדֶר…

625. סֵדֶר בְּהוֹצָאָה –

הַכְנָסָה נָאָה…

626. בִּדְבָרוֹ וּבְמַעֲשֵׂהוּ יִצְלַח אָדָם –

אִם הֵם בָּאִים בְּמוֹעֲדָם…

627. בְּאֵין חוֹל לִגְבוּל –

יִרְעַשׁ יָם;

בְּאֵין מָקוֹם לִזְבוּל –

יִגְעַשׁ עָם…

628. אוֹרֵחַ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת בָּא –

אֵין אוֹמְרִים “בָּרוּךְ הַבָּא”…

629. חֻקִּים נִכְתָּבִים בְּעֵטִים –

וְנִשְׁמָרִים בְּשׁוֹטִים…

630. נִגְזְרוּ עַל אָדָם רָעוֹת –

לְבֵיתוֹ הֵן בָּאוֹת…

631. גַּם מֵרֹב שָׁנִים מַזְקִינִים –

בִּפְרָט אִם אֱלֹהִים

מְזַכֶּה בְּעִנּוּיִים…

כך אומר אדם לחברו שלא ראהו זמן רב ולא הכירו.

632. אֲשֶׁר מִמְּךָ חָזָק –

תָּמִיד מִמְּךָ יִצְדָּק…

633. לִבְלִי הֱיוֹת בַּחַיִּים אִישׁ־סֶלֶף –

מַשְׁמָע: לִהְיוֹת אֶחָד מֵאֶלֶף…

634. רַבִּים הַיּוֹשְׁבִים בִּמְעוֹנוֹת מְרֻוָּחִים –

בְּצַר וּמָצוֹק בַּסֵּתֶר נֶאֱנָחִים…

635. הַחַיִּים –

שַׁלְהֶבֶת זְעִירָה,

בֵּין שְׁנֵי לֵילוֹת־הַנֵּצַח

בְּאוֹרָהּ הַדַּל מְאִירָה…

636. הַחַיִּים –

מַתַּת־אֱלֹהִים לָאָדָם,

וְרַק חַיַּת־טֶרֶף –

תּוּכַל לִגְזֹל אוֹתָם…

637. הַצָּרָה לִמְרוֹם קִצָּהּ הִגִּיעָה –

קְרוֹבָה הַיְשׁוּעָה…

638. רַבִּים עוֹשִׂים דָּבָר

נֶגֶד חֵפֶץ לְבָבָם –

אַךְ אֲנוּסִים הֵם

עַל־פִּי מַצָּבָם…

639. תָּמִיד לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִשְאֹף,

בְּלִי הַשֵּׂג הַמְבֻקָּשׁ בַּסּוֹף –

זֶהוּ עִקַּר הָרַע בָּעוֹלָם,

וְהוּא שֹׁרֶשׁ אָסוֹן לִבְנֵי־אָדָם…

640. מוּזָר הָאָדָם:

לְטוֹבָתוֹ

לֹא יִסְבֹּל כָּל כְּפִיָּה;

לְרָעָתוֹ –

יִשָּׂא כָּל אַלָּמוּת בְּדוּמִיָּה…

641. הַחַיִּים הֵם שַׁמְטָנִים,

וְיֵשׁ לְקַבֵּל מַה שֶּׁנוֹתְנִים;

אִם לֹא נִרְצֶה מְאוּם –

לֹא נְקַבֵּל כְּלוּם…

642. תְּהִי נָא פָּרָה טוֹבָה –

לֹא יֶחְסַר כַּד לַחֲלִיבָה…

643. לְמַעַן הַכֵּר אִישׁ –

לִסְחֹר עִמּוֹ הַחוֹבָה;

לְמַעַן אָהֳבוֹ –

לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבָה;

לְמַעַן כַּבְּדֵהוּ –

רָצוּי וְנֹחַ

מִפָּנָיו לִבְרֹחַ…

644. טוֹבָה מִלַּת “קַח־נָא”

מִמִּלַּת “תֵּנָה”…

645. אֵין נָקִי מִדְּאָגָה,

וְאֵין נִמְלָט מֵחָגָא…

646. הַהַכְנָעָה בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ –

גְּבוּרָה לְאֵין עֵרֶךְ…

באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעך (משלי ו' ג')

647. הַיִּסּוּרִים יִגְדְּלוּ בְּלֵב הָאָדָם –

בְּהַרְבּוֹתוֹ לַהְגּוֹת וְלָשִׂיחַ בָּם…

648. לְהִתְוַכֵּחַ עַל הַחַיִּים רְגִילִים –

רַק בְּנֵי בְּלִי־מַזָּל אֻמְלָלִים;

הַמְאֻשָּׁרִים – חַיֵּיהֶם אוֹצָר בָּלוּם,

וּלְהִתְוַכֵּחַ אֵינָם צְרִיכִים כְּלוּם…

649. טוֹבִים קוֹצֵי חַיֵּי הַבַּיִת –

מִפִּרְחֵי “בֵּית־הַחַיִּים”…

650. הַחַיִּים –

לְכֻתֹּנֶת שֶׁל תִּינוֹק דּוֹמִים:

קְצָרִים וּמְזֹהָמִים…

651. יִסּוּרִים נוֹרָאִים וְעַזִּים –

בָּאִים מִתְּשׁוּקָה לְחַיִּים נִפְרָזִים…

652. מַרְבֶּה בָּנִים – מַרְבֶּה חֶבְלֵי־צַעַר;

כְּנֶגְדָּם –

מוּעָט שְׂכָרָם, וּקְטַנָּה בִּרְכָתָם…

653. בְּלִי צַעַר –

אֵין אָדָם בָּעוֹלָם;

וְאִם יֶשְׁנוֹ –

אֵינוֹ בְּחִינַת אָדָם…

654. קָשֶׁה לְאָדָם לְהִכָּנַעַ –

לִפְנֵי אֲשֶׁר פָּחוֹת מִמֶּנּוּ יוֹדֵעַ…

655. מִשְׁאָלוֹת שֶׁגְּבוּל אֵינָן יוֹדְעוֹת –

רַק לְתִּינוֹקוֹת הֵן נָאוֹת…

656. כְּשֶׁאָדָם מָלֵא כֹּחַ עֲלוּמִים –

יַחֲשֹׁב כִּי יִחְיֶה לְעוֹלָמִים,

בְּלִי גְבוּל, בְּלִי סוֹף,

וְרַק אֶת פְּלוֹנִי הַמָּוֶת יִטְרֹף…

657. הַסְּדָן חָזָק –

לַפַּטִּישׁ יִשְׂחָק…

אדם תקיף לא יפחד ממי שיתקפהו…

658. הַכֹּל חֲפֵצִים חַיִּים אֲרֻכִּים,

וְאֵין אַף אֶחָד שֶׁיַּחְפֹּץ לְהַזְקִין…

659. "שֶׁקֶר הַחַיִּים

וָאֱמֶת הַמָּוֶת" –

לָכֵן לַחַיִּים יְדִידִים

וְלַמָּוֶת אוֹיְבִים…

660. בַּעַל שֵׂכֶל וְכִשְׁרוֹן רַב –

סוֹבֵל יוֹתֵר מִכְּסִיל:

עֵץ שֶׁמְּרֻבִּים עֲנָפָיו –

הָרוּחַ מַפִּיל…

661. הַצָּרוֹת נוֹתְנוֹת לַחַיִּים

בְּהִירוּת עֲצוּמָה:

תְּמוּנָה בְּלִי צֵל –

פְּסוּלָה וּפְגוּמָה…

662. הֲכִי־אֻמְלָל בְּעוֹלָם הַהֶבֶל –

רוֹצֶה לְהִתָּלוֹת וְאֵין חֶבֶל…

663. חַלָּשׁ צַעֲקָן –

גִּבּוֹר מֵחָזָק שַׁתְקָן…

בחיים צריך אדם להיות עֵר, ולא לעבור בשתיקה על עוול ועל כל פגיעה בו ובפרנסתו.

664. הַבְּרִיּוֹת נִפְלָאִים:

נוֹתְנִים דַּעְתָּם עַל מַה שֶּׁבַּחֲלוֹם –

יוֹתֵר מֵעַל שֶׁבְּהָקִיץ רוֹאִים…

665. בְּצָרוֹת וְעִנּוּיִים –

קַיָּמִים וְחַיִּים…

666. לְפִי הָרְוָחִים –

כָּךְ נָחִים…

667. יֵשׁ שְׂחוֹק מְלָאכוּתִי –

מַר מִבְּכִי אֲמִתִּי…

668. עַד הָרוֹצֵחַ יְבוֹאֶנּוּ שֶׁבֶר –

אַלְפֵי אֲלָפִים יוֹרִיד קֶבֶר…

669. הַמַּלְוֶה לְאִישׁ שׁוֹכֵחַ־גְּמוּל –

כְּבָשָׂר שֶׁנָּפַל בְּפִי חָתוּל…

670. הַתְּהִלָּה –

חוֹב מְטִילָה…

המהוּלל בעל חוב למהלל…

671. רַב מְאֹד בְּלִבִּי –

אַךְ מַיִם מָלֵא פִּי…

כשיש לאדם לספר ולהתאונן על מישהו, אך מאיזו סיבה אי אפשר לו – אומר כך.

672. כִּרְבוֹת בְּדָבָר חֵן וָיֹפִי –

נָקֵל לִמְצֹא בּוֹ דֹפִי…

673. לֹא יִתֵּן אֵל נַחַת –

אֵין עֵצָה לָקַחַת…

674. יֵשׁ דְּבָרִים לֹא יֵאָמֵנוּ

בְּטֶרֶם יִרְאוּ אוֹתָם,

וְיֵשׁ דְּבָרִים לֹא יֵרָאוּ,

בְּטֶרֶם יַאֲמִינוּ בָּם…

675. כְּבַטֶּבַע כֵּן בְּחַיֵּי הָאָדָם:

יְמֵי חֹשֶׁךְ וּרְעָמִים,

יְמֵי עֲנָנִים וּגְשָׁמִים,

יְמֵי־שֶׁמֶשׁ בְּהִירִים –

בְּאוֹר־יְקָרוֹת מַזְהִירִים…

676. “טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָּהּ”²⁴ –

כָּךְ הוּא בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי;

אַבָל בְּסֵפֶר הַחַיִּים

רוֹצֶה אָדָם פַּת טוֹבָה,

וְתַרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה –

מֵהֶן בַּבֶּטֶן שַׁלְוָה…

677. יֵשׁ דָּבָר קָטָן,

הַנִּצָּב לְשָׂטָן,

וּמַנִּיחַ מִכְשׁוֹלִים

לְעִנְיָנִים גְּדוֹלִים…

678. הַטּוֹחֵן יָגֵל –

כְּשֶׁהַגַּלְגַּל יִתְגַּלְגֵּל…

679. לְפָנִים –

“רָאִיתִי עֲבָדִים רוֹכְבֵי עַל סוּסִים”²⁵;

הַיּוֹם –

בַּאֲוִירוֹנִים הֵם טָסִים…

680. "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ד״;

הַבְּהֵמָה תִּוָּשַׁע עַל־נְקַלָּה,

כִּי כַּמָּה הִיא צְרִיכָה –

קֹמֶץ חֲשַׁשׁ וְקַשׁ,

אַךְ מְרֻבִּים צָרְכֵי בַּרְנַשׁ…

681. לְאָדָם יֵשׁ לֵב בָּשָׂר –

אַךְ בַּחַיִּים לֹא יַסְפִּיק לוֹ

לֵב רַךְ כַּתֶּבֶן,

וְזָקוּק הוּא לְלֵב־אֶבֶן…

682. בְּבֵית־הַסֵּפֶר מְלַמְּדִים:

כָּשֵׁר וְיָשָׁר לִהְיוֹת,

טוֹב וְנוֹחַ לַבְּרִיוֹת,

בּוֹרֵחַ מֵרִיב,

וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב;

אַךְ אִם כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת,

בַּחַיִּים הֵן מִפְגָּע לָאָדָם

בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם –

בֵּית־הַסֵּפֶר לָמָּה?…

683. “יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ”,

אַךְ בְּנֵי־אָדָם עֲלוּבִים –

תָּמִיד עֲצוּבִים…

684. לֹא טוֹב לָאָדָם, אֲשֶׁר מִשְׁאֲלוֹת

לִבּוֹ כֻּלָּן מִתְמַלְּאוֹת…

685. שֶׁהַצָּרָה לְאִישׁ עַד נַפְשׁוֹ תַּגִּיעַ –

קָרוֹב אֵל לוֹ, יִשְׁעוֹ יוֹפִיעַ…

686. אֵין גִּבּוֹר יַשְׂגִּיב פָּעֳלוֹ,

וְלֹא יִכָּנַע מִשֵּׁבֶט גּוֹרָלוֹ…

687. בְּטֶרֶם אוֹר בֹּקֶר –

הָאֹפֶל כִּפְלַיִם;

וְלִפְנֵי עֵת טוֹבָה –

הַצָּרָה פַּעֲמַיִם…

688. הַמַּרְבֶּה לִחְיוֹת בְּמוֹתְרוֹת –

קְצָרִים חַיָּיו;

וְהַמַּמְעִיט צָרְכּוֹ –

אֲרֻכִּים יָמָיו…

689. הַמּוֹצִיא יוֹתֵר מֵהַכְנָסָה –

רָעָה לְעַצְמוֹ עָשָׂה…

690. הַקְּרָב הוּא אֲבִי־הַכֹּל:

הַלָּלוּ נַעֲשִׂים עַל יָדוֹ אֵלִים,

וְהַלָּלוּ – בְּנֵי־אָדָם;

הַלָּלוּ אֲדוֹנִים גְּדוֹלִים,

וְהַלָּלוּ עַבְדֵי־עוֹלָם…

691. הַכֹּל יוֹדְעִים וּמְבִינִים

שֶׁהַחַיִּים הֵם קְצָרִים –

וְאֵין אָנוּ שָׂמִים לֵב

וּבְעַצְמֵנוּ עוֹד מְקַצְּרִים…

 

הַתִּקְוָה וְהַיֵּאוּשׁ    🔗

692. סָפֵק טוֹב סָפֵק רַע –

לְטוֹבָה הַכְרִיעַ;

קַוּוֹת לְטוֹב וְנָעִים –

עַד שֶׁהַזְּמָן יוֹדִיעַ…

693. שְׁמַע בֶּן־אָדָם וְדַע:

קַוֵּה לְטוֹב,

וֶהֱיֵה נָכוֹן לְרַע…

694. אַכְזָבוֹת אַחֲרוֹנוֹת –

מְשַׁכְּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת…

695. גֶּשֶׁם־נְדָבוֹת –

אַחֲרֵי קוֹלוֹת וּבְרָקִים;

וְאַחֲרֵי מְצוּקָה –

רֶוַח אֵל יָקִים…

696. נְעִימָה הַתִּקְוָה וְטוֹבָה –

אַף כִּי הַיְשׁוּעָה אֵינָהּ קְרוֹבָה…

697. הַמְחַכֶּה –

יִזְכֶּה…

698. יֵשׁ שֶׁבֶר –

עֲדֵי קֶבֶר…

 

מַנְהִיגִים    🔗

699. הַמַּנְהִיגִים מִתְקוֹטְטִים –

יְסוֹדֵי הָעָם מִתְמוֹטְטִים…

700. “לֹא אִישׁ־דְּבָרִים”²⁶

אִלּוּ הָיָה דַבְּרָן מְצֻיָּן –

מֵרֵאשֻׁיתוֹ לֹא זָז הָעִנְיָן…

כי היה מרצה על הנושא של חופש העמים, של שְׁווי זכויות, עד ששכח עיקר הענין; אולם כשאינו נואם בחסד עליון, ניגש תיכף אל העיקר ואמר: “שַׁלַח את עַמִי”.

701. “וַתִּקַּח צִפּוֹרָה צֹר וַתִּכְרֹת”²⁷ ;

הֲיִתָּכֵן? הֲרֵי זֶה מַלְעִיג!

אַךְ אֵין מַקְשִׁין עַל אֵשֶׁת־מַנְהִיג…

702. בִּימֵי יַעֲקֹב

הָיָה הַנָּשִׂיא חֲמוֹר –

כָּךְ הוּא בְּכָל דּוֹר…

703. "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֶת הַתֹּף²⁸ ;

כְּשֶׁהָאַחִים מַנְהִיגִים – גַּם לַאֲחוֹתָם טוֹב,

עוֹלָה לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה,

לִמְנַגֶּנֶת וְגַם לִנְבִיאָה…

704. רְצוֹנְךָ מַדְרֵגַת הָאֱנוֹשׁוּת לָמֹד –

רְאֵה מִי בְּרֹאשָׁהּ יַעֲמֹד…

705. הַמֻּנְהָגִים בִּידֵי מַנְהִיג בּוּר,

עַם־הָאָרֶץ וּשְׁפַל־אָדָם –

דּוֹמִים כִּשְׁוָרִים הַמֻּנְהָגִים

בִּידֵי “שֶׁקֶץ” קָטָן הַמַּצְלִיף בָּם…

706. הָעֹל –

לְפִי צַוַּאר הַשּׁוֹר,

וְהַמַּנְהִיגִים –

לְפִי הַדּוֹר…

707. צַלְחוֹת הַקָּהָל עֲמֻקּוֹת –

לָכֵן אֶצְבְּעוֹת הַמַּנְהִיגִים אֲרֻכּוֹת…

 

הַלָּשׁוֹן    🔗

708. הַלָּשׁוֹן –

רַעְיוֹנוֹתָיו יִמְסֹר בָּהּ בַּרְנַשׁ;

אַךְ לִמְסֹר הָרֶגֶש הָאֲמִתִּי –

אֵינָהּ אֶלָּא מְתֻרְגְּמָן חַלָּשׁ…

709. הַדִּבּוּר –

מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה;

וְחִלּוּפוֹ –

מוֹתַר הַבְּהֵמָה מִן הָאָדָם…

710. עֵינַיִם פְּקוּחוֹת וּפֶה בָּלוּם –

לֹא הֵרֵעוּ לְאִישׁ וְלֹא כְּלוּם…

711. הַמֵּבִיא דִבָּה – נְבָלָה,

וְגָרוּעַ מִמֶּנּוּ הַמְקַבְּלָהּ…

כל המדבר לשון הרע כאילו כפר בעיקר (ערכין ט"ו). כל המספר לשון הרע וכל המקבל לשון הרע, ראוי להשליכו לכלבים (פסחים קי"ח).

712. בֵּין לְדַבֵּר הַרְבֵּה

וְהַרְבֵּה לְהַגִּיד –

הַהַבְדֵּל גָּדוֹל תָּמִיד…

713. הַלָּשׁוֹן –

כֹּחָהּ לְהַזִּיק לְכָל פְּעֻלָּה,

וּצְרִיכָה שְׁמִירָה מְעֻלָּה…

714. מֵהִידְרָה בַּעֲלַת שִׁבְעָה רָאשִׁים

אַל תִּירָא;

מֵאָדָם בַּעַל דּוּ־לְשׁוֹנוֹת –

יְרָא!…

715. הַלָּשׁוֹן –

אֵין בָּהּ גְּרָמִים,

וּמְשַׁבֶּרֶת עֲצָמִים…

716. הַשִּׁרְיוֹן חָסוּת לַצָּב,

וְלָאִישׁ – שְׁמִירַת שְׂפָתָיו…

717. אֲשֶׁר לֹא יִשְׁקֹל דְּבָרָיו בְּפֶלֶס –

יִנְחַל לַעַג וָקֶלֶס…

 

תּוֹכַחַת מוּסָר    🔗

718. מָנַעְתָּ מִיִּשְׂרָאֵל –

תִּתֵּן לְיִשְׁמָעֵאל…

אם עושים צדקה מוטב, ואם לאו באים אומות העולם ונוטלים בזרוע (ב"ב ס'). פתח שאינו פתוח למצוה פתוח לרופא (ילקוט שהש“ר תתקצ”ב).

719. נָקֵל לְהוֹנוֹת תָּם –

כְּהָמִית נִרְדָּם…

720. אִם פּוֹקֵר, אִם יְהוּדִי כַּחֹק –

בְּשַׁבָּת תְִבְדֹּק…

721. אֶת הַטּוֹב –

אֵין צֹרֶךְ לְהַלְקוֹת,

לָרַע –

לֹא תּוֹעַלְנָה מַכּוֹת…

722. קָשָׁה גְנֵבַת רַעְיוֹנוֹת –

מִגְּנֵבַת מָמוֹנוֹת…

723. לֹא יֵדְעוּ שַׁלְוֵי עוֹלָם

נֶפֶשׁ דַּךְ נִכְלָם…

724. לִפְעָמִים

הַיֹּשֶׁר שֶׁל הַחֹק –

אֵינוֹ חֹק שֶׁל יֹשֶׁר…

725. גַּם שׁוֹדְדִים שׁוֹמְרִים עַל הַכְּלָל

שֶׁל צֶדֶק – בְּחַלְּקָם שָׁלָל…

726. מַעֲשִׂים טוֹבִים

מַשְׁתִּיקִים אוֹיְבִים…

727. הָאוֹמֵר:

“יֵשׁ גְּרוּעִים מִמֶּנִּי בְּנֶפֶשׁ” –

כְּרוֹחֵץ פָּנָיו בְּרֵפֶשׁ…

728. שְׁלֹשָׁה סוּגֵי אֲנָשִׁים:

רָעִים, גְּרוּעִים, קָשִׁים…

729. שָׁמְרֵנִי אֵל

מֵעֵינַיִם עֲצוּמוֹת,

וּמֵאָזְנַיִם אֲטוּמוֹת…

730. “הָאָדָם אֵינוֹ מַלְאָךְ”,

אַךְ לְעִתִּים – מַלְאָךְ־הַמָּוֶת…

731. אֵיזֶהוּ בַּעַל־עֹשֶׁר? –

הָעוֹשֶׂה רְכוּשׁוֹ בְּיֹשֶׁר…

732. דֹּפִי בְּרֵעֲךָ תָּשִׂים –

בְּתוֹסֶפֶת יִמְסְרוּ לוֹ אֲנָשִׁים;

שִׁבְחוֹ הַנִּפְרָז תַּבִּיעַ –

אַף חֲצִי מֵהֲלְלְךָ אֵלָיו לֹא יַגִּיעַ…

733. לְפָנִים

לָקְחָה הָעִיר אֶת הָרַב,

הַיּוֹם –

לוֹקֵחַ הָרַב אֶת הָעִיר…

734. יִתְרוֹן לְרַע מִמָּקוֹר טוֹב –

מִן הַטּוֹב מִמָּקוֹר רַע…

735. בְּאַחַת יִדְמֶה כָּל אִישׁ

לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּגְדֻלָּתוֹ:

אֵין הוּא יוֹדֵעַ –

הֵיכָן תְּהִי קְבוּרָתוֹ…

736. אֶתְמוֹל מַלְאָךְ,

הַיּוֹם גַּלָּח…

על צבוע.

737. אִמְרֵי רָצוֹן מֵיטִיבִים

יוֹתֵר מִמַּתַּת נְדִיבִים…

738. שָׁם הֲרֵגָה

וּפֹה חִנְגָּא…

739. אֶת הַכָּתוּב וְהֶחָתוּם,

לֹא תְּעַקֵּר בְּקַרְדֹּם…

740. אֶת הַכָּתוּב בְּעֵט,

לֹא תְּעַקֵּר בְּאֵת…

741. לֹא יָבִינוּ שַׁאֲנַנִּים

נֶפֶשׁ אֶבְיוֹנִים…

742. עִוֵּר הָאָדָם מוּמָיו לִרְאוֹת –

לְמוּם זוּלָתוֹ עֵינָיו פְּקוּחוֹת…

743. אָדָם –

בְּיוֹם טוֹבָה יְכַחֵשׁ בֵּאלֹהִים,

וּבְיוֹם רָעָה יַאֲמִין בַּהֲבָלִים…

אדם כשהוא עני ירא מן הקב"ה, וכשהוא עשיר בוטח בעשרו ואין עליו יראת שמים (תנחומא נשא כ"א).

744. הָעַקְשָׁן מְאַבֵּד בְּעִקְשׁוּתוֹ –

יוֹתֵר מִסָּכָל בְּסִכְלוּתוֹ…

745. הַכֶּבֶשׂ אֶת הַזְּאֵב –

לְעוֹלָם אֵינוֹ טוֹרֵף…

746. הַפַּטִּישׁ שֶׁבְּחָזְקָה יְרוֹצֵץ –

סוֹף עַצְמוֹ לְהִתְפּוֹצֵץ…

747. אִם חֲסִידוּת –

אַנִי מַאֲמִין בְּלִי אוֹת,

אִם יֹשֶׁר –

אַנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת…

748. תָּמִיד לָנוּ זְמַן יֵשׁ,

אַךְ לֹא נֵדַע בּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ…

749. אָדָם טוֹב – רוֹאֶה לְעוֹלָם

אַךְ טוֹב בִּבְנֵי־אָדָם…

750. מִנְּבִיחַת הַכֶּלֶב

לֹא יִפְחַד הַזְּאֵב,

רַק נְבִיחָתוֹ –

אֵינוֹ אוֹהֵב…

751. אִלְמָלֵא יָדַע הַטּוֹב שֶׁהוּא טוֹב –

הָיָה מֵיטִיב לָרֹב;

וְאִלּוּ יָדַע הָרַע כִּי רַע הִנֵּהוּ –

חָדַל מֵעֲשׂוֹת זָר מַעֲשֵׂהוּ…

752. תַּלְמִיד־חָכָם עָנִי –

בְּחַיָּיו אֵין מְכַבְּדִים אוֹתוֹ,

וְאֵין מַסְפִּידִים בְּמוֹתוֹ…

753. טוֹב יָשָׁר בַּעַל־מִגְרָעוֹת –

מִצָבוּעַ בַּעַל־מַעֲלוֹת…

754. קוֹרְאִים יְהוּדִי לְ“מִנְיָן” –

אַךְ לֹא ל“מְזֻמָּן”…

“מזומן” תרתי משמע: כסף, ומזומן בברכת־המזון.

755. גַּם הַיָּשָׁר בָּאָדָם

לֹא יִנָּקֶה מִדִּבַּת עָם…

756. אִם לֹא יִשְׁמַע אִישׁ –

סוֹפוֹ יַרְגִּישׁ…

אם לא ישמע דברי מוסר – יֵעָנֵשׁ.

757. הַמַּבְטִיחִים וְאֵינָם מְקַיְּמִים –

רְעָמִים בְּלִי גְּשָׁמִים…

758. הַרְבֵּה גְדוֹלִים נִכָּרִים לְטוֹבָה –

רַק עַל־פִּי נוּסַח הַמַּצֵבָה…

759. הַפָּנִים מִשְׁתַּנִּים בְּרָב יָמִים,

וְלֵב טוֹב לְעוֹלָמִים…

760. הַגּוּף נֶאֱסָר בְּבַרְזֶל עָב,

הַנְּשָׁמָה – בְּזָהָב…

761. אֶחָד הָיָה כֶּבֶשׂ כָּל יָמָיו,

אַךְ הַמַּהְפֵּכָה

לְנָמֵר אוֹתוֹ הָפְכָה…

762. דּוֹמֶה לְנָקִיק לֵב אָדָם:

אֵין יוֹדְעִים מַה צָּפוּן שָׁם…

763. מִי שֶׁיָדוֹ בַּכֹּל –

יַד כֹּל בּוֹ…

764. שָׂנוּא לַכֹּל עֶבֶד לַזָּהָב,

וּמוֹשֵׁל בּוֹ – כָּל אִישׁ יֶאֱהָב…

765. נִמְצָא אֵל –

בְּלֵב שׁוֹאֵל..

766. הַמְשַׁבֵּחַ חֲבֵרוֹ –

אִישׁ חֶסֶד,

וְהַמְגַנֵּהוּ –

אִישׁ חֶסֶד…

חסד פירושו גם תועבה (ויקרא כ', י"ז).

767. “יְהוּדִי טוֹב” –

לָקַחַת תָּאֵב,

תֵּת אֵינוֹ אוֹהֵב…

768. כֶּלֶב מַרְבֶּה לִנְבֹּחַ –

מֵאֲדוֹנוֹ לוֹ הַכֹּחַ…

אם איזה פקיד ומשרת עושה לך רעה, זהו בתוקף בעליו. העבד מחומר אדוניו קורץ (ספר שעשועים).

769. עָשִׁיר נוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי –

לְקַיֵּם מִצְוָה בָּהּ:

“שַׁדְיָא אוּמְצָא לְכַלְבָּא”²⁹ ;

וְהַמְקַבֵּל פְּרוּטָה מֵעָשִׁיר –

“מִצְוָה לִתְלֹשׁ שֵׂעָר מֵחֲזִיר”…

כל מה שיהודי עושה הוא רק לשם מצוה.

770. “אֱלֹהִים יְבַקְֵּשׁ אֶת נִרְדָּף”³⁰⁾,

וְנִרְדָּף יְבַקֵּשׁ אֶת אֱלֹהִים…

בצר לאדם פונה אל אלהים…

771. הָעוֹשֶׂה לְשֵׁם תְּהִלָּה –

שְׂכָרוֹ תָּהֳלָה…

כל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא (ברכות ח').

772. מִתְפַּלֵּל בִּדְחִילוּ –

וְלֹא יִתֵּן מִיל אֲפִילוּ…

773. יֵשׁ מְמָרֵר בַּבֶּכִי –

עַל “מִי יֶחִי”…

774. הַמְזַלְזֵל בְּמַטְבֵּעַ פְּעוּטָה –

אֵינוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה…

775. יֵשׁ אֹזֶן וְלֹא תִּשְׁמַע

לָשׁוֹן הָרָע לָעַד –

אֹזֶן הַכַּד…

776. יֵשׁ הַלּוֹמְדִים מֵהַ“סֵּדֶר” מִדּוֹת:

בְּעַצְמָם שׁוֹתִים יַיִן,

וְלֵאֲחֵרִים נוֹתְנִים מַכּוֹת…

777. בַּר־לֵבָב בֶּאֱמֶת –

הוּא רַק מֵת…

778. הַשֶּׁלֶג נָמַס –

נִגְלָה דֹמֶן נִמְאָס…

האיש העושה תועבות במסתרים, סופם שיתגלו…

779. מִי יִתֵּן –

כָּל רָשָׁע עַצְלָן,

וְכָל שׁוֹטֶה שַׁתְקָן…

780. עַל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת –

אַל תָּדוּן אָדָם לְחוֹבָה;

דּוּן אוֹתוֹ אִם אֵין בּוֹ טוֹבָה…

781. לַעֲשׁוֹת – אִסָּר,

לִגְמוֹל – מֻתָּר…

לעשות רעה לאיש אסור, אבל לגמול לו כרשעתו מותר…

782. רֶסֶן לַסּוּס וּמֶתֶג לַחֲמוֹר,

וּבוּשָׁה רָעַת הָאָדָם תַּעֲצֹר…

783. הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת

זְמַן רַב לֹא אָרָכוּ –

אִלּוּלֵא הַגַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד

בָּהֶן כֹּרָכוּ…

784. מוֹשִׁיעֲךָ אַתָּה אוֹהֵב –

הוֹשַׁע גַּם אַתָּה וְתֵאָהֵב…

785. חוֹבוֹת בְּלִי זְכֻיּוֹת –

עַבְדוּת עֲנִיָּה;

זְכֻיּוֹת בְּלִי חוֹבוֹת –

פָּשׁוּט – אַנַרְכִיָּה…

786. גַּבַּאי לְגַבָּאוּת

אֵינוֹ מַפְסִיד מָעוֹת…

787. יוֹם אֶתְמוֹל אֵינֶנוּ

וְהַמָּחֳרָת – מִי יֵדָעֶנּוּ…

788. מוּסָר לֹא הִשְׁפִּיעַ –

הַמַּקֵּל יוֹשִׁיעַ…

789. לְהַעֲלִיב –

בְּמִלָּה אַחַת,

לְפַיֵּס –

אַף מֵאָה מְעַט…

790. לְהַעֲלִיב

אַתָּה יָכוֹל כָּל אָדָם,

לְפַיֵּס –

לֹא אֶת כֻּלָּם…

791. “אֵין אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ רָשָׁע”,

וְאֵין רָשָׁע

לֹא יָשִׂים עַצְמוֹ אָדָם…

792. בַּעֲשׂוֹתְךָ טוֹב

בְּעָמָל לָרֹב –

הֶעָמָל יַחְלֹף,

וְקַיָּם הַטּוֹב;

בַּעֲשׂוֹתְךָ רָעָה

בְּרֹב הֲנָאָה –

הַהֲנָאָה עוֹבֶרֶת,

וְהָרָעָה נִשְׁאֶרֶת…

793. בַּצַּר לְאָדָם

אַל תְּנַחְמֵהוּ, –

עָזְרֵהוּ!…

794. קַחַת

לֹא יוּכַל מֵת,

וּמְקַבֵּל –

לֹא יוּכַל תֵּת…

795. רָאִיתָ שׁוֹדֵד מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה –

דַּע, גְּדוֹלָה הַסַּכָּנָה…

ודאי מתכונן הוא לשדוד באיזה מקום, ומתפלל שאלהים יהיה בעזרו. גנבא אפום מחתרתא רחמניה קרי (ברכות מ"ג).

796. גֵּרָה כְּשֵׁרָה יָפָה –

מִלִּירָה טְרֵפָה…

797. קָרְבָּן שֶׁמַּקְרִיבִים אוֹתוֹ

לֹא בְּכָל לֵבָב –

מַה שֶּׁהוּא יָקָר יוֹתֵר

יוֹתֵר הוּא מְתֹעָב…

798. יֵשׁ צָרֵי־עַיִן

וְצָרָה עֵינָם –

גַּם בְּמַעֲשֶׂה טוֹב לְמַעֲנָם…

799. אָנוּ נוֹטִים אַחֲרֵי רַבִּים –

לֹא בִּגְלַל חָכְמָתָם,

אֶלָּא בִּגְלַל גְּבוּרָתָם…

800. צֶדֶק בְּלִי כֹּחַ –

אֵין יֶשַׁע;

כֹּחַ בְּלִי צֶדֶק –

פֶּשַׁע…

801. מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּ –

אוֹמֵר הַכָּמָר,

וְאֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה –

מַה שֶּׁיֵשׁוּ אָמָר…

802. מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ

הַבָּאוֹת לְאַחַר זְמָן –

כְּמוֹ מְכַבֵּי־אֵשׁ…

803. הָעוֹלָם עוֹמֵד –

לֹא עַל הַצַּדִּיקִים הַיְדוּעִים וּמְפֹאָרִים

אֶלָּא עַל “לָמֶד וָו” נִסְתָּרִים…

804. בְּהַבְטָחָה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה –

לֹא תַּשְׂבִּיעַ הַקֵּבָה…

חייב אתה לחוש לעזרתו.

805. אֵל אֱמֶת –

אֵינוֹ מְשַׁמֵּט…

משלם לכל איש כפעלו.

806. שַׁדַּי –

יֵשׁ לוֹ פְּנַאי…

807. אָמַר הַפִּיחַ לַקְּדֵרָה:

סוּרִי הָלְאָה,

כִּי אַתְּ שְׁחוֹרָה…

המשל מובן.

808. אֵין עִנּוּי בָּעוֹלָם

כַּחֲרָטָה לְאַחַר זְמָן…

809. הָרַע שֶׁבַּעֲשִׁירִים –

הַקּוֹפֵץ יָדוֹ,

וְהָרַע שֶׁבִּידִידִים –

הַמִתְעַלֵּם מִידִידוֹ;

הָרָעָה שֶׁבַּנָּשִׁים –

בּוֹגֶדֶת בַּבַּעַל,

וְהָרַע שֶׁבַּבָּנִים –

בֶּן־בְּלִיַּעַל…

810. בְּצֵאתְךָ, אָדָם, מֵרֶחֶם –

בְּחִתּוּלִים נִכְרַכְתָּ,

לְמַעַן תֵּדַע –

כִּי לֹא לַחָפְשִׁי שֻׁלַּחְתָּ…

811. טוֹב לְהַגִּיד מָשָׁל,

אַךְ מוּטָב לֹא לְהַגִּיד כְּלָל…

כי על פי רוב יש במשל להעליב את שומעיו…

812. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים לְאָדָם,

שֶׁיּוֹתֵר מִשֶּׁהוּא יוֹדֵעַ – מִסְפָּרָם:

חוֹבוֹת, חֲטָאִים, שׂוֹנְאִים…

813. אַשְׁמַת הַחוֹטֵא –

לֹא בַּעֲשׂוֹתוֹ,

אֶלָּא בִּרְצוֹתוֹ…

814. חֲרָטָה

אֵינָהּ עַל חֵטְא נַעֲשֶׂה –

אֶלָּא שֶׁשּׁוּב לֹא יֵעָשֶׂה…

815. כִּי יָרִיבוּ שְׁנַיִם –

אֲשֶׁר בָּהֶם חָכָם

בּוֹ הָאָשָׁם…

816. כִּי יָרִיבוּ שְׁנַיִם –

אֵינָם חֲכָמִים,

וּשְׁנֵיהֶם אֲשֵׁמִים…

817. נְעִימָה הַנְּקָמָה בְּרֵאשִׁיתָהּ,

וּמָרָה כַּלַּעֲנָה בְּאַחֲרִיתָהּ…

818. בַּחֲרָטָה אֵין תּוֹעֶלֶת –

הִיא רַק מוֹסִיפָה

אִוֶּלֶת עַל אִוֶּלֶת…

819. הוֹרִים מְלַמְּדִים יַלְדֵיהֶם

לְדַבֵּר כַּחֹק,

וְהַיְלָדִים מְלַמְּדִים הוֹרֵיהֶם –

לִשְׁתֹּק…

820. יוֹם אֶתְמוֹל עָבַר;

הַהֹוֶה הוֹלֵךְ וָצַר,

וּמֵהַמָּחֳרָת –

אֵין יוֹדֵעַ דָּבָר…

821. כָּל הָעַמִּים

לוֹעֲגִים אֵלֶּה לְאֵלֶּה,

וְאִם אָנוּ בּוֹדְקִים –

נִמְצָא כֻּלָּם צוֹדְקִים…

822. לִשְׁנַיִם אֵין לַחַשׁ:

לִנְשׁוּךְ־נָחָשׁ,

וּלְעָשִׁיר מִכַּחַשׁ…

823. אִישׁ מְסֻכָּן,

כְּשֶׁהוּא מְסֻכָּן –

אֵינוֹ מְסֻכָּן…

824. אָנוּ מוֹדִים עַל הַטּוֹב –

כַּסּוֹחֵר הַמְשַׁלֵּם חוֹב:

לֹא בִּגְלַל יִשְׁרָתוֹ,

אֶלָּא לֹא לְאַבֵּד אֱמוּנָתוֹ…

825. לֶחֶם וּמֶלַח יְשָׁנִים –

נִשְׁכָּחִים בְּרֹב שָׁנִים…

לחם ומלח הם סמל של פרנסה. מי שמפרנסים אותו או עושים לו טובות – אחרי רוב שנים אינו זוכר כלום.

826. אֵין עַל מְשֻׁגָּע פֶּשַׁע,

וְלֹא עַל שִׁכּוֹר רֶשַׁע…

אם שוטה או שכור חטאו, אין להאשימם – כי שניהם עשו בלי דעת.

827. לְהַעֲלִיב אַתָּה יָכוֹל

בְּכָל עֵת וְעוֹנָה,

לְפַיֵס –

אַתָּה זָקוּק לָעֵת הַנְּכוֹנָה…

828. נִדְבַת הֶעָשִׁיר הוֹלֶכֶת לְאִטָּה –

הִיא בָּאָה אַחֲרֵי שֶׁעָבְרָה עִתָּהּ…

829. יֵשׁ עֶלְבּוֹנוֹת

שֶׁקָּשֶׁה לִסְלֹחַ –

אַךְ צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ…

830. לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים –

רָב־אָדָם מִתְאַוִּים

פִּי שִׁבְעָה מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים…

831. “עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּוְעִידַת זְנוּת” –

זוֹהִי הַמְצָאַת אֲדוּקִים נִפְלָאִים:

הֵן זֶה וּמַעֵין זֶה לֹא נָכוֹנוּ,

וּבְעֵינֵי ד' יִהְיוּ כְּבַדָּאִים –

וְעַל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא יֵאָמֵנוּ…

832. מֵהַעֲלָבָה – דְּאָבָה,

מִשֶּׁבַח – רֶוַח…

833. בְּנֵי־אָדָם כִּנְמֵרִים –

בְּבוֹאָם לְהָרַע לַאֲחֵרִים,

אַךְ לְקַבֵּל אֶת הָרַע הַזֶּה מִזּוּלָתָם –

כְּשֶׁל שְׁפַנִּים גְּבוּרָתָם…

834. בְּהֵמוֹת – אוֹסְרִים בִּיתָרִים,

וַאֲנָשִׁים – בְּחֻקִּים יְשָׁרִים…

835. “וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים”³¹ ;

מֵאֱלֹהִים חָסַר מְאוּם,

אֲבָל מֵהַשָּׂטָן – לֹא־כְלוּם…

836. כֹּחַ זְבוּב כֹּחֵנוּ,

וְכֹחַ נָמֵר יִצְרֵנוּ…

837. “אֲנִי אָמַרְתִּי בְּחָפְזִי”³² ;

כִּמְדֻמֶּה, דָּבָר זֶה אָמוּר

בְּיִשּׁוּב־דַּעַת גָּמוּר…

838. טוֹב רָשָׁע גָּלוּי וְיָדוּעַ –

מֵחוֹנֵף צָבוּעַ…

839. חֲרָטָה עַל מַעֲשִׂים מְגֻנִּים –

מְבִיאָה לִידֵי מַעֲשִׂים הֲגוּנִים…

840. צֵא וּרְאֵה בֶּן־אָדָם:

גֵּרִים אָנוּ פֹּה בָּעוֹלָם,

וְעוֹשִׂים גָּזֵל וָרֶצַח:

וּמֶה עָשִׂינוּ אִלּוּ אֶזְרְחֵי נֶצַח

הָיִינוּ פֹּה לְעוֹלָם שֶׁבֶת?

עַל כֵּן בְּצֶדֶק נֶאֱמַר:

“טוֹב מְאֹד” – זֶה הַמָּוֶת…

841. לְפָנִים,

"כְּשֶׁאָדָם נַעַר –

אוֹמֵר דִּבְרֵי שִׁיר;

הִגְדִּיל – אוֹמֵר מְשָׁלִים;

הִזְקִין – אוֹמֵר הֲבָלִים".

הַיּוֹם –

מַתְחִיל בַּהֲבָלִים –

וְשׁוּב אֵין שִׁיר וְאֵין מְשָׁלִים…

842. הַדְּמָעוֹת נִקְרָאוֹת

פְּנִינִים יָפוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת –

כִּי גַם הֵן לִפְעָמִים מְזֻיָּפוֹת

לְאוֹנָאַת הַבְּרִיּוֹת…

843. יֵשׁ יָד מְאוּסָה,

בִּכְסָיָה יָפָה מְכֻסָּה…

844. לִמְשֹׁל בְּרוּחֲךָ לֹא תֵּדָע –

אֵיךְ תַּחְפֹּץ לִמְשֹׁל בְּעֵדָה?…

845. חֲסָדִים קְטַנִּים בְּשַׁעְתָּם –

הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּחֲסָדִים הִנָּם…

846. רַבִּים מִתְאוֹנְנִים

כִּי קְצוּבִים מִסְפַּר יְמֵיהֶם,

וְעִם זֹאת מִתְנַהֲגִים –

כְּאִלּוּ אֵין קֵץ לְחַיֵּיהֵם…

847. “תְּשׁוּבָה, תְּפִלָּה, צְדָקָה”,

בַּמַּחֲזוֹר כְּבַחַיִּים:

עַל־פִּי־רֹב –

צְדָקָה בַּסּוֹף…

848. בָּהוּל לִרְצֹחַ,

וְצַדִּיק כְּנֹחַ…

על צבוע.

849. הַמָּצוּי בֵּין נְבָלִים –

גַּם הוּא רַע־מַעֲלָלִים…

850. “מַלְאַךְ־הַמָּוֶת מָלֵא עֵינַיִם”,

כִּי הָעֵינַיִם – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת…

העינים הן אבות כל חטא: העינים רואות והלב חומד…

851. יֵשׁ שֶׁהַרְבֵּה חֲפָצִים

הָיִינוּ מַשְׁלִיכִים כִּמְיֻתָּרִים,

אַךְ אָנוּ חוֹשְׁשִׁים –

פֶּן יֶאֶסְפוּם אֲחֵרִים…

852. בִּפְנֵי אֲחֵרִים לְהִתְחַפֵּשׂ,

רוֹצִים אָנוּ עַל־פִּי רֹב –

עַד שֶׁאָנוּ מִתְחַפְּשִׂים

בִּפְנֵי עַצְמֵנוּ לְבַסּוֹף…

853. מִנְּטִילַת יָדַיִם –

אֵין אָדָם שָׂבַעַ,

וּמֵעֲזֹר לוֹ לְהֵאָנֵחַ –

לֹא יִוָּשַׁעַ…

854. כָּל אֶחָד רְצוֹנוֹ –

כִּי יִהְיֶה מַצְפּוּן לִשְׁכֵנוֹ…

855. הָאָדָם

לֹא מַלְאָךְ וְלֹא חַיָּה רָעָה,

אַךְ בִּרְצוֹתוֹ לִהְיוֹת מַלְאָךְ –

נַעֲשֶׂה חַיָּה נוֹרָאָה…

856. אֲשֶׁר טוּב מִנַּפְשׁוֹ מוֹנֵעַ –

הוּא נָבָל וּפוֹשֵׁעַ…

857. בֶּצַע וְחָרוֹן –

רֵאשִׁית עָוֹון…

858. “כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ”³³⁾

וְלַנֶּפֶשׁ מַה הוּא תָּאֵב? –

תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב…

859. אֵין עֵרֶךְ לַגְּוִיָּה –

בְּלִי נֶפֶשׁ חַיָּה…

 

הַטֶּבַע    🔗

1. הַטֶּבַע – כְּפַיְטָן:

יוֹצֵר דָּבָר גָּדוֹל מִקָּטָן…

861. אֵין כַּטֶּבַע אָמָן –

יָפֶה וּמְצֻיָּן…

862. הַטֶּבַע –

כְּחֶנְוָנִי בִּימֵי־טוֹבָה:

סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת

אֵינוֹ מַצִּיג לְרַאֲוָה…

863. הַטֶּבַע –

דְּאָגוֹת לוֹ חֲשׁוּבוֹת

מִדְּאָגָה לִבְנֵי־אָדָם,

אִם עָלֵינוּ לִשְׁחֹק –

אוֹ לִבְכּוֹת בָּעוֹלָם…

864. הַהִסְתַּכְּלוּת בַּהֲדַר הַטֶּבַע

מְבִיאָה לָנוּ עֹנֶג אֱלֹהִים –

אַךְ הִיא מַרְגִּיעָה אֶת הַנֶּפֶשׁ,

וּמַרְחִיקָה אוֹתָנוּ מִן הַחַיִּים…

865. כָּל עוֹד יוּכַל אָדָם

לְהִתְבּוֹנֵן בַּשֶּׁמֶשׁ, כּוֹכָבִים וָיָם –

לֹא יִהְיֶה גַּלְמוּד בָּעוֹלָם…

866. הַטֶּבַע

הוּא הַסֵּפֶר הַיְחִידִי, שֶׁכָּל דַּף

מָלֵא תֹּכֶן יָפֶה וְנִשְׂגָּב…

867. יֵשׁ שֶׁהֶמְיַת הָרוּחַ

וּבְרַק הַכֹּכָבִים הָרָמִים –

מְעוֹרְרִים עֲבוֹדַת הַמַּחֲשָׁבָה

יוֹתֵר מִסִּפְרֵי חֲכָמִים…

 

גְּבוּרָה וְחֻלְשָׁה    🔗

868. לַאֲשֶׁר יָד חֲזָקָה –

לוֹ הַצְדָּקָה…

869. לְאָדָם נִתַּן כֹּחַ גָּדוֹל

עַל רְכוּשׁ שֶׁלּוֹ לְהָגֵן –

אַךְ לֹא שֶׁל זוּלָתוֹ לִגְזֹל…

870. גִּבּוֹר וְנַעֲרָץ מְאֹד –

אִם בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ

יוּכַל לַעֲמֹד…

871. אִלּוּ יָדַע הַשּׁוֹר כֹּחַ קַרְנָיו –

הֵבִיא עַל הָאָרֶץ חֻרְבַּן רָב…

872. לְאִישׁ חָכָם אוֹן –

לְהַבְלִיג עַל יָגוֹן…

873. פְּעָמִים עַל יִצְרוֹ

יִתְגַּבֵּר בַּרְנַשׁ –

מִפְּנֵי שֶׁיִּצְרוֹ חַלָּשׁ…

874. בְּרִיאוּתְךָ תַּזְנִיחַ –

לֹא תּוּכַל הַשְׁבִּיחַ…

875. “לֵב טוֹב לָנוּ” –

אוֹמְרִים לִפְעָמִים אֲנָשִׁים;

וּבֶאֱמֶת לֹא לִבָּם טוֹב,

אֶלָּא עַצְבֵיהֶם חַלָּשִׁים…

876. מַחֲשֶׁבֶת תָּמִיד עַל הַמַּחֲלָה –

כְּמַחֲלָה מְסֻכָּנָה נֶחֱשֶׁבֶת.

וִיכוֹלָה לִגְרֹם הַמָּוֶת…

877. הֶחָשׁ צִיר –

לֹא יָשִׁיר…

878. אַחֲרֵי חֳלִי אָרֹךְ –

מַר הַמָּוֶת כָּרוּךְ…

879. כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה –

רְפוּאָה לַחוֹלֶה…

880. נָקֵל לִמְצֹא הוֹן –

מִמְּצֹא עֹז וָאוֹן…

881. הֶחָלוּשׁ מַעֲמִיד פְּנֵי רָשָׁע,

הָרָשָׁע מַעֲמִיד פְּנֵי צַדִּיק…

882. חֻלְשָׁה –

מוּם שֶׁל סַכָּנָה,

וְאֵין לָהּ תַּקָּנָה…

883. לַחֲלוֹת בְּאַחַת,

לְהַבְרִיא – לְאַט…

למאן דאתי אסותא לאו בשעתא חדא אלא זעיר עד דיתקף. (זהר וישלח, ק"ע).

 

רוֹפְאִים    🔗

884. עִם הָרוֹפֵא הָרִאשׁוֹן

הִתְנָה הַמָּוֶת כָּךְ:

"תֵּן לִי הַנֶּפֶשׁ –

וְהָרְכוּשׁ קַח לָךְ"…

885. כַּרְבוֹת רוֹפְאִים

יִרְפּוּ רְפָאִים…

886. רוֹפֵא רַמַּאי

יַעַשׂ מִזְּבוּב שֶׁנְהָב³⁴,

לְמַעַן יְבַקֵּר הַרְבֵּה –

וַיִּקַּח כֶּסֶף רָב…

887. הַחַי עַל־פִּי הָרוֹפֵא וּמִצְוָתוֹ –

לֹא יוֹצִיא שְׁנָתוֹ…

888. עוֹרֵךְ־דִּין וְרוֹפֵא –

הֵם אֲנָשִׁים,

שֶׁעַל שְׁגִיאוֹתֵיהֶם –

אֲחֵרִים נֶעֱנָשִׁים…

889. יֵשׁ אֲנָשִׁים וְהֵם גִּבּוֹרִים ־

שֶׁאֲפִלּוּ הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל

לְהוֹרִידָם קֶבֶר אֵינוֹ יָכוֹל…

890. הָרוֹפֵא –

חוֹלֶה יָצָא מִלְּפָנָיו חָזָק,

וְחַלָּשׁ הָאַרְנָק…

891. עֵת צָרָה הִיא לְשׁוֹחֲטִים וְרוֹפְאִים –

הֵם יוֹרְדִים וְלֹא עוֹלִים;

הַשּׁוֹחֲטִים רַבּוּ מִן הַתַּרְנְגוֹלִים,

וְהָרוֹפְאִים מִן – הַחוֹלִים…

892. הָרוֹצֶה לְאַבֵּד מְעוֹתָיו –

יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדוֹקְטוֹר־עוֹרֵךְ־דִּין,

וְהָרוֹצֶה לְאַבֵּד בְּרִיאוּתוֹ –

יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדוֹקְטוֹר־מֶדִיצִין…

893. הַמַּחֲלוֹת מִתְרַבּוֹת –

כִּרְבוֹת הָרוֹפְאִים;

וְכִרְבוֹת הַחֻקִּים –

מִתְרַבִּים הַפּוֹשְׁעִים…

894. הַחַי עַל־פִּי הָרוֹפְאִים –

מֻעֲמָד לִרְפָאִים…

895. הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּסִפְרִיּוֹת הָרְפוּאָה

הִיא בְּבֵית־הָעוֹלָם:

כָּל מֵת הוּא יְצִירָה

שֶׁל רוֹפֵא מְפֻרְסָם…

 

הַזִּקְנָה    🔗

896. זִקְנָה לֹא תְּחַשֵּׁב בְּרֹב יָמִים,

וְשֵׂיבָה אֵינָהּ לְפִי מִסְפַּר שָׁנִים;

אַךְ תְּבוּנָה וְדַעַת – זִקְנַת אָדָם,

וְתִפְאֶרֶת שֵׂיבָה – אִם הוּא חָכָם…

897. הַנֶּכֶס הַיְּחִידִי אֲשֶׁר לָנוּ יִשָּׁאֵר,

כַּעֲבֹר שְׁנוֹתֵינוּ מַהֵר

בְּאֵין שִׂמְחָה, עֹנֶג וָנַחַת

הִיא הַקָּרַחַת…

898. לֹא בְּרֹב שָׁנִים

חָכְמָה נִקְנָה,

אֶלָּא – זִקְנָה…

899. הַכֹּל חֲפֵצִים חַיִּים אֲרֻכִּים –

וְאַף לֹא אֶחָד לְהַזְקִין…

900. זָקֵן לְהַצְעִיר נוֹטֶה –

הוּא אַךְ שׁוֹטֶה…

901. כּוֹס אַחַת וּבָהּ יַיִן טָהוֹר

שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם,

שֶׁיֵּינָן מָהוּל בְּמַיִם;

כֵּן שָׁנָה אַחַת טוֹבָה וּמְעֻלָּה

כְּנֶגֶד שְׁנָתַיִם רָעוֹת שְׁקוּלָה…

מה נואלו בני איש שחושבים אריכת ימים
לפי הכמות ולא לפי האיכות.

902. כִּגְרוֹגֶרֶת דְּרַבִּי צָדוֹק

לְעֵת זִקְנָה הַחַיִּים;

גַּם בִּגְרוֹגֶרֶת סְחוּטָה זוֹ

עִנְיָן אָנוּ מוֹצְאִים,

וּלְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה אֵינֶנּוּ רוֹצִים…

 

הָאֱמוּנָה וְהַדָּת    🔗

903. שׁוּם אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר

בְּשׁוּרַת הַהִגָּיוֹן עַל אֱמוּנָתוֹ,

כְּשֵׁם שֶׁאִי יָכוֹל לְדַבֵּר

בְּשׁוּרַת הַהִגָּיוֹן עַל אַהֲבָתוֹ…

904. לְטִיב אֱמוּנָתְךָ בָּאֵל

אֵין אֲנִי שׁוֹאֵל,

אֲבָל אִם מַאֲמִין הִנֶּךָּ –

טוֹב לְךָ וְאַשְׁרֶיךָ…

905. עֲבוֹדַת אֱלֹהִים –

אֵין פֵּרוּשָׁהּ לָלֶכֶת

לְבֵית אֱלֹהִים לְעָבְדֵהוּ,

כִּי אִם לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ…

מה הוא עושה אך הטוב והישר, אף אתה כן,
מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון.

906. אֱלֹהִים וָדָת

זֶה מִזּוֹ רְחוֹקִים –

כִּרְחוֹק שְׁמֵי רוֹם

מֵעִמְקֵי תְּהוֹם…

907. לַדָּתוֹת הַמַּרְבּוֹת כָּל־כָּךְ –

מְסֻכָּן תָּמִיד סֵפֶר הַתַּנַ"ךְ…

908. מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

יָנוּסוּ הַצְּלָלִים,

וּמִפְּנֵי הַחָכְמָה –

אֱמוּנַת הֲבָלִים…

909. עֶצֶם הָאֱמוּנָה –

לְהַכִּיר חוֹבוֹתֵינוּ

עַל־פִּי צַו אֱלֹהֵינוּ…

910. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבְּחֵרוּף־נֶפֶשׁ

בְּעַד אֱמוּנָתָם לוֹחֲמִים לְעִתִּים –

אוּלָם עַל־פִּי מִצְווֹתֶיהָ

לִחְיוֹת הֵם מַמְעִיטִים…

911. הָאֱמוּנָה הִיא אַחַת,

הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין דָּת לְדָת…

912. בְּלֵב הֶהָמוֹן כָּל דַּעַת־כֶּסֶל נוֹשָׁנָה

כְּצוּר בְּלֵב יָם יְצוּקָה:

לְכָל נוֹשָׁן יֹאמַר קָדוֹשׁ־קָדוֹשׁ,

וּבוֹ נַפְשׁוֹ דְּבוּקָה…

913. הָאֱמוּנָה –

מַפִּילָה עַל אָדָם

תַּרְדֵּמָה עַזָּה וּמְתוּקָה,

וְהַסָּפֵק –

מְקִיצוֹ מִתַּרְדֵּמָתוֹ בְּחָזְקָה…

 

הַמָּוֶת    🔗

914. הַמָּוֶת בָּא רַק פַּעַם אַחַת לְאִישׁ –

אַךְ בְּכָל רֶגַע אוֹתוֹ יַרְגִּישׁ…

915. מֵת –

מִלָּה זְעִירָה;

“שָׁבַק חַיִּים לְכָל חַי” –

אִמְרָה כַּבִּירָה…

916. בִּמְנוּחָה מְשִׂיחִים הִנְּנוּ –

עַל דְּבַר מוֹת זוּלָתֵנוּ…

917. לָמוּת אֲנִי מְרַטֵּט –

אַךְ לֹא לִהְיוֹת מֵת…

918. לָמוּת אֲנִי מַסְכִּים,

אִם אַךְ חִידַת הַמָּוֶת –

יְגַל לִי אֱלֹהִים…

919. לֹא פַּחְדֵי הַמָּוֶת

לַחוֹלֶה יָעִיקוּ:

הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים –

לוֹ יָצִיקוּ…

920. עַל מָוֶת וּגְשָׁמִים –

אֵין לְבַקֵּשׁ אֱלֹהִים…

מֵאֲלֵיהֶם הֵם בָּאִים.

921. הַמָּוֶת –

מַפְרִיד אוֹהֲבִים,

מְאַחֵד אוֹיְבִים…

922. כָּל כַּלָּה –

יְפַת־עֵינַיִם,

כָּל נִפְטָר –

יְרֵא־שָׁמַיִם…

923. הַשָּׁנָה אֶת הָאָדָם

מֵעִצְּבוֹן הַחַיִּים תַּרְגִּיעֶנּוּ,

וְהַמָּוֶת –

כָּלָה יְגָרְשֶׁנּוּ…

924. הַמָּוֶת מְשַׁחְרֵר מִיִּסּוּרִים,

וְהַזִּקְנָה גּוֹרֶמֶת מַכְאוֹבִים –

עִם זֹאת הַכֹּל יְרֵאִים מִפְּנֵי הַמָּוֶת,

וְלַזִּקְנָה מִתְאַוִּים…

925. אֵין זֶה דָּבָר חָשׁוּב לִחְיוֹת, –

חַיּוֹת גַּם בְּהֵמוֹת;

בְּכָבוֹד לָמוּת –

כָּל הַחֲשִׁיבוּת…

926. אֵין כַּמָּוֶת מוֹרֶה טוֹב

בִּשְׁבִיל הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים;

אַךְ פְּעֻלַּת לִקְחוֹ לַשָּׁוְא –

כִּי אֵינָהּ קַיֶּמֶת זְמַן רַב…

927. “פֹּה נִטְמַן” –

זוֹ כְּתֹבֶת יָפָה,

לְכָל הַקְּבָרִים מִשֻּׁתָּפָה…

928. כְּשֶׁמְּלַוִּים אֶת הַמֵּת, מְהַרְהֲרִים:

"בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דִּיהָבֵךְ לְעַפְרָא

וְלֹא יְתָנָא"…

929. מִיתָה בְּזוּיָה – חֲמוּדָה

מֵעַבְדוּת כְּבוּדָה…

930. הַמָּוֶת

רַק פַּעַם יֻרְגַּשׁ,

וְכָל רֶגַע מִמֶּנּוּ –

יִפְחַד בַּרְנָשׁ…

931. תָּמִיד הַמָּוֶת יִדְפֹּק

בְּקוֹל אֶחָד וְלֹא יֶחְדָּל –

עַל הֵיכְלֵי עֲשִׁירִים,

וְעַל אֹהֶל דָּל…

932. הַחַיִּים עָלֵינוּ שְׂנוּאִים –

וּמִמָּוֶת אָנוּ יְרֵאִים…

933. אַל תִּבְכֶּה לַמֵת,

וְלַמִּתְאַבֵּד אַל תִּתְאַבֵּל:

הַמֻּכְשָׁר לְחַיִּים לֹא יָמוּת,

וְאִישׁ עוֹלָמוֹ אוֹהֲבוֹ –

לֹא יְקַלְקֵל…

934. הַמָּוֶת בֶּעָתִיד נִרְאֶנּוּ;

וּבֶאֱמֶת חֶלְקוֹ הַגָּדוֹל

בֶּעָבָר כְּבָר נָגֹל…

935. לָמָּה מִמָּוֶת פַּחַד יֹאחֲזֶךָ –

הֲלֹא אֵינֶנּוּ בְּחַיֶּיךָ,

וּבְבוֹאוֹ כְּבָר אֵינֶךָ…

936. רַע הַמָּוֶת וָמָר,

וּמֵחַיֵּי־הֶבֶל נִבְחָר…

937. אַל תִּבְכּוּ לַמֵּת –

כִּי הָלַךְ לִמְנוּחַת עוֹלָמִים:

בְּכוּ בָּכֹה לַחַי –

הַמְּפַחֵד מִמֶּנּוּ כָּל הַיָּמִים…

938. מַרְאֶה מִיתַת נְשִׁיקָה –

אֶת הַחַיִּם מְחַבֵּב עָלֵינוּ:

וּמַרְאֶה חֶבְלֵי־מָוֶת –

מַשְׂנִיא אֶת חַיֵּינוּ…

939. צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת נַדְבָן,

וְהַמָּוֶת יַצִּיל מִצְּדָקָה קַמְצָן…

940. מָה שֶׁמְּהַרְהֵר הַגּוֹסֵס –

זוֹהִי חִידָה סְתוּמָה,

וְהֶחָפֵץ לְדַעַת פִּתְרוֹנָהּ –

עָלָיו לָרֶדֶת דּוּמָה…

941. בְּחַיֵּינוּ כָּל הַיָּמִים

בַּמָּוֶת אָנוּ נִלְחָמִים;

אַף כִּי יָדוּעַ הַקֵּץ הַמָּר,

שֶׁעַל כָּל יִתְגַּבָּר…

942. הָיָה חַי, הָיָה חַי –

בָּא הַמָּוֶת וְאָמַר: דַּי!…

כך אומרים על זקן מופלג שמת…

943. לָמוּת –

עָלוּל גַּם צָעִיר וְרַךְ,

אַךְ זָקָן מֻכְרָח…

944. נִזּוֹק הַבַּר־מִנָּן –

מֵאֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן…

כך אומרים בדרך הלצה על זקן מופלג שמת…

945. הָאֲדָמָה אֵם כָּל חַי –

מַעֲמִידָה דּוֹרוֹת בְּכָל הָעוֹלָם,

אֶת מִחְיָתָם נוֹתֶנֶת דַּי,

וְאֶל חֵיקָהּ אוֹסֶפֶת אוֹתָם…

946. הַטּוֹב שֶׁבְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר –

הוּא בֵּית־סֵפֶר הַחַיִּים;

כָּל אֶחָד לוֹמֵד בּוֹ

מָה שֶׁנַּפְשׁוֹ אוֹהֶבֶת,

וּתְעוּדַת־הַסִּיּוּם –

מַגִּישׁ לָנוּ הַמָּוֶת…

שׁוֹנוֹת

947. אֹכֶל מִמְּבַשְּׁלִים שְׁנַיִם –

תָּפֵל בְּלִי מֶלַח,

אוֹ מָלוּחַ כִּפְלַיִם…

קדרה דבי שותפא לא חמימא ולא קרירא (עירובין נ').

948. סְעוּדָה עֲרֵבָה –

נֶעֱצֶרֶת בַּקֵּבָה…

על דבר טוב שנזכר תמיד.

949. מִכָּתְלֵי בֵּיתוֹ נִכָּר –

שֶׁהוּא אִישׁ יָקָר…

ביתו של אדם מעיד על דרכי חייו ונמוסיו…

950. פִּתְגָּמִים מֻבְחָרִים –

חַדִּים וּקְצָרִים…

951. אֵם וָאָב –

אֵין קוֹנִים בְּזָהָב…

952. מֵהַכּוֹכָבִים הַנּוֹפְלִים

לְהִתְפַּלֵּא אָנוּ מְמַהֲרִים,

אַךְ לֹא מֵאֵלֶּה

שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַזְהִירִים…

953. לֹא עַל-יְדֵי הַשּׁוֹט

יָרוּץ הַסּוּס מְהֵרָה –

כִּי אִם עַל-יְדֵי

רָב מִסְפּוֹא וּשְׂעוֹרָה…

954. מְזוֹנוֹת הָאָדָם

בָּרָא אֱלֹהִים,

וְהַשָּׂטָן –

אֶת הַמַּטְעַמִּים…

955. אֵין אָדָם פּוֹשֵׁעַ

אִם לוֹ לֹא נוֹגֵעַ…

956. צָעִיר בֵּין כְּפִירִים,

וְלֹא בְּכוֹר בֵּין חֲזִירִים…

957. שִׂמְחָה בִּשְׁתַּיִם –

הַשִּׂמְחָה כִּפְלַיִם;

בִּשְׁתַּיִם אֲנָחָה –

חֲצִי רְוָחָה…

958. הַפְּרִידָה מִבָּנִים –

מְקַצֶּרֶת יָמִים…

959. הָרָאוּי לְמִיתַת תְּלִיָּה –

יִשְׂמַח שֶׁנִּדּוֹן בִּירִיָּה…

960. לַחֲתוּלָה –

אֵם מְשׁוּלָה…

מֹחַ חתולה לה, היא שוכחת מהר אם הילדים מרגיזים אותה.

961. לֹא יַזִּיקוֹ קֹר,

וְחֶלְמוֹן לֹא יַעֲזֹר…

כך לועגים לחזן שאין לו קול נגינה…

962. כָּךְ נֶאֱמַר,

וְכָךְ נִגְמַר…

963. קְלָף –

אוֹ חֲלַף…

כך נוהגים לזָרז את מישהו המרבה להִמָלֵךְ בדעתו בשעת משחק הקלפים ומעכב על ידי זה את המשחק – תן קלף או זוז מכאן.

964. לֹא זוֹהִי הָאֵם שֶׁיָּלְדָה,

אֶלָּא זוֹ שֶׁחִנְּכָה וְלִמְּדָה…

965. הֲמָנִים לֹא סְפוּרִים –

וְיוֹם אֶחָד פּוּרִים…

966. אָפְלוּ תַּרְנְגֹלֶת יָפָה

בַּבַּיִת מִסְתּוֹבֶבֶת –

עַל כָּל בְּנֵי-הַבַּיִת מִתְחַבֶּבֶת…

967. מִלַּעַג וְעֶלְבּוֹן –

אֵין אָסוֹן…

968. שֶׁל רַב זְעֵירָא –

קְדֵרָתוֹ כְּשֵׁרָה…

969. הַפָּנִים –

מַלְשִׁינִים…

970. אֵל כִּי יֹאבֶה –

גַּם מַטְאֲטֵא רוֹבֶה…

971. מוּטָב מְאוּם –

מִלֹּא-כְלוּם…

972. מְבַשֶּׁלֶת –

חֶלְקָהּ לָקַחַת

אֵינָהּ שׁוֹכַחַת…

973. יֵשׁ סְבָרָה –

שֶׁגַּם הָעִזִּים מִקֶּלֶם³⁵

יוֹדְעִים דַּף גְּמָרָא…

974. עַל הַגַּנָּב –

הַמִּצְנֶפֶת נִשְׂרֶפֶת…

975. עַל הַגַּנָּב –

הַכּוֹבַע יִלְהָב…

976. כָּאן אֲנִי גֵּר –

וּמֻתָּר לִי לְהִתְפָּאֵר…

שרי לאינש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה (נדרים פ"ב).

977. לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוּר –

אָסוּר…

978. כֶּלֶב מְתֻלְתָּל –

לוֹ רַךְ וְחָמִים;

בּוּר גְּבִיר –

חַי בִּנְעִימִים…

אחרים אינם נהנים מהם…

979. כְּפִי צַפְרָא טָבָא –

כָּךְ הַתְּשׁוּבָה…

980. הַלִּיטָאִי מַאֲמִין בְּלֵב תָּמִים –

אַחֲרֵי מְנוֹתוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים…

הליטאי מוחזק לבלתי-מאמין.

981. בְּמוּסָר לַבַּת פּוֹנִים –

וְלַכַּלָּה מִתְכַּוְּנִים…

כשאדם אינו מעיז בפני חברו, ומרמז אמירה לפלוני.

982. פִּתְגָּם בְּשִׂיחָה –

לַפִּיד בַּחֲשֵׁכָה…

מאיר ומסביר את כל הענין של השיחה.

983. לְכָל אֶחָד –

עֲרֵמַת אַשְׁפָּתוֹ

לְיַד דַּלְתּוֹ…

לכל אחד יש פגם במשפחתו.

984. סֵדֶר הוֹצָאָה

וְחֶשְׁבּוֹן הַכְנָסָה –

מִדָּה נִפְלָאָה

וַחֲצִי פַּרְנָסָה…

985. הֵד הָרִים –

כְּקוֹרֵא אֲמָרִים…

986. גַּנָּבִים קְטַנִּים –

נִתְפָּסִים וְנִשְׁפָּטִים;

גְּדוֹלִים –

מַנִּיחִים חָפְשִׁים –

וְהֵם נִמְלָטִים…

987. טוֹב מְעַט בָּטוּחַ –

מֵהַרְבֵּה מְרַחֵף בָּרוּחַ…

988. מְנִיעַת תְּשׁוּבָה –

כְּמַעֲנֶה חֲשׁוּבָה…

989. נֶפֶשׁ אָדָם עוֹרֶגֶת –

לָמָּה שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת…

990. סְתָם מַקְשָׁן –

בּוּר וְעַקְשָׁן…

991. בֶּן הַבֵּן – נֶהְדָּר,

בֶּן הַבַּת – זָר…

992. הַמַּסְפִּיד בְּשָׂכָר לְעָשִׁיר –

לְמַרְאֵה עַיִן בּוֹכֶה,

וְקִרְבּוֹ יָשִׁיר…

993. בְּיוֹם-יְרִיד טוֹב –

גַּנָּבִים לָרֹב…

994. מַאֲכָלִים מְתוּקִים –

מְעַט מְחַזְּקִים,

וְהַרְבֵּה מַזִּיקִים…

995. יְהוּדִי כִּי יֻפַּל

וְשָׁבַר יַד שְׂמֹאל –

לִבּוֹ יַרְנִין,

כִּי לֹא שָׁבַר יַד יָמִין…

היהודי מלומד בפורעניות, ונוטה לברך על הרעה משום שניצל מרעה אחרת גדולה הימנה.

996. בֶּן בִּנְךָ – בְּנֶךָ,

וְלֹא בֶּן בִּתֶּךָ…

כי בן בנך נקרא על שם משפחתך, אבל בן בתך נקרא על שם משפחת אביו.

בני בנים הריהם כבנים (יבמות ס"ב).

בני בנות אינם כבנים (ירושלמי יבמות פ"ו).

997. אָבִיךָ מְצֻיָּן, אֶחָד מֵאֶלֶף –

אֲבָל בְּנוֹ, בֶּן כֶּלֶב…

אדם בליעל שבנו מהלל אותו בפני אחרים, אומרים לו כך בלעג.

998. הַיְּצִיאָה מִדִּירָה לַדִּירָה –

אִבּוּד דָּמִים;

הַיְּצִיאָה מֵעִיר לָעִיר –

קִצּוּר יָמִים…

999. הָרַב יוֹכִיחַ וּמְצַוֶּה.

הַמַּאֲמִין – יְחַכֶּה וּמְקַוֶּה,

הַשַּׁקְרָן – שְׁקָרִים יַגִּיד,

הָעַצְלָן – יָשֵׁן תָּמִיד…

1000. אַרְבָּעָה אֵלֶּה לְמוֹתָר בָּעוֹלָם:

רָשָׁע –

עַל אֲסוֹן זוּלָתוֹ אֵינוֹ מִצְטָעֵר;

שַׁקְרָן –

הַמִּתְהַלֵּל וּמִתְפָּאֵר;

טִפֵּשׁ –

שֶׁאֵין בְּקָדְקֳדוֹ מֹחַ;

כֶּלֶב –

שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִנְבֹּחַ…