עַל שֶׁדִבֵּר בָּאֵל בֶּלַע

חַיֵּי גָּלְיָת בְּכַף קֶלַע

אִישׁ מֻגְזָם, גַּמְלוֹנִי, תִּמְהוֹנִי,

מְצַעֵק “אֲנִי וַאֲנִי”,

וְהָאַחֲרִית –

כְּבָר כְּתוּבָה בַּתַּסְרִיט:

מַלְאַךְ־מָוֶת צוֹפֶה,

אַדְמוֹנִי.

גָּלְיָת – גֹּלֶם נוֹהֵם וְנוֹאֵק

לְטָא קַדְמוֹנִי בְּעִדַּן הַיּוֹנֵק

שֵׁשׁ אַמּוֹת לֹא יִפְדּוּהוּ מִמּוֹת

זֶרֶת־מוֹחוֹ הַנּוֹתֶרֶת;

חַי אָבוּד הַפְּלִשְׁתִּי, חַי נִדּוֹן,

אָסוּר אֶל שִׁרְיוֹן וְכִידוֹן

כָּבוּל לְצִנָּה וַחֲנִית

וְלֹא מְעַיֵּן בַּתַּסְרִיט:

גָּלְיַת – חַיַּת –

עִדַּן־הַבַּרְזֶל וְרֹאשׁ־תֶּבֶן

דָּוִד –

אִישׁ עִדַּן־הַתְּבוּנָה

וְהָאֶבֶן.