אֲנִי מוֹסֵר אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר לְדֹב הוֹז, כִּי הוּא הָרִאשׁוֹן מִבֵּין חַבְרֵי הַוַּעַד הַפּוֹעֵל שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת, שֶׁקִבֵּל בְּיָמִים אֵלֶּה תְּעוּדַת טַיָּס מֻסְמָךְ וְהִנְנִי מְבַרְכוֹ עַל כָּךְ. גַּם הֶחָבֵר יִצְחָק בֶּן־יַעֲקֹב מִוַּתִּיקֵי דְּגַנְיָה כָּבַשׁ מִקְצוֹעַ זֶה. הַטַּיִס הַחֲלוּצִי הִתְקַדֵּם בִּתְקוּפָה זוֹ בְּמִדָּה הָרְאוּיָה לִבְרָכָה. הַקְּלוּבִים לִתְעוּפָה וְחֶבְרַת “אֲוִירוֹן” מִצְטָרְפִים יַחַד לְמַעֲשֶׂה, הַמְעוֹרֵר אֶת הָאֹמֶץ וְאֶת הַכִּשְׁרוֹן לְהַעְפִּיל לְשֶׁטַח חָדָשׁ: שֶׁטַח הַשָׁמַיִם.
טבת ת"ש