עִוּוּת־פָּנִים שֶׁלֹּא הֵנִיב חִיּוּךְ.
הַסֶּלַע הַמֻּכֶּה שֶׁלֹּא הֵזִיב הַמַּיִם.
אֵיכָה תֵדַע כִּי יֵשׁ שׁוֹמֵעַ
כִּי אֶל הֲדוֹם תַּגִּיעַ תְפִלָּתְךָ?
עוֹד הֶנֶף הָרוֹאֶה רַק אֶת עַצְמוֹ
עוֹד הֹלֶם מַקָּבוֹת מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים
וְהֵן שׁוֹמְעוֹת רַק אֶת הֵדָן
וְלַעַג חַלָּמִישׁ אֶל הַחוֹצֵב בּוֹ!
עַד הָךְ! — וְקֶשֶׁב־שֶׁל־אוּלַי.
וְהַךְ וָהָךְ! — וּוַדָּאוּת הַשֵּׁמַע —
הֻלֶּדֶת הֵד מִזֶּה אֶל עֻמָּתוֹ!
וְהַמֶּרְחָק הַתַּם לִגְווֹעַ.
וְרֶמֶז לְהֵידָד הַשָּׂשׂ אֶל תְּרוּעָתוֹ.
וּמִנְהָרָה!
הִבְהוּב פָּנִים.
זִנּוּק מַבּוּעַ בַּיְשִׁימוֹן.
כָּל הַתְּפִלּוֹת הִגִּיעוּ עַד הֲדוֹם!