הַחוֹרֶף הִלְבִּין כְּבָר אֶת עֲצֵי הַיַעַר, חָשׂוף חֲשָׂפָם וַיָזֶר כָּאֵפֶר כְּפוֹר עַל הָאָרֶץ; וְאִיִים¹ רַבִּים הִתְגוֹדְדוּ עַל שְׂפַת הַיָם לִנְסוֹעַ אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת. וְהִנֵה אַיָה אַחַת אֲשֶׁר יָרָה הַמוֹרֶה חֵץ בְּאֶבְרָתָה,

יָרְדָה אֶל יַרְכְּתֵי הַחוֹף וַתֵּשֶׁב שׁוֹמָמָה וְגַלְמוּדָה וְלֹא

יָכְלָה לְהָרִים בְּכֹחַ קוֹלָהּ בֵּין קוֹל שְׁאוֹן הֲמוֹן עָלֵז,

וַתְהִי לְשִׁמְצָה בֵּין רֵעוֹתֶיהָ. – אָנֹכִי לֹא מֵעֲווֹן פִשְׁעִי

עֻנֵיתִי, אָמְרָה הָאַיָה בְּמַר רוּחהָּ, כָּמוֹהֶם כָּמוֹנִי

הִרְבֵּיתִי וְהִגְדַלְתִּי תֻשִׁיָה בְּעַד טוֹב עֲדָתִי וְלֹא בְמִשְׁפָט

וּבְצֶדֶק הָיִיתִי הַלַעַג הַשַאֲנַנִים הָאֵלֶה; אֲבָל הוֹי! מִי

יְכַלְכֵּל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר עוֹד יִמְצְאוּנִי עַל הַדֶרֶךְ אֲשֶׁר

אָנֹכִי הוֹלֵךְ עָלֶיהָ, מַסָע לָעֲיֵפָה! מַדוּעַ לֹא מוֹתְתַנִי

הָאַכְזָר? פֹה בֵין יוֹרְדֵי הַיָם בָאֳנִיוֹת קִבְרִי אֶמְצָא, פֹה

אָמוּת וּפֹה אִקָבֵר!. – וַיְהִי הִיא טֶרֶם כִּלְתָה לְדַבֵּר וְרוּחַ

צַח שְׁפָיִים נָסַע מֵאֵת ד' אֶל הַיָם. קוֹל כַּנְפֵי הַצִפָרִים

מַשִׁיקוֹת אִשָׁה אֶל אֲחוֹתָה, וַיָרוֹנוּ מִטוּב לֵב; וְאַךְ הַצוֹלֵעָה

וְהַנַהֲלָאָה נִשְׁאֲרָה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ, וַתָּנַח עַל עַלֵי

לוֹט אֲשֶׁר צָפוּ עַל הַמַיִם מִמַעַל וַתֵּאָנַח מֵעוֹצֶר רָעָה

וְיָגוֹן. – בְּרַחֲמֵי ד' הַדְרושִים לְכָל מְבַקְשֵׁיהֶם זָרְחָה לָהּ

שֶׁמֶשׁ צְדָקָה ומַרְפֵא; וַתִּתְנַהֵל לְאַט עַד אֲשֶׁר בָּאָה בְשָׁלוֹם

אֶל מְחוֹז חֶפְצָהּ, תַּחַת אֲשֶׁר רַבִּים מֵהַמַגְדִילִים עָלֶיהָ,

יָרְדוּ בִתְּהוֹמוֹת וְאָבְדוּ לְעוֹלָם.

אַתֶּם הַהוֹלְכִים קְדוֹרנית מִפְנֵי נֵטֶל הַמִקְרֶה

אַתֶם רִגְעֵי אֶרֶץ הַמְלֵאִים גַעֲרַת אֱלֹהִים

אַל תְּמָרְרוּ בַּבֶּכִי, חַזְקוּ מִצור לֵבָב

וְעִבְרוּ עִבְרוּ הַנְתִיבָה בְּיַם הַחַיִים!

אַל תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ ומִגִדוּפוֹתָמו

בִּטְחוּ בַד' בְּכָל עֹז שְׂאוּ אֵלָיו כַּפָיִם.

אִם בְּעֵמֶק עָכוֹר זֶה תֶּרֶב רָעָתֵכֶם

דְעוּ כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים בַשָׁמָיִם

שָׁם בִּנְוֵה הַשָׁלוֹם יָהֵל שֶׁמֶשׁ צִדְקֵכֶם

יִבְעַר כְּלַפִּיד בֵּין מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים רִבּוֹתָיִם!