הושר על פי אסף והימן
אסף
יְהוֹנָתָן אָנָה יוֹבִילוּךָ רַגְלֶיךָ?
עַל מְרוֹם הָרֵי גִלְבּוֹעַ שָׁדוּד נָפָלְתָּ!
הימן
דָוִד אִם שָׁאַרְתָּ לְבַדֶךָ אַל תִּבְכֶּה
בְּאֶרֶץ הַשָׁלוֹם בִּמְקוֹם לֹא יֵרָאֶה
מָגֵן וְרוֹמַח, אָשׁוּב כְּמִקֶדֶם לִרְאוֹתְךָ
אסף
נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאוֹכְלֵם אָחִי יְהוֹנָתָן!
זָכַרְתִּי וָאֶתְנֶחָם, אֲבָל הוֹי זֶה הַיוֹם
אֵלָיו הוֹחַלְתִּי מֵאָז כִּי יִגְאָלֵנִי מֵאוֹפֶל
וְיַעֲלֵנִי אֵלֵיךָ עוֹד יִרְחַק חוֹק!
יִרְאָה וָרַעַד יֹאחֲזוּנִי
וְרוּחִי בְקִרְבִּי יְיֵלִיל
אִם אֶזְכְּרָה הַמֶרְחָק בֵּינִי וּבֵינֶךָ,
גַם אוֹיְבַי וּמְהוֹלָלַי בְּאֶרֶץ עֵיפָתָה הַזֹאת!
אֲהָהּ דוֹדִי נִסַע וְנִגְלָה מִמֶנִי,
שָׁם בַשָׁמַיִם הֵכִין מוֹשָׁבוֹ,
וְאָנֹכִי לְבַדִי נֶחְשָׂכְתִּי לְעֵת צָר
לִימֵי צָרָה וּנְאָצָה
בְּאֶרֶץ עֵיפָתָה הַזֹאת!
אֲהָהּ! עוֹד אֶשְׁמַע לְמַדַי
יִלְלַת חֲלָלִים חַלְלֵי הַשָׂדֶה!
עוֹד אֶרְאֶה חִצִים מִתְהַלָּכִים
בֵּינָם יִתְהַלֵךְ הַמָוֶת
בְּטֶרֶם אָשׁוּב לְהִתְעַלֵס אִתֶּךָ;
אַל תַּגִידוּ בְגַת
בְּחוּצוֹתַיִךְ בַּת אַשְׁקְלוֹן
לֹא יִשָמַע לְעוֹלָם מְבַשֵׂר;
לְמַעַן לֹא תִשְׂמַחֲנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים,
לְמַעַן לֹא תָגֵלְנָה בְמָחוֹל בְּתוּלוֹת פְּלָשֶׁת!
אוֹרוּ גִלְבּוֹעַ!
אוֹרוּ אָרוֹר הָרֶיהָ!
יֵהָפֵךְ עֲפָרָה לְגָפְרִית
וְאַדְמָתָהּ לְחָרְבָּה,
כִּי שָׁם נִשְׁבְּרָה זְרוֹעַ גִבּוֹרִים
הֻכָּה מִידֵיהֶם הַקֶשֶׁת
נָמוּ שְׁנָתָם
וְלֹא מָצְאוּ הַגִבּוֹרִים יְדֵיהֶם.
יְדֵי שָׁאוּל הָאֱמוּנוֹת לַלָחֶם
וִידֵי אָחִי יְהוֹנָתָן לֹא יְגֵעוֹת בַּקְרָב.
מַה נִפְלַאתָה אַהֲבָתֵינוּ יְהוֹנָתָן מַה נִפְלַאתָה!
קַל כָּאַיָלָה בַשָׂדֶה, כְּאַחַד הַצְבָיִם הָיִיתָ.
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹנָתָן בְּכֶינָה!
הִתְשׁוֹטַטְנָה בִרְחוֹבוֹת וּסְפוֹדְנָה,
כִּי אָפַס הַמַלְבִּישְׁכֶן שָׁנִי עִם עֲדָנִים,
עָרְבָה שִׂמְחַתְכֶן, תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים חוּלָלָה.
הימן
נָפלְתִּי בְּעַד הַשֶׁלַח נָפָלְתִּי!
אֲבָל בְּאָשְׁרִי, בְּמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה
בְּמִלְחֲמוֹת יְיָ בַּגִבּוֹרִים נָפָלְתִּי,
עַד מָתַי תְּעוֹרֵר זְעָקָה וִילֵיל
בַּל תָּסִיר הַשַׂק מֵעָלֶיךָ?…
יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל, יֵדְעוּ אַחַי הַנֶאֱמָנִּים
כִּי כְבָר נַשַׁנִי אֱלֹהִים
עֲמָלִי וִיגוֹנִי הֶהָיָה לִי מִקֶדֶם
בְּאֶרֶץ הַשָׁלוֹם הַזֶה.–
פֹּה בִּמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנוֹת
בְּמִשְׁכְּנוֹת הָאַהֲבָה
בִּמְקוֹם לֹא יִדְלַק הַחֶרֶב
לֹא יִתְעַל הַפָּרָשׁ בְּסִרְיוֹנוֹ
יִמְצָאוּנְנִי מְשַׁחֲרַי
הַהוֹפְכִים זִמְרָתָם לְאֵבֶל
מִיוֹם נָפְלוּ בַמִלְחָמָה.
אסף
צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן
נָעַמְתָּ לִי בַחַיִים מְאוֹד,
אֲבָל מִיוֹם לֶכְתֶּךָ
הִתְקַדְרוּ עַל רֹאשִׁי שָׁמַיִם
שָׂנֵאתִי כָל שִׂמְחָה, וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם!
הימן
דָוִד, מֶה הָיְתָה הָאַהֲבָה
אִם לֹא נִשְׁאֲרָה נֶצַח?
מַה תִּקְוָתֵנוּ אִם נִכְרְתָה כָעֵץ
כְּסֻכָּה יַסִיעֶהָ הַנוֹצֵר?–
הַבְּרִית כָּרַתְנוּ שְׁנֵינוּ
עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה;
אִם הֶהָרִים יָמוּשׁוּ
וְהַגְבָעוֹת מִשָׁרְשָׁן תֵּהָפַכְנָה
לֹא יְכוּפַּר בְּרִיתֵנוּ אֶת מָוֶת
וַאֲגוּדָתֵנוּ עַל הָאָרֶץ יָסַדְנוּ!