בַּאֲסֵפַת פּוֹעֲלֵי יָם הַמֶּלַח

עֶשֶׂר הָרְבָבוֹת שֶׁל חֲבֵרֵינוּ, מִיָּם הַחוּלָה וְעַד יָם הַמֶּלַח, יְקַדְּשׁוּ בְּלַיְלָה זֶה אֶת הֶחָג, הַמְקַשֵּׁר אֶת הַמִּשְׁפָּחָה הָעִבְרִית הָעוֹבֶדֶת בָּאָרֶץ עִם הַמִּשְׁפָּחָה הָעוֹלָמִית הָעוֹבֶדֶת. הֶחָג הַזֶּה הוּא שֶׁלָּנוּ בְּאוֹתָה מִדָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ קִיּוּם לְאֻמִּי לְעַצְמֵנוּ. וְכָל מַה שֶׁתִּגְדַּל חֲשִׁיבוּת הַמְּצִיאוּת הַלְּאֻמִּית שֶׁלָּנוּ, מְצִיאוּת הָעֲבוֹדָה הַמִּשְׁקִית, הַלְּאֻמִּית, הַיּוֹצֶרֶת, מְצִיאוּת הַבִּטָּחוֹן הַקִּבּוּצִי הַלְּאֻמִּי הַבִּלְתִּי תָּלוּי – כֵּן יִגְדַּל חֶלְקֵנוּ בֶּחָג הָעוֹלָמִי! וְעַל חֶלְקֵנוּ זֶה אָנוּ נִלְחָמִים. זוֹהִי כָּל הַמִּלְחָמָה, תַּמְצִית כָּל הַמִּלְחָמָה: לִהְיוֹת הָעָם הָעִבְרִי אָח לְעַמִּים־אַחִים גְּאוּלִים וְהַפּוֹעֵל הָעִבְרִי בְּאַרְצוֹ – חָבֵר לְפוֹעֲלִים־חֲבֵרִים בְּרַחֲבֵי עוֹלָם נִגְאָל.

אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן טָבַע לְעַם־הָעוֹלָם, הַחוֹזֵר מִנְּדוּדָיו לְמוֹלַדְתּוֹ, אֶת הַמַּטְבֵּעַ הַלְּאֻמִּי: עָם עוֹבֵד – וְגַם הָעוֹבֵד הָעוֹלָמִי מִתְרַקֵּם לְעָם. אַחַד הַכֵּלִים הַמְּפֹאָרִים לְחַיֵּי עַם וָעָם וְאַחַד הַלְּבוּשִׁים הַהֲדוּרִים לְנִשְׁמַת עַם וָעָם – חַגָּיו וּמוֹעֲדָיו. הַשַּׁבָּת הָעוֹלָמִית שֶׁל הָעָם הָעוֹבֵד, אֶחָד בְּמַאי, וְשַׁבַּתּוֹ שֶׁל הָעָם הָעַתִּיק – אֵם כָּל שַׁבָּת וְאֵם כָּל חַג בָּעוֹלָם – נִזְדַּמְּנוּ הַשָּׁנָה יַחַד שַׁבָּת שְׁלֵמָה. נִתְלַכֵּד עוֹלָמֵנוּ הָאֶחָד, כְּפוּל־הַכִּנּוּי, עַל שְׁנֵי חִבּוּרָיו הָאַדִּירִים לֶעָבָר וְלֶעָתִיד.

מִפְעַל עֲתִידֵנוּ נָתוּן בְּעֶצֶם הַשָּׁעָה הַזֹּאת עַל חֻדָּהּ שֶׁל חֶרֶב. לְאוֹר בְּרַק הַחֶרֶב הַזֹּאת רוֹאִים אָנוּ מַה יָקָר כָּל מַעֲשֶׂה, מַה חֲשׁוּבָה כָּל עֻבְדָּה. מַכְרִיעַ – הַמַּעֲשֶׂה. פּוֹעֵל אֶחָד, עוֹבֵד אֶחָד, קַיָּם עַל עֲבוֹדָתוֹ – יֵשׁ בּוֹ מִשׁוּם הַכְרָעָה כָּל־שֶׁהִיא. הֲמוֹן אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים וּמְמַלְלִים – לוּ גַּם יְמַלְלוּ עָתָק – אֵינָם מַכְרִיעִים כְּלוּם. כַּמָּה חֲשׁוּבוֹת הַמּוֹשָׁבוֹת בַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם, הַהִתְיַשְּׁבוּת הַחַקְלָאִית הַפּוֹעֲלִית, הַצַּרְכָּנוּת הַמְּבַסֶּסֶת אֶת יְצִירָתֵנוּ הַמִּשְׁקִית, הֵן בַּחַקְלָאוּת וְהֵן בַּחֲרֹשֶׁת, הָרַכֶּבֶת, הַמַּחְצֵבָה, הַיָּם! אַךְ מַדּוּעַ כֹּה דַּלּוֹנוּ וְלֹא עָשִׂינוּ יוֹתֵר? הַהִתְבּוֹלְלוּת אָכְלָה אֶת מֵיטַב כֹּחוֹ שֶׁל הָעָם, מִצַּד אֶחָד – וּמִצַּד שֵׁנִי נִתְבָּרַכְנוּ בִּלְּאֻמִּיּוּת חִדְלַת־מַעַשׂ, גַּם יְמָנִית, גַּם שְׂמָאלִית. יֵשׁ לָנוּ מְשִׁיחִיוּת חֲרֵדִית פַּסִּיבִית וּמְשִׁיחִיוּת “חָפְשִׁית” פַּסִּיבִית, שֶׁמַּסְקָנָתָן הַמֲּעֲשִׂית: אֶפֶס מַעֲשֶׂה. בֵּין אֵלֶּה, בָּאֶמְצָע, נִמְצָאִים אֲנַחְנוּ, דּוֹחֲקֵי הַקֵּץ, שֶׁקָּרְאוּ: נָקוּמָה וּנְקַיֵּם אֶת שְׁלִיחוּת הַדּוֹר הַזֶּה בְּפֹעַל מַמָּשׁ, בְּפֹעַל כַּפַּיִם וּבְהַשְׁקָעַת הַנְּשָׁמָה בְמַאֲמַצֵּי הַיְּצִירָה! בְּכֹחַ זֶה נִגְלָה הַפֶּלֶא הַיָּקָר שֶׁל הִסְתַּדְּרוּת פּוֹעֲלים אַחַת, בִּלְתִי מְפֹרֶרֶת, שֶׁהֶעֱמִיסָה עַל עַצְמָהּ בְּרִיאַת יֵשׁ מֵאַיְןִ – וְנִבְרָא מַשֶּׁהוּ. וּכְבָר אָנוּ קַיָּמִים בַּחֶשְׁבּוֹן הָעוֹלָמִי, בְּתוֹר יִשּׁוּב, בְּתוֹר חֲטִיבָה פּוֹעֲלִית עִבְרִית עַל אַדְמָתָהּ.

אָנוּ צְמוּדִים לַקַּרְקַע הַזֹּאת, הִיא נוֹתֶנֶת לָנוּ כֹּחַ וְאָנוּ – לָהּ. כָּל פִּנָּה בָּאָרֶץ הִיא פִּנַּת מוֹלֶדֶת. הָעֲמָקִים וְהֶהָרִים – חִבָּתָם נְטוּעָה בְּלִבֵּנוּ. הַגְּבוּרָה שֶׁל בַּחוּרֵינוּ, חוֹרְשֵינוּ וְעוֹבְדֵי מְשָׁקֵינוּ, חוֹצְבֵינוּ וְנֶהָגֵינוּ, נוֹטְרֵינוּ וּמְגִנֵּינוּ – בַּאֲשֶׁר הֵם – אֵינָהּ פְּחוּתָה מִזּוֹ שֶׁל פּוֹעֲלֵי סְפָרַד. וּמִן הַמֵּצַר וּמִן הַמָּצוֹר, בּוֹ נָתוּן הַמִּפְעָל הָעִבְרִי בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנוּ חֲלוּצָיו וּמַגְשִׁימָיו, שְׁלוּחָה בִּרְכָּתֵנוּ בִּרְכַּת אָחִים, לְלוֹחֲמֵי הַחֵרוּת בִּסְפָרַד.

עֲמוֹד נַעֲמֹד עַל נֶפֶשׁ יְצִירָתֵנוּ, עַל הֲגָנַת הַבָּסִיס לִתְקוּמַת עַם עִבְרִי חַי, שׁוֹמֵר עַל עַצְמוֹ בְּמוֹלַדְתּוֹ, וְקַיָּם – עַל יְסוֹד עֲבוֹדָה – קִיּוּם נֶאֱמָן צוֹדֵק. זוֹהִי – הַתְּשׁוּבָה הַיְּחִידָה לַנְּדוּדִים הַנִּצְחִיִּים, לָרְדִיפוֹת הַנִּצְחִיּוֹת, לְעִנּוּיֵי הַדּוֹרוֹת.

זֶהוּ דִּגְלוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי בָּאָרֶץ.

אחד במאי 1936 – אייר תרצ"ו.