אָנוּ זוּג בְּהֵמוּת טְמֵאוֹת

אַחֲרוֹן בְּסוּגוֹ,

נִצּוֹלוֹת הַמַּבּוּל.

יֵשׁ זוּגוֹת נִצּוֹלִים טְמֵאִים מֵאִתָּנוּ

אַךְ טֻמְאָה כְּשֶׁלָּנוּ

כְּבָר אֵין.

אִם לֹא נִטָּהֵר זֶה לָזוֹ בִּתְשׁוּקָה

תִּכְלֶה טֻמְאָתֵנוּ לָעַד

וְנֹאבַד.

אֲנִי וְאַתְּ נִצּוֹלִים אַחֲרוֹנִים

לְמִין מְשֻׁקָּץ;

בּוֹאִי כַּלָּה

לְמִטַּת־אֵין־בָּהּ־חֵפֶץ

פֶּן מִינֵנוּ יָסוּף עַד כָּלָה.