סימן: ישראל
יַעֲלָה קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר / זִיו שִׂפְתוֹתַיִךְ כְּמוֹ חוּט שָׁנִי
חִכֵּךְ כְּיַיִן טוֹב רֵיחוֹ לֹא נָמַר / וּשְׁתֵּי עֵינַיִךְ הֵם הִרְהִיבוּנִי
לָמָּה זֶה דֶמַע תֵּזְלִי כְּמַר / מִדְּלִי עַיִן בּוֹ לִבַּבְתִּינִי
אָשִׂים אֶת אוֹיְבַיִךְ כְּתוֹא מִכְמָר / אֶצּוֹר אַהֲבָתֵךְ מִכָּל מִשְׁמָר
רַב לָךְ שֶׁבֶת בֵּין תֵּימָן וְאוֹמָר / שׁוּבִי כְקֶדֶם לִמְעוֹנֵךְ חֲנִי.
שׁוּבִי לְבִצָּרוֹן בַּת עֲדִינָה / אֲשֶׁר רַקָּתָהּ כְּפֶלַח רִמּוֹן
בְּתוֹף וְכִנּוֹר שְׂאִי רְנָנָה / כִּי לֹא תֵדְעִי עוֹד שְׁכוֹל וְאַלְמוֹן
רַעְיָה אִם הָיִית מָשָׁל וּשְׁנִינָה / לְצוֹר וּפְלֶשֶׁת גְּבָל וְעַמּוֹן
הֵן עֲבָדִים נְתַתִּים לָךְ מָנָה / כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ מָגֵן וְצִנָּה
נוּחִי יוֹנָה נוֹדֶדֶת מִקִּנָּהּ / עוּפִי לִמְקוֹמֵךְ וְשָׁם קַנְנִי.
רָחֲקוּ מְבַלְּעַיִךְ יָפָה / פְּדִיתִיךְ מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת
אָנִיף אֶת מְעִיפַיִךְ תְּנוּפָה / אֶקַּח נָקָם בְּחֶרֶב פִּיפִיּוֹת
עוֹד יַעַבְדוּךְ יְלִידֵי הָרָפָה / גַּם יְשָׁרְתוּנֶךְ אֵילֵי נְבָיוֹת
אַחַר רוֹדְפַיִךְ אֲנִי אֶרְדְּפָה / יְבוֹאוּן לָךְ בְּתַחֲנוּן שָׂפָה
לֹא יֹאמְרוּ לָךְ מִשֶּׁמֶשׁ שְׁזוּפָה / עֲדִי תֻפַּיִךְ גַּם הִתְלַבְּנִי.
אֶל נְוֵה צִיּוֹן מַהֵר תַּעֲלִי / אֶל מְקוֹם זֶה נִכְסַפְתְּ רַב כֹּסֶף
לְקַבֵּץ נִדְחֵךְ אֶשָּׂא נֵס דִּגְלִי / נְפוּצוֹתַיִךְ אֶהְיֶה מְאַסֵּף
לְמַעֲנִי חִנָּם תִּגָּאֲלִי / כִּי חִנָּם נִמְכַּרְתְּ לֹא בְכֶסֶף
וּבְאוֹיְבֵךְ הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא / פִּצְחִי תְּהִלָּה קוֹלֵךְ צַהֲלִי
תַּמָּתִי בֹּאִי חֲסִי בְצִלִּי / אֲנִי מוֹשִׁיעֵךְ בִּי תִשָּׁעֲנִי.