לְנַחוּם סוֹקוֹלוֹב – בְּבֵית הַוַּעַד הַפּוֹעֵל שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת
נָעִים לָנוּ לִרְאוֹתְךָ בַּבַּיִת הַזֶּה.
הֵבֵאנוּ אוֹתְךָ לַמִּבְצָר, עָלָיו הִסְתָּעֲרוּ רַבִּים. הֵד הַסְּעָרוֹת הַלָּלוּ הִגִּיע גַּם אֵלֶיךָ. תַּאֲזִין לְמַאֲמַצָּיו. הַבַּיִת הַזֶּה יָדַע לָעֲמוֹד בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנֻיּוֹת דְּעָדוּ עָלָיו בִּימֵי חֹסֶר הָעֲבוֹדָה, גַּם בִּפְנֵי הַקָּשׁוֹת שֶׁבָּהֶן. הָיִינוּ צִבּוּר שֶׁל שִׁשָּׁה־עָשָׂר אֶלֶף פּוֹעֵל וּבָהֶם שְׁמוֹנַת אֲלָפִים מְחֻסְרֵי עֲבוֹדָה! כַּיּוֹם אָנוּ עוֹמְדִים בְּצָרָה שֶׁל גֵּאוּת. הַפּוֹעֵל הָיָה לִיקַר הַמְּצִיאוּת. אַף הַדָּבָר הַזֶּה גּוֹרֵם לָנוּ הֶרֶס. כְּמוּבָן, אֵינֶנּוּ מִתְפַּלְלִים לְיָמִים רָעִים, לְחֹסֶר הָעֲבוֹדָה. אוּלָם חֹסֶר־עֲלִיָּה הוּא בְּמַדְרְגַת אָסוֹן שֵׁנִי לְחֹסֶר עֲבוֹדָה, לְגַבֵּי הַקֹּשִׁי וְהַצַּעַר. בַּבַּיִת הַזֶּה – בֵּיתוֹ שֶׁל כְּלַל־הַפּוֹעֲלִים בָאָרֶץ – מְנַסִּים לְהִלָּחֵם נֶגֶד צָרַת חֹסֶר הָעֲלִיָּה בְּתַחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. וַאַחַת הַדְּרָכִים שֶׁשִּׁמְעוֹ הִגִּיעַ וַדַּאי גַּם אֵלֶיךָ, הוּא – הַגִּיּוּס. בְּעוֹנוֹת עֲבוֹדָה שׁוֹנוֹת: בִּימֵי הָעִדּוּר בַּפַּרְדֵּסִים, בִּימֵי הַקָּטִיף – מִתְגַּיְּסִים פּוֹעֲלִים צְעִירִים וּזְקֵנִים וְאַף אִמָּהוֹת עוֹבְדוֹת, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת עֶמְדוֹת הָעֲבוֹדָה הָעִבְרִית.
אֲנִי מַכִּיר בָּאָרֶץ צִיּוֹנִים טוֹבִים, שֶׁאֵינָם מַבְחִינִים בֵּין מִפְלֶגֶת פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבֵין הַהִסְתַּדְּרוּת. בָּרִי לָנוּ, כִּי אַתָּה מַבְחִין בֵּין שְׁתֵּיהֶן. אַךְ לֹא בְּמִקְרֶה נִזְדַּמְּנָה מְסִבָּתֵנוּ זוֹ לֹא בְּבֵית הַמִּפְלָגָה. צִירֵי הַפּוֹעֲלִים בַּקּוֹנְגְרֶס אֵינָם נִבְחֲרֵי מִפְלֶגֶת פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד. הַרְבֵּה וְהַרְבֵּה אֲלָפִים מֵחֲבְרֵי הַהִסְתַּדְּרוּת מִשְׁתַּתְּפִים בַּבְּחִירוֹת לַקּוֹנְגְרֶס. וּבְדַבְּרֵנוּ מֵעַל בָּמַת הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי אָנוּ רוֹאִים מֵאֲחוֹרֵינוּ אֶת כְּלַל צִבּוּר הַפּוֹעֲלִים וּצְרָכָיו. צִבּוּר הַפּוֹעֲלִים בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ נָעוּץ בַּצִּיּוֹנוּת: עִם יְרִידָתָהּ הוּא יוֹרֵד וְעִם עֲלִיָּתָהּ הוּא עוֹלֶה.
כסליו תרצ"ה.