שׁוֹמֵר הַלַּיִל
נִבָּט אֶל הַשָּׁעוֹן
נוֹזֵל אֶל זְמַן
עָצֵל, לָבָן,
וְשָׂח:
"מַה תֶּאֱרַךְ בִּי
זְמַן, בַּלֵּיל,
מוּל גְּאוֹן הַתְּלוּיִים בִּי?
בּוֹדֵד, אַפְסִי, בַּמּוּזֵיאוֹן.
מִי וּמָה אֲנִי
מוּל כָּל הַיֹּפִי,
אִם כִּי…
אִם רַק אֶנְעַץ סַכִּין
בְּחִיּוּכָהּ שֶׁל…"
הַזְּמַן נוֹזֵל, לָבָן,
אֶל הַשָּׁעוֹן.
הִגִּיעָה עֵת: הַבַּיְתָה
וְלִישֹׁן.