סיפור פרשת היצירה ביום הששי הוא פי שנים מסיפור כל פרשה אחרת בחמשת הימים הראשונים של בריאת העולם. בכל יום מחמשת הימים האלה נוצר דבר שלם, והסיפור הוא בתכלית הקיצור. מה שאין כן ביום הששי. שיש בו קצת ריבוי דברים.
ואכן, רואים אנו את מעשי בראשית של ימי השבוע הראשונים, והם פועלים עד עתה בכל הדרם ויפעתם, בהתמדה ושלימות. ואילו, מעשי היצירה של היום הששי, האדם, אין בו כאותה השלימות. ויפים לכאן דברי רבותינו, כי באותו יום ששי נבראו המזיקין, שאין אנו יודעים לשם מה נבראו וכל עיקרם שיבוש חיי האדם וצרכיו. אמנם, לדברי חכמינו, נברא ביום ששי בין השמשות גם המן. אך גם הוא אינו בגדר־השלימות. אמנם בדור המדבר התחלק שוה בשוה, אולם מאז ועד עתה אין חלוקתו שוה, זה מעדיף וזה ממעיט.
אולם השעה היתה שעתו בבין השמשות והשבת היתה ממשמשת ובאה, והמלאכה נעשתה במרוצה וכנראה גם בעייפות, הניכרת בשאר מעשי יום הששי, ועיקרם – בריאת האדם.