בְּמַעֲמַד יוֹבֵל החֲמִשִּׁים

הַדָּבָר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר לַיַּהֲדוּת בְּכָל תְּפוּצוֹתֶיהָ כַּיּוֹם, חָשׁוּב וְיָקָר מִכָּל יְקָר וְהֶכְרָחִי הֶכְרַח אַחֲרוֹן וּמֻחְלָט, שֶׁאֵין בְּרֵרָה בְּצִדּוֹ – דָּבָר זֶה נוּכַל לְהַגְדִּירוֹ בְּשֵׁם קָצָר אֶחָד וְכֻלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָש הַזֶּה: עֲלִיָּה. חַג הַיּוֹבֵל לְרִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן אֲנִי רוֹאֶה כְּחַג הָעוֹלִים הָרִאשׁוֹנִים לַעֲבוֹדָה יִשּׁוּבִית. מִבְּחִינַת עֲלִיָּה לֹא הָיוּ גַם הֵם רִאשׁוֹנִים. הָאָרֶץ בְּחֻרְבָּנָהּ לֹא פָּסְקָה מִלִּרְאוֹת עֲלִיַּת יְהוּדִים מִגָּלֻיּוֹת שׁוֹנוֹת וּמִקִּבּוּצִים שׁוֹנִים. בְּיָם סוֹעֵר וְדֶרֶךְ יִסּוּרִים וְעִנּוּיִים וּבֶאֱמוּנָה רַבָּה עָלוּ אֵלֶיהָ – זִכְרוּ אֶת יְהוּדָה הַלֵּוִי! – “לִרְצוֹת אֲבָנֶיהָ וּלְחוֹנֵן עֲפָרָהּ”. בַּעֲלִיָּה זוֹ מִלִּפְנֵי 50 שָׁנָה הָיָה חִדּוּשׁ: פְּעֻלָּה יִשּׁוּבִית, יְצִירַת בָּסִיס לַבָּאִים. הַזְּקֵנִים הַיּוֹשְׁבִים אִתָּנוּ הַיּוֹם – הֵם מִבַּעֲלֵי הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא. לֹא תַּאֲמִינוּ: הֵם הָיוּ צְעִירִים! גַּם אָז אָכְלָה בַּנֹּעַר הָעִבְרִי בַּגּוֹלָה אֵשׁ הַהִתְבּוֹלְלוּת לְכָל צוּרוֹתֶיהָ. נִפְתְּחָה אָז דֶּרֶך לְאֲמֵרִיקָה. הֵם בָּחֲרוּ בְּנָתִיב צַר – לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. גַּם הַיּוֹם אוֹכֶלֶת הַהִתְבּוֹלְלוּת בְּקֶרֶב הַנֹּעַר הַעִבְרִי בַּגּוֹלָה וְהַיֵּאוּשׁ מְכַלֶּה אֶת מֵיטַב פְּרָחָיו שֶׁל הָעָם הָעִבְרִי. וְאִם אֵרַע לָעָם הָעִבְרִי נֵס וְעֲמַל הָרִאשׁוֹנִים לֹא שָׁקַע וּרְצוּעַת חוֹל צָרָה שֶׁל אַדְמָתֵנוּ נוֹשֵׂאת פְּרִי־בְּרָכָה, וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אֶת הָאוֹכְלוֹסִין הַיְּהוּדִים בָּאָרֶץ – הֲרֵי הִיא כֻּלָּה קֹדֶשׁ: לַעֲלִיָה! שָׁאֲלוּ אֶת דְּרוֹיַאנוֹב, שָׁלִיחַ אַחֲרוֹן לְקֶרֶן־הַיְסוֹד, אֲשֶׁר שָׁב זֶה עַתָּה מִן הַגּוֹלָה וְיַגֶּדְכֶם, בַּמֶּה כֹּחָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם, וּבַמֶּה יְכוֹלָה הִיא לִכְבֹּשׁ אֶת לֵב הָעָם? לֹא בְּדִבְרֵי תַּעֲמוּלָה עַל יְפִי הָאָרֶץ וְטוּבָהּ. בְּאֵלֶּה אֵין צֹרֶךְ עוֹד. יוֹדְעִים: טוֹבָה הָאָרֶץ, טוֹב לִחְיוֹת בָּהּ. וְדוֹרְשִׁים: תְּנוּ לָנוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לָבוֹא אֵלֶיהָ וּלְהִתְאַחֵז בָּהּ. וְאֵין לְהָבִיא עוֹלִים מִבְּלִי לְהַאֲחִיזָם בַּעֲבוֹדָה. אֲוִיר הָאָרֶץ בִּלְבַד אֵינוֹ מְפַרְנֵס. וְלַזְּקֵנִים הַמְּסֻבִּים אִתָּנוּ בְּיוֹבֵל זֶה, אֲשֶׁר זָכוּ לִרְאוֹת לֹא רַק שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים, כִּי אִם גַּם עֲלִיָּה חֲמִישִׁית, אֲנִי אוֹמֵר: חַדְּשׁוּ עַכְשָו מִן הָאֶרץ אֶל הַגּוֹלָה אֶת קְרִיאַתְכֶם הָעַתִּיקָה: בִּיל"וּ, בְּשִׁנּוּי גִּרְסָה קָטָן: בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וָבוֹאוּ! בּוֹאוּ הֵנָּה. אַתֶּם נִקְרָאִים לְמוֹלַדְתְּכֶם. נְקַבְּלְכֶם כְּאָבוֹת. כָּל גַּן, כָּל כֶּרֶם, כָּל פַּרְדֵּס, כָּל חֶלְקַת קַרְקַע – לָכֶם הוּא, לַעֲבוֹדָה וּלְקִיּוּם! כִּי גַּם כֹּחֵנוּ אָנוּ בָּא לָנוּ מִן הַעֲלִיָּה – וְאִתְכֶם נִתְבָּרֵךְ וּבָכֶם נִתְחַזֵּק.

אב תרצ"ב.