מֶלֶךְ עַל פְּצָעָיו

זוֹרֶה אַבְקַת זָהָב

מֵעֵין הָאַרְגָּמָן,

דַּמֵּם דּוּמָם

לִבּוֹ שׁוֹטֵחַ פָּז

מַרְגְּלוֹתָיו.

וְכָל כַּדְכֹּד הַמֶּלֶךְ

וְכָל מַרְגָּלִיּוֹתָיו

כָּל הַטּוֹפָּז וְהַשֶּׁנְהָב

וּבְרַק יַרְקָנָיו –

לֹא יָשִׁיבוּ דְּמֵי־הַמֶּלֶךְ

אֶל עוֹרְקָיו.

מֶלֶךְ נָס עַל חֲטָאָיו

בְּשְׁבִיל זָהָב.

לַשָּׁוְא לָבַשׁ כְּהֵלֶךְ

בִּקְרָעִים; פְּצָעָיו

יִזְרוּ אַבְקַת זָהָב

בִּרְדֹף סוּסֵי אוֹיְבָיו

בְּדֶרֶךְ מֶלֶךְ, עִקְבוֹתָיו.

לַשָּׁוְא

אוֹזֵר הַמֶּלֶךְ מְחַלְּצָיו

עֲלוֹת תַּחְתָּיו לַמֹּלֶךְ

לְרַצּוֹת.

אָבַד לַמֶּלֶךְ צַו

וְאֵל שֶׁיִּתְיַצַּב

בֵּין מֶלֶךְ עַל פְּצָעָיו לְבֵין

קִצּוֹ.

הַמֶּלֶךְ עִיר פְּרָזוֹת,

אַלְפֵי פָּרוֹת רָזוֹת

עוֹלוֹת עָלָיו לִבְלֹעַ

וְשָׁוְא הַלֶּחֶם, שָׁוְא הַמֶּלַח

אֵין תּוֹחֶלֶת

כִּי בְּחַיִל וּמִלְחֶמֶת

וּבְמַאֲכֶלֶת

שׁוֹפְרוֹת פָּרוֹת סַבּוֹת

אֶת יְרֵכָיו בִּתְקוֹעַ.

עוֹלָה עוֹלָה, עוֹלֶה הַמֶּלֶךְ בְּהָרוֹ

נוֹשֵׂא עֵינָיו מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרוֹ

אַך אֵין בַּשִּׂיחַ אַיִל

וְאֵין מַלְאָךְ לַשִּׂיחַ

וְאֵין הוּא נַעַר לְהַסִּיחַ

אֶת שֶׁרוֹאוֹת עֵינָיו.

נִבַּט הַמֶּלֶךְ מֵאַחֲרָיו

אֵין צַעַר וְחֶמְלָה

אֵשׁ וְגָפְרִית כִּכַּר הָעִיר כֻּלָּהּ.

נִבַּט הַמֶּלֶךְ לְפָנָיו

אֵין צֹעַר לְמִקְלָט

נָסִיךְ נִמְלָט. רַק צֹהַר

בֶּעָפָר וְנֵס תַּכְרִיךְ.

נִבַּט הַמֶּלֶךְ אֶל פָּנָיו:

מִבֵּין קִרְעֵי הַהֵלֶךְ

פְּצָעָיו זַלֵּי זָהָב

זָב וְאוֹזֵל.

“הָעֲזָאזֵל!!” שׁוֹאֵג הַמֶּלֶךְ

“תַּם!!”…

אוֹיְבָיו,

וְאוֹהֲבָיו,

וְאוֹבוֹתָיו –

כּוֹלְאִים נְשִׁימָתָם – –

כִּנְצִיב זָהָב הַמֶּלֶךּ מָט

אֶל מִשְׁכָּבָיו

עֲפַר עֵינָיו בַּאֲבוֹתָיו

בְּטֶרֶם מוֹת יוּמַת.