תְחִלָּה בָּאוּ חֲרִיקוֺת רִצְפַּת הַפְּרוֺזְדוֺר הַנֶּעֱזֶבֶת

עִם שִׂרְטוּטֵי יֵשֻׁיּוֺת נְטוּלוֺת אוֺר,

וְהֵן בּוֺדְדוֺת יוֺתֵר מֵעַצְמוֺת שֶׁלֶד נִשְׁכָּח, הַמְצַפּוֺת לְהֵאָסֵף אַךְ לַשָּׁוְא;

אַחַר־כָּךְ הִפְצִיעַ גַּם נִצְנוּץ פַּנָּס עֲרִירִי

בְּהִשָּׁמַע פְּסִיעוֺת כְּעַל קַרְקָעִית מְעָרָה,

מְקוֺם־שָׁם רָבְצוּ כָּל חַיּוֺת־הַקֹּדֶשׁ עַל צִדָּן,

מְשֻׁלָּלוֺת שֵׁם וָזֵכֶר

שֶׁל עִתּוֺת שְׁהִיָּתָן בְּצֵל בּוֺרֵא־הָעוֺלָמוֺת,

בְּעוֺד מַהוּת הַשְּׁתִיקָה בִּלְבַד מַבְדִּילָה בֵּין הֱיוֺתָן עֲצָמִים

לְבֵין הֱיוֺתָן יְצוּרִים בַּעֲלֵי עוֺרְרוּת הַנֶּפֶשׁ;

אַךְ כָּעֵת הֵן מְפַלְבְּלוֺת בְּעֵינַיִם טְרוּטוֺת־חֲשֵׁכָה לְעֵבֶר הַדֶּלֶת,

זוֺ דֶלֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת

שֶׁבְּעִיר הֻלַדְתִּי

הַנִּפְתַּחַת לִקְרָאתִי חֲרִישִׁית מִתּוֺךְ הָעֲזוּבָה –

וְאָמְנָם, בְּעֵת כְּנִיסָתִי עָמְדוּ כָּל הָעֲצָמִים בְּמַדְרֵגַת קִיּוּמָם הַנָּחוּת,

זֶה עַל־גַּבֵּי זֶה וּבְעִרְבּוּבְיָה לְלֹא הֶכֵּר,

וְרַק בִּנְפֹל עֲלֵיהֶם קַרְנֵי אוֺר הַפַּנָּס שֶׁבְּיָדִי

הָיוּ לַחֲפָצִים בַּעֲלֵי סִימָנֵי־זִהוּי:

תֵּבוֹת־בְּשָׂמִים, פָּמוֺטוֺת, סִדּוּרֵי־תְפִלָּה

וְכֵן תִּיקִים לְטַלִּיתוֺת וְלִתְפִלִּין – חַיּוֺת־קֹדֶשׁ מִשֶׁכְּבָר,

אֲשֶׁר בַּעֲלֵיהֶן נָמוֺגוּ בְּעָשָׁן, אוֺ פָּנוּ־הָלְכוּ לָהֶם לְכָל כַּנְפוֺת תֵּבֵל,

חַיּוֺת־קֹדֶשׁ הָרוֺעֲדוֺת מֵחֲמַת צִנַּת הַגֶּשֶם וְהַשֶּׁלֶג הַיּוֺרֵד,

וְהֵן מְיַחֲלוֺת לְמִלַּת קֶסֶם וְתַפְנוּקִים שֶׁתַּצִּית בָּהֶן שֵׁנִית אֶת הַלֶּהָבָה

וְלוּ עוֺד פַּעַם אַחַת וּכְדֵי רֶגַע בִּלְבַד

תִּהְיֶינָה שׁוּב לִכְלִי־רֶכֶב שֶׁל הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר לְחַג וּמוֺעֵד,

וְעַל־כֵּן נֶאֱחָזוֺת הֵן בְּשׁוּלֵי בִּגְדֵיהֶם שֶׁל אוֺרְחֵי־אַרְעַי

כִּמְבַקְּשׁוֺת עַל נַפְשָׁן הַדְּמוּמָה וְאוֺמְרוֺת:

"שְׂאוּ תְפִלָּה לְמַעֲנֵנוּ

עַד אֲשֶׁר נֶחְדַּל לִהְיוֺת עֲצָמִים־שֶׁל־דְּמָמָה,

וְנִהְיֶה שׁוּב לְצִנּוֺרוֺת מוֺלִיכֵי אֵשׁ!"

“יְהִי כֵן,” עָנִיתִי

וּבְאֵין גַּם מִנְיָן אֲנָשִׁים עִמָּדִי לְהַגִּיד תְּפִלָּה,

יָשַׁבְתִּי עַל אַחַד הַסַּפְסָלִים,

נוֺטֵל לְיָדִי עֶצֶם חֲסַר־שֵם הַתָּקוּעַ בְּלֵב הַחֲשֵׁכָה

כִּבְמַסָּה שֶׁל חֹמֶר מְבַעְבֵּעַ וְסָמִיךְ,

עַד אֲשֶׁר חַשְׁתִּי חֹם הַפּוֹשׁטֵ בּוֹ,

עַד אֲשֶׁר חַשְׁתִּי אֶת חֹם גּוּפִי הַנֶּעְתָּק מִכְּלִי אֶל כְּלִי, מִן הַבָּשָׂר אֶל הַמַּתֶּכֶת,

בְּעוֺדִי נוֺשֵׁק לַכְּלִי הַמִּזְדַּהֵר־וְהוֺלֵךְ בֵּין יָדַי,

וְאוּלָם אֲנִי כְּבָר מַכְחִיל מֵרֹב מַאֲמָץ לְהַנְפִּישׁ וּלְהַטְעִין בְּאוֺר חַי

עֲצָמִים הַמְפֻזָּרִים עַל רִצְפַּת בֵּית־כְּנֶסֶת שָׁלֵם

כְּעַל רִצְפַּת מְעָרָה מִדְבָּרִית,

וְהוּא חָרֵב וְחָשֵׁךְ לְלֹא תַקָּנָה כִּמְעַט,

וְעַד שֶׁהֵחֵלּוּ לִזְרֹחַ בְּעֹז עֶשְׂרוֺת עֵינַיִם שֶׁל חַיּוֺת־הַקֹּדֶשׁ מִסָּבִיב

וְהֵן צוֺבְאוֺת עָלַי מִכָּל עֵבֶר כִּבְמִדְבַּר־צִיָּה, וְעַד אֵימָה נִנְעָצוֺת בִּי;

לְבַסּוֺף קָלְטוּ אָזְנַי אֶת קוֺלָם מִבַּעַד לַשֶּׁקֶט הָרַב

וְהֵן שָׁרוֺת עַל הַתּוֺךְ הַמַּלְבִּין שֶׁל שִׂמְחַת הֶחָג

                הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא מֵעֵבֶר לְכָל הָעֲצָמִים הַדּוֺמְמִים,

וְהֵן מִתְחַנְּנוֺת לְבַל אֵלֵךְ לִי בְּעוֺד רֶגַע.

1986