הִנְנִי לְקַדֵּם בְּבִרְכַּת יְדִידוּת אֶת הָאוֹרְחִים, אוֹרְחֵינו מִצֶּ’כוֹסְלוֹבַקְיָה וּמִפּוֹלִין. לַיַּהֲדוּת הַצֶּ’כוֹסְלוֹבַקִית נִכְבַּשׁ מָקוֹם מְיֻחָד בְּחֶבְרָתֵנוּ הַיְּהוּדִית, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְבַּשׁ מָקוֹם מְיֻחָד לַמְּדִינָה הַצֶּ’כוֹסְלוֹבַקִית בַּהַכָּרָה הָעוֹלָמִית. זוֹהִי יַהֲדוּת בַּעֲלַת דְּמוּת חֲבִיבָה. אוּלָם מְדִינַת צֶ’כוֹסְלוֹבַקְיָה חֻבְּלָה בִּידֵי הַמְּחַבֵּל הָעוֹלָמִי. טוֹב לִשְׁמוֹעַ כִּי הַיְּחָסִים בֵּין הַצֶּ’כִים לְבֵין הַיְּהוּדִים הֵם גַּם הַיּוֹם טוֹבִים. אַךְ מִי יוֹדֵעַ מַה יֵלֶד יוֹם? מִי יַעֲרוֹב כִּי לֹא יְסֻלְּפוּ יְחָסִים אֵלֶּה וְלֹא יֻרְעֲלוּ בְּזָדוֹן?
וַדַּאי הָיִינוּ רוֹצִים לְקַיֵּם מְסִבָּה זוֹ בִּתְנָאִים אֲחֵרִים. אַךְ עֻבְדָּה מָרָה הִיא וְעָלֵינוּ לְצַיְּנָהּ: יַהֲדוּת הַגּוֹלָה מְחַכָּה עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן. כָּךְ הָיָה בְּגֶרְמַנְיָה, כַּךְ הָיָה בְּצֶ’כוֹסְלוֹבַָקְיָה. וּמִי יוֹדֵעַ מֶַה עָלוּל עוֹד לְהִתְגַּלְגֵּל עָלֵינוּ?
כַּמָּה נַעֲשׂוּ יְהוּדֵי הָעוֹלָם עֲנִיִּים בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת – עַנִיִּים בְּכֶסֶף וַעֲנִיִּים בְּהַרְגָּשַׁת הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי! וְאָנוּ כָּאן, בְּאֶרֶץ־יִשְרָאֵל, מִזְדַּעַזְעִים לְכָל מַכָּה וּמַכָּה הַבָּאָה עַל הַגּוֹלָה וְעוֹד יוֹתֵר – לָעֻבְדָּה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כֵּיצַד לְהִזְדַּעֲזֵעַ וְכֵיצָד לְזַעֲזֵעַ אַחֵרִים.
גַּם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּיּוֹם – אֳפָקֶיהָ הַמְּדִינִיִּים אֵינָם בְּהִירִים. אֲבָל יֵשׁ לָנוּ חֶשְׁבּוֹן שֶׁל דְּבָרִים, שֶׁיִּתָּכֵן לַעֲשׂוֹתָם כַּיּוֹם, דְּבָרִים יְסוֹדִיִּים הָעֲלוּלִים לְשַׁנּוֹת אֶת פְּנֵי הַמְּצִיאוּת – וְלֹא הַתְּנָאִים הַמְּדִינִיִּים מַפְרִיעִים לָנוּ, כִּי אִם חֹסֶר הַכֶּסֶף.
אוּלַי, בְּטֶרֶם תִּשְׁקְעוּ בְּעִנְינֵי יוֹם־יוֹם, כְּדַאי לָנוּ לְהִתְיַחֵד אִתְכֶם, אַנְשֵׁי־כַּלְכָּלָה וְאַנְשֵׁי־מְדִינִיּוּת וְהוֹגֵי־דֵעוֹת, מִקֶּרֶב יַהֲדוּת צֶ’כוֹסְלוֹבַָקְיָה, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מַסְקָנָה: מַה לַעֲשׂוֹת כָּעֵת כְּדֵי לְהַצִּיל מִן הַשְּׂרֵפָה וּמִן הַכִּלָּיוֹן? אוּלַי נַצְלִיחַ הַפַּעַם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הִצְלַחְנוּ בְּשָׁנִים קוֹדְמוֹת – לְהַעֲלוֹת שְׁאֵרִית כֹּחַ יְהוּדִי, לְשֵׁם הַשְׁקָעָה פּוֹרִיָּה בָּאָרֶץ, לְשֵׁם בִּנְיָן עֲדֵי עַָד.
אַל יִקְשׁוּ לָכֶם, אוֹרְחֵינוּ, הַדְּבָרִים הַמְּעַטִּים הָאֵלֶּה. אִם יֵשׁ בָּהֶם מְרִירוּת – הֲרֵי הִיא מְרִירוּת הַגּוֹרָל הַגָּלוּתִי. שְׂאוּ בְּרָכָה לְבָבִית לְבוֹאֲכֶם אַרְצָה. נִשְׁמוֹר עַל אוֹתוֹ יַחַס קָרוֹב שֶׁהָיָה קַיָּם בֵּינֵינוּ בַּעֲבוֹדָה הַצִּיּוֹנִית כָּל הַיָּמִים.
ניסן תרצ"ט.