הִנְנִי לְמַלֵּא חוֹבַת כָּבוֹד לַחֲבֵרִים־אַסִּירִים, הַמְסַמְּלִים אֶת מִלְחַמְתֵּנוּ לַעֲבוֹדָה עִבְרִית. יֵש לָנוּ אַסִּירֵי תְּמוֹל וְאַסִּירֵי הַיּוֹם. מִן הָרִאשׁוֹנִים אוּלַי נִמְצָא גַם מִישֶׁהוּ כָּאן בְּתוֹכֵנוּ. אֲנִי מִתְכַּוֵּן בְּיִחוּד לְאוֹתָם מֵאַסִּירֵי הַמַּעֲרָכָה שֶׁל כְּפַר־סָבָא, אֲשֶׁר הוּטַל עֲלֵיהֶם פְּסָק־דִּין אַדְמִינִיסְטְרָטִיבִי מְיֻחָד בְּמִינוֹ: לַחְתֹּם עַל הִתְנַהֲגוּת טוֹבָה מֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, אוֹ לְבַלּוֹת חֳדָשִׁים אֵלֶּה בְּבֵית־הַסֹּהַר. פְּסָק־דִּין זֶה בָּא לְאַחַר שֶׁבְּדֶרֶךְ מִשְׁפָּטִית רְגִילָה לֹא הִצְלִיחוּ הַמַּעֲלִילִים לְהַטִּיל עַל מִי מֵהֶם אָשְׁמָה כָּל־שֶׁהִיא הָרְאוּיָה לְעֹנֶשׁ. הַמַּעֲרָכָה הַזֹּאת לַעֲבוֹדָה עִבְרִית, אֲשֶׁר אָנוּ עוֹמְדִים בָּהּ בַּמּוֹשָׁבוֹת וּבֶעָרִים וּשְׁמָהּ הַכּוֹלֵל הוּא: כְּפַר־סָבָא – עָלֶיהָ נְדַבֵּר מָחָר כְּעַל פֶּרֶק גָדוֹל, רַב־מַאֲמַצִּים וְרַב־כִּשְׁלוֹנוֹת, בְּחַיֵּי הַהִסְתַּדְּרוּת בִּתְקוּפָה זוֹ. הַיּוֹם אָנוּ רוֹצִים לְהַבִּיעַ אֶת מֶחָאָתֵנוּ נֶגֶד עֶמְדָּה אַדְמִינִיסְטְרָטִיבִית זוֹ, אֲשֶׁר בָּא־כֹּחָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אָחַז בָּהּ בְּיַחַס לְבָאֵי־כֹּחֵנוּ הָאַחֲרָאִיִּים בִּכְפַר־סָבָא. לְפִי הַכָּרָתֵנוּ הַמְלֵאָה, אֵין כָּל נִמּוּק אֲשֶׁר יַצְדִּיק הִתְעָרְבוּת אַדְמִינִיסְטְרָטִיבִית זוֹ, בְּצוּרָה זוֹ וּבְדֶרֶךְ זוֹ, בִּתְנָאֵי הַמַּעֲרָכָה בִּכְפַר־סָבָא. וַאֲנִי מַאֲמִין, כִּי נַבִּיעַ אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַנֶּאֱמָנָה שֶׁל כָּל צִבּוּר חֲבֵרֵינוּ בִּמֶחָאָתֵנוּ נֶגְדָּהּ וּבִשְלִיחַת הָעִדּוּד וְהָחִזּוּק לַחֲבֵרִים הַכְּלוּאִים לִרְצוֹנָם בְּבֵית־הַסֹּהַר בִּירוּשָׁלַיִם וּלְמִשְפְחוֹתֵיהֶם.

אב תרצ"ד.