יוֹבֵל חֲמֵש־עֶשְׂרֵה שָׁנִים – לָאו שְׁמֵיהּ יוֹבֵל. עוֹד הַיָּמִים קְרוֹבִים וְנַעַר יִזְכְּרֵם. אֶפֶס, בְּקָרְאֵנוּ שְׁתַּיִם־שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת בְּתֵאוּר פְּעֻלּוֹת הַיְסוֹד – וְהִנֵּה נוֹשֶׁבֶת עָלֵינוּ רוּח דּוֹמָה מְאֹד לְזוֹ שֶׁל סֵפֶר נְחֶמְיָה:

"… צְמֵאֵי מַעַשׂ, לוֹהֲטִים וְנִפְעָמִים, עָמְדוּ בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה לְפֶתַח הָעֵמֶק. פֹּה בִּקְשׁוּ פִּתְרוֹן לַחֲזוֹן לִבָּם, חֲזוֹן עֲבוֹדָה וְחַיֵּי צֶדֶק אַחֲרֵי עָבְרָם לְלֹא נַחַת אֶת נְתִיב הַנִּסְיוֹנוֹת בַּמּוֹשָׁבוֹת הַקַּיָּמוֹת.

שֵמַע הַפְּדוּת לְאַדְמַת הָעֵמֶק עָבַר עַד לְמֵרָחוֹק כִּבְשׂוֹרַת יְשׁוּעָה, יְשׁוּעַת אֱמֶת, לְצִבּוּרִים מִקֶּרֶב מַחֲנֵה הָעוֹבְדִים בָּאָרֶץ, שֶׁרַגְלָם בָּצְקָה בַנְּדוּדִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וִידֵיהֶם עָיְפוּ מִכִּבּוּשׁ אֲדָמָה וַעֲבוֹדָה לֹא לָהֶם.

… תּוֹךְ כְּדֵי הֲכָנוֹתֵינוּ נִתְקַבְּלָה הוֹדָעָה מִוַּעַד הַצִּירִים לְבִלְתִּי עֲלוֹת, כִּי אֵין הַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ לְכַלְכָּלַת הִתְיַשְּׁבוּתֵנוּ. הַמֶּרְכָּז הַחַקְלָאִי – אַף דַּעְתּוֹ כֵּן. לֹא הִסְכַּמְנוּ בְּשׁוּם פָּנִים לְדִחוּי זֶה, כֹּחוֹת הַחַיִּים בִּקְשׁוּ סַדָּן. יוֹם הָעֲלִיָּה הָיָה קָבוּעַ.

… הֶעֱמַסְנוּ אֶת הַמִּטַּלְטְלִים עַל הָעֲגָלוֹת, אֶת יְרִיעוֹת הָאֹהָלִים וְאֶת שְׁאָר הַכֵּלִים הַדְּרוּשִׁים לַמַּחֲנֶה – וְיָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ מִמֶּרְחַבְיָה לְטִבְעוֹן, וְהַשָּׁמַיִם מְכֻסִּים קַדְרוּת – וְהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד, יוֹרֵד וְיוֹרֵד, הַבֹּץ דָּבֵק בּגַלְגַּלֵּי הָעֲגָלוֹת, נֶאֱחָז וּמַכְבִּיד עָלֵינוּ אֶת הַדֶּרֶךְ כְּאִלּוּ גַּם מִן הַשָּׁמַיִם מְעַכְּבִים.

… אַחַת הָעֲבוֹדוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּצִבּוּר בַּיָּמִים הָהֵם, הָיְתָה מְלֶאכֶת הַחֲפִירָה הַגְּדוֹלָה, חֲפִירַת הַמָּגֵן סְבִיב הַמַּחֲנֶה. הַחֲפִירָה הָיְתָה גְדוּרָה חוּטֵי־בַּרְזֶל דּוֹקְרִים, לִהְיוֹתָהּ מְסֻגֶּלֶת לְהָכִיל בְּקִרְבָּהּ, לְקוֹל הָאוֹת הָרִאשׁוֹן, אוֹתָנוּ וְאֶת טַפֵּנוּ וּבְעִירֵנוּ. הָעוֹבְדִים עָבְדוּ.

… הַיָּמִים יְמֵי מָצוֹר בָּאָרֶץ. בְּלִבֵּנוּ חֲתוּמִים מְאֹרְעוֹת הַדָּמִים בְּיָפוֹ וּבְתֵל־אָבִיב וְהָאֵבֶל עַל אָחִינוּ הַגָּדוֹל יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר שֶׁנֶּעֱקָר מִתּוֹכֵנוּ. הָיוּ שְׁמוּעוֹת וַחֲשָׁשׁוֹת – וְכָל נְקֻדּוֹת הָעֵמֶק עָמְדוּ נְכוֹנוֹת לְהָשִׁיב אָחוֹר כָּל אוֹרֵב וּמִתְנַקֵּשׁ. אוּלָם מֵעֶצֶם הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים חָשׁוּ בְּנֵי הַכְּפָרִים שֶׁמִּסָּבִיב בִּבְנֵי הָעֲלִיָּה הַזֹּאת: עֲלִיָּה בְּצִבּוּר גָּדוֹל וּבְבַת אַחַת, כֹּחַ שֶׁלֹּא יִסּוֹג אָחוֹר, כֹּחַ בּוֹנֶה, הַבָּא לְהָקִים אֶת חַיָּיו בְּשָׁלוֹם וְהַנָּכוֹן לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל תֹּקֶף. לֹא יִסּוֹגוּ.

… שְׁלֹשָׁה יָמִים בַּשָּבוּעַ יָצָא חָבֵר לַעֲבוֹדַת שָׂדֵהוּ וּבִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים הַבָּאִים יָצָא חֲבֵרוֹ, שֻׁתָּפוֹ לְזוּג הַבְּהֵמוֹת וְלִכְלֵי הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר עִמָּן. חֲלִיפוֹת יַעֲבֹדוּ: הָאֶחָד בַּשָּׂדֶה וְהָאֶחָד בַּמֶּשֶׁק – בַּבַּיִת, בֶּחָצֵר, בְּגַן הַיְּרָקוֹת.

… הַחֲשָׁשׁ, אֲשֶׁר הִתְגַּנֵּב אֶל הַלֵּב לְמַרְאֵה הַמִּכְשׁוֹלִים הַגְּדוֹלִים, פֶּן לֹא יֵרָצֶה עֲמָלֵנוּ – חָלַף עָבַר. גָבְרוּ כֹּחוֹת הָאִרְגּוּן הַמְּשֻׁתָּפִים, גָּבְרָה הָעַרְבוּת הַפְּנִימִית. אֶת כַּף הַזְּכוּת הִכְריִעָה הַחֲבֵרָה לְמִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַעֲלִיָּתֵנוּ מְעֶצֶם יִסּוּד הַמֶּשֶׁק.

… הַחֲבֵרָה־הָרַעְיָה הִשְׁרְתָה, גַּם בַּיָּמִים הַקָּשִׁים, אֶת אוֹרָהּ בָּאֹהֶל, בְסֻכַּת הַמַּחְצֶלֶת וּבַצְּרִיף, וְנָטְעָה פִּנַּת מְנוּחָה אַחֲרֵי עֲמַל הַיּוֹם. בְּעֵינָהּ הַפְּקוּחָה תָּמִיד, בַּיָּד הַשַּׁקְדָּנִית, יָדְעָה לְצָרֵף דְּבָרִים קְטַנִּים, פְּרָט לִפְרָט, וְלַעֲשׂוֹתָם רְוָחָה גְּדוֹלָה.

… בִּגְבוּל הַמּוֹשָׁב מִזְרָחָה, לְיַד הַנַּחַל, בַמִּדְרוֹנִים הָעֲמֻקִּים, הַמְּהַוִּים לָהֶם עֵמֶק לְעַצְמָם, נָטַעְנוּ אֶת הַיַּעַר הַצִּבּוּרִי שֶׁלָּנוּ: עֲצֵי אֹרֶן־יְרוּשָׁלַיִם וְאֹרֶן־הַסֶּלַע. צַמְרוֹת הָאֹרֶן הַמִּתְנַשְּׂאוֹת בְּיַרְקוּתָן הַמַּאֲפִילָה פּוֹרְשׂוֹת צֵל עָרֵב עַל הַמָּקוֹם וּמַשְׁרוֹת עָלָיו דּוּמִיָּה וְשַׁלְוַת אֵלֶם. וּלְיַד יַעַר זֶה קָבַעְנוּ מָקוֹם לִמְנוּחָתֵנוּ, לְעֵת יַגִּיעַ יוֹמֵנוּ."

כָּךְ הוּא טִבְעוֹ שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַנֶּאֱמָן: נִפְלְאוֹתָיו צְרוּרוֹת בְּעֶצֶם פַּשְׁטוּתוֹ וּצְנִיעוּתוֹ.> כְּמֶרְחַק עֶשֶׂר שָׁנִים (וּבְתוֹכָן אַרְבַּע שְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית) – מִיִּסּוּד מֶרְחַבְיָה, כִּנֶּרֶת וּדְגַנְיָה עַד יִסּוּד עֵין־חֲרוֹד וְתֵל־יוֹסֵף, נַהֲלָל וּכְפַר־יְחֶזְקֵאל – כָּל אֵלֶּה יְצִירוֹת־אֵם לַחַקְלָאוּת הָעוֹבֶדֶת.

אֶל חַקְלָאוּת זוֹ יִנְהֲרוּ מֵאָז מַחֲנוֹת נֹעַר עִבְרִי, לְהַאְדִּירָהּ. בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיהָ לֹא תִּגַּע כְּנַף גֵּאוּת קְלוֹקֶלֶת וּבְאֵשׁ מְאֹרָעוֹת יַעֲשׂוּ עוֹבְדֶיהָ לֵילוֹת כְּיָמִים: בְּמִשְׁכְּנוֹת הֶעָמָל הָאֵלֶּה יִשְׁכֹּן כָּבוֹד שַׂר יִשְׂרָאֵל.

"וְיֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ –

וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם".

טבת תרצ"ז.