בָּרוּךְ טַעֲמֶךָ הַשַׁחַר!

מִמַעַל לִמְרוֹמֵי הַיְצִירָה

תִּדְאֶה בְמֻטוֹת כְּנָפֶיךָ.

לְחָיֶיךָ אֵיךְ יַזְהִירוּ

בְּזוֹהַר אָדוֹם קָדִים.

תַּלְתַּלֵי הָרֹאש וּפְנֵי לְבוּשֶׁךָ,

הֶאָח מַה יִבְעֲרוּ בְנוֹגַהּ לֶהָבָה

רוּחַ הַנוֹשֵׁב מֵעֵדֶן יְרַחֵף בֵּינֵימוֹ

וְיִשָׂא עַל אֶבְרַת כְּנָפָיו הַשׁוֹשַׁנִים

אֲשֶׁר יְפָאֲרוּ רַקָתֶךָ.

לְךָ שַׁחַר נִשָׂא! תָּחוֹג הָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה.

לְךָ יָחוֹג הַנָהָר הַיוֹצֵא מֵעֵדֶן

לָךְ יַעַר הַלוֹהֵט,

לָךְ תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן,

לָךְ דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר.

לְךָ שַׁחַר נִשָּׂא אֲנַצֵחַ בִּנְגִינוֹתָי

בְּאַהֲבָה עַזָה כַּמָוֶת יִרְצֶךָ לְבָבִי.

הֲאִם לֹא יְעִירוּנִי נְשִיקוֹת שְׂפָתֶיךָ

מֵעַצְלוּת תַּרְדֵמָה אֶל מַעֲדַנֵּי הַחַיִים? –

אַשְׁרֶיךָ בוֹקֶר לֹא עָבוֹת, אַשְׁרֶיךָ!

אֱזוֹר מִדֵי תָשוּב כָּל יוֹם לְחַדֵשׁ הָאֲדָמָה

חֲלָצַי בָּאֶיָל, שַׁנֵס מָתְנַי לְבַל יִמְעָדוּן,

מַלֵא עַצְמוֹתַי בְּמוֹחַ כְּפִירִים!

יְמֵי עֲלֻמֶיךָ לֹא יִתַּמוּ לְעוֹלָם,

וִימֵי עֲלֻמַי יִמָלוּ מְהֵרָה

כָּאֵלָה נוֹבֶלֶת עָלֶיהָ,

עוֹד מְעַט וְשָׁוְא תְּבַקְשֵׁנִי בַכַּרְמֶל

תִּכְלֶינָה עֵינֶיךָ מֵהַבִּיט

אַחַר הַיָשֵׁן שְׁנַת עוֹלָם.–

עָמוֹק עָמוֹק בֶּעָפָר

יָנוּחוּ אָז עַצְמוֹתָי,

תַּחַת צֶאֱלִים תִּשְׁתַּפֵּכְנָה

הַזֵל טַל דִמְעוֹתֶיךָ עֲלֵיהֶן

עֲדֵי יָבֹא אָחִיךָ הַבּוֹקֶר

וַיִחַיֵים מֵעֲרֵמַת עֲפָרָם

אֶל יוֹם ליַיָ!