במועצת רמת גן נתקבלה החלטה, לטפח ולסייע במשפחות מטופלות: לתמוך בשלוש לירות לחודש בעד הילד הששי במשפחה, במשך חמש־עשרה שנה רצופות, פרס אחר לילד החמישי, וחינוך חנם־אין־כסף לילד רביעי במשפחה.
קול ברמה נשמע, רחל מבכה על בניה: עתיד העם הזה, הבא לחדש את נעוריו, להיות בעוד כמה עשרות שנים עם של זקנים ותשושי כוח מחוסר ילדים, כי ירדה הילודה פלאים. והנה נישאת ברמה ההחלטה במועצת רמת גן. ממנה יראו אחרים ויעשו כמוה. בקרוב תחוקק המדינה העברית חוקה מתאימה להגברת הילודה והעם בציון יפרוץ, והילדים בה ירבו כמים לים מכסים.